השבוע חוקקו שלושה חוקים המוגדרים "חשובים": חוק המשילות, חוק משאל העם וחוק השיוויון בנטל. חוק המשילות מיותר ונועד לענות לגחמות של אביגדור ליברמן שלמעשה נותר בלי מיפלגה ובלי סדר יום אמיתי. כבר טענתי בעבר כאן מספר פעמים שאין בעיית משילות בישראל אלא בעיית "דמוקרטיה". ממשלה יכולה למשול בלי בעיות והאופוזיציה יכולה לעשות קצת צרות והרבה רעש וכך צריך להיות בדמוקרטיה. אני מסכים עם אלו החוששים שהחוק יאלץ מיפלגות קטנות להתאחד לגושים, בעיקר המיפלגות הערביות, ושהחוק יעודד יצוג ערבי מוגבר בכנסת. אני לא רואה בכך דבר רע בהכרח אבל אביגדור ליברמן עוד עלול לגלות שיהיו חוקים שאי אפשר יהיה להעביר בלי הציבור הערבי.
חוק משאל העם נועד "לסנדל" את הממשלה בכל תהליך מדיני מרחיק לכת עם הפלשתינים אבל לא ניראה שניזדקק לו בתהליך מדיני דו-צדדי עם הפלשתינים. אנחנו אפילו לא קרובים להסדר עם הפלשתינים. מצד שני אם נרצה לעשות צעדים חד צדדיים בבית חנינה או ברכס השועפט, מקום שאין לנו אינטרסים ואין יהודים שגרים שם וצריך להגן עליהם, ניזדקק למישאל עם רווי דמגוגיה. רוב הסיכויים שחוק משאל העם יפגע בנו יותר מאשר יחשק אותנו. אגב החוק סותר בתפישה העקרונית שלו את חוק המשילות.
לגבי חוק השיויון בנטל ומה שאני מכנה "חוק הפחתת הנטל"- הוא שואף לבלתי אפשרי - שיוויון בנטל. החרדים אינם המשתמטים היחידים, יש לא מעט בחברה החילונית הישראלית והם לא היחידים שפטורים מגיוס, כך גם הערבים. גם בין המתגייסים יש רבים, רבים מאד, ששרותם חסר כל משמעות מעשית למדינה ולעצמם והם אמנם לובשי מדים אך השרות שלהם הוא יותר לנטל מלתועלת להם ולצבא. החוק בעיקרו הוא חוק "הפחתת הנטל" - כלומר הפחתת הנטל של הציבור החרדי על שאר החברה בישראל. אולי רחוק ממושלם וצודק אבל עדיין הרבה יותר טוב מהמצב הקיים עד כה.
מכאן לבוזי הרצוג - מי ששמר ב 2000 על "זכות השתיקה" בפרשת עמותות הקש הקשורות במערכת הבחירות של אהוד ברק ב 1999. להזכיר, זכות השתיקה שמורה רק למי שבעדותו מפליל!!! את עצמו. רוצה לומר שבוזי הרצוג הודה שהוא עסק בפלילים. מבחינה משפטית הוא צדיק כתמר אבל מבחינה ציבורית מי ששמר על זכות השתיקה אמור להיות "מופלל". בוזי הרצוג חמק מהרשעה פלילית וגם מהרשעה ציבורית - לא לזכות החברה הישראלית יש לומר.
בתקשורת, ביחוד בעיתון ל"אנשים ששונאים את ביבי" - ידיעות, הופיעו כתבות שמעלות את ההשערה שהברית שבוזי הרצוג כרת השבוע עם החרדים תסלול את דרכו לראשות הממשלה בבחירות הבאות. כמובן שעד הבחירות הבאות הכל יכול לקרות ואפילו בוזי הרצוג עוד עלול/עשוי להפתיע אבל האם ראש מיפלגה הפונה לציבור החילוני בישראל, לציבור העמל והמפרנס, מי שעומד בראש מיפלגה שמתגאה בעברה כמי שהובילה את הקמת המדינה, האם הוא עשוי להיבנות, בציבור שלו, בקהל הבוחרים אליו הוא פונה, מברית עם חרדים ומביטול חוק "הפחתת הנטל" מהציבור החילוני. מה הוא יציע לבוחרים שלו בעתיד - ברית עם אריה דרעי על חשבון מיליארדים מקופת המדינה?
לדעתי מפלגת העבודה ובוזי הרצוג לא רלבנטים לבחירות הבאות יותר מ"התנועה" וציפי ליבני. בבחירות הבאות תהיה התמודדות בין הליכוד הדועך לבין הכוח החילוני החדש והמוביל - זה של יאיר לפיד ו"יש עתיד" ראש בראש. מי שיחזר אחרי החרדים יהיה ראש הממשלה הנוכחי בעצמו וההכרעה מי ירכיב את הקואליציה תהיה בידי מיפלגות לווין - הבית היהודי, מפלגת העבודה, "התנועה", ש"ס ואולי אפילו הערבים בתמיכה מבחוץ.
אפשר להגיד בבחירות הבאות שיהיה שמח - ביבי וליברמן גמרו את הסוס והליכוד, אם הוא חפץ בשילטון, אולי יבנה הנהגה חדשה (כץ, סער, ארדן ואולי אהרונוביץ מישראל ביתנו). מה שאותי מאד יפתיע זה אם מפלגת העבודה בכלל תצליח לשמור על כוחה הנוכחי - אני מהמר שהיא תתחרה במישבצת עם זהבה גלאון וציפי ליבני.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה