יום שלישי, 27 באוגוסט 2013

ללא מטרה - ללא עדיפויות


בראיון לסי.אן.אן ביום שישי האחרון ה 23/08/2013, אמר נשיא ארה"ב, בהקשר לשימוש בנשק כימי בסוריה והלחץ עליו ליפעול לאור הקווים האדומים שהוא עצמו הציב בעבר, ש"הרעיון שארצות הברית יכולה איכשהו לפתור את הבעיה הפנימית העדתית בסוריה הוא מוגזם", עוד הוסיף שהתערבות אמריקאית בעבר לא הניבה "במיקרים מסויימים" את התוצאות הרצויות. אתקן שלא הניבה, כמעט תמיד! (בהמעטה), את התוצאות הרצויות.


אין לארה"ב שום סיבה להיות מעורבת במזה"ת כאשר האזור מתפורר מאליו, תלותה בנפט האזורי היא נחלת העבר ובעוד כשנתיים תהפך ארה"ב עצמה ליצואנית נפט. בעוד אנו מציינים שכ 110,000 סורים נהרגו עד כה במלחמת האזרחים שם, כדי 0.4% מהאוכלוסיה.  במשך חמש שנים נהרגו בעיראק, בשליטה אמריקאית מלאה ותחת המגף האמריקאי כ 260,000 בני אדם - 0.9% מהאוכלוסיה, ממש אותן פרופורציות- הלקח הוא ברור - ארה"ב אכן  לא יכולה לפתור את הבעיות העדתיות של המזה"ת.  ממהמיקרים של לוב, מצרים, עיראק ותימן ברור שמעורבות מערבית ובכלל רק מסבכת את המצב. קשה היה לבוא בטענות לארה"ב לו הייתה מכריזה בריש גלי שהיא לא מתערבת באזור יותר, מי שרוצה להרוג את שכנו זו בעיה של האזור והשכנים. אלא שבפועל ממשיכה ארה"ב להתערב כל הזמן, אם כי בהססנות. בלוב, אחת הדוגמאות לתוצאה הפוכה מהמצופה, הנהיגה ארה"ב את  חמש המדינות האירופיות "מאחור". למעשה היו אלו מטוסי קרב אמריקאים וצי המזל"טים שלה שאכפו על לוב אזור אסור בטיסה. בתימן החליפה ארה"ב את הנשיא, במצרים ממשיכה ארה"ב לאיים על מישטר הקצינים במאבקו מול האחים המוסלמים, שונאי ארה"ב,  שהגיעו הם עצמם לשילטון בזכות ארה"ב ואצלנו מנהל ג'ון קרי, שר החוץ ההזוי ומעריצו של בשאר אסאד בעבר הלא רחוק, מאמץ מלווה באיומים (חרם "על סטרואידים") לאכוף עלינו ועל הפלשתינים הסכם שלום שגם אם יביא עדנה לנו ולהם לא משפיע על שום דבר אחר באזור.  הבעיה של ארה"ב היא לא המדיניות אלא העדר המדיניות ובעיקר העדר התיעדוף.


לגופו של עיניין אין פתרון מאוזן לסוריה, לגרעין האיראני ובמישור רחב יותר לשפע של בעיות בינ"ל ללא עיסקה רחבת היקף עם רוסיה. מדיניות ראש בראש נגד רוסיה בפרשת סנודן, הפגישה בין הנשיאים שבוטלה בשולי ועידת הג'י-20 בסנט פטרסבורג בתחילת ספטמבר הקרוב והתקיפה הצפויה בסוריה בקרוב מביאות את שתי המעצמות להתנגשות חזיתית, לחידוש המלחמה הקרה ולניטרול הדדי במועצת הביטחון.  החלופה של עיסקה שבה ארה"ב מסכימה שרוסיה תיטול על עצמה לרסן את בשאר אסאד בדרכה היא ושני הנשיאים יפגשו לשיחות על העמקת ההבנות ביניהם ואולי אפילו על חלוקת אזורי השפעה עדיפה במונים ויכולה להשליך על בעיית הגרעין האיראני יותר ממכה מוגבלת בסוריה. הרי לא מדובר באף מצב בנושאים שמסכנים את קיומה של ארה"ב כמו חלק מהוויתורים שישראל נידרשת אליהם. ההגררות אחרי פרשת סנודן, מדליף הציטוטים מארה"ב, שניזקה כבר נעשה וסך הכל מדובר בנקמה והרתעה בפני המדליף הבא - היא דוגמה מובהקת להעדר מדיניות עולמית מתועדפת מצד ארה"ב. הרי ג'ון קרי כבר אמר ש"הגיע הזמן להחלטות קשות".


באשר אלינו. התקשורת מדליפה שישראל היא המקור המודיעיני העיקרי לנעשה בסוריה. ההדלפה מגובה בבכירי מודיעין ותכנון ישראלים שיצאו בבהילות לוושינגטון (ראש אג"ת ואמ"ן מחקר) ולבירות אירופה (ראש אמ"ן). הידיעות מסבכות את ישראל בסוריה שלא בטובתה. ירצו לפעול בסוריה שיפעלו על בסיס מידע משלהם. מידע מודיעיני ישראלי, ביחוד כזה שהושג בדרכים מתוחכמות וניפתלות במיוחד, לא יכול ולא צריך להינתן חינם אין כסף במקום שאין ולא צריך להיות לישראל אינטרס מוצק משלה. איני יודע מה העמדה הישראלית מאחורי הקלעים אבל לדעתי תקיפה בסוריה אינה משרתת את האינטרס הישראלי והידיעות על מודיעין ישראלי מזיקות מאד. אם ארה"ב לא מסוגלת לשמור על יחסים תקינים עם רוסיה אנחנו לפחות חייבים להשתדל.

אם ארה"ב תלויה במודיעין ישראלי לא הייתי מתבייש, אם כבר, לדרוש את שיחרור פולארד ואם אירופה רוצה את המודיעין הייתי דורש הקפאת החרם על מחקרים מדעיים במסגרת "אופק 2020".  בעולמנו אין מתנות חינם - לא טכנולוגיות ישראליות ולא מודיעין איכותי ובטח אם המודיעין מערב את ישראל, שלא בטובתה, בסוריה.  יש  היום לישראל כוח ומשמעות במזה"ת והיא יכולה וחייבת להשתמש בו לטובתה.  

3 תגובות:

  1. וכדאי להוסיף, המאבק היום בין רעים לרעים יותר, בין המורדים בראשות אל קעידה וארגונים לא פחות פונדמנטליסטים לסוריה בתמיכת איראן והחיזבאללה.
    אכן, טוב שאופי האמיתי של האיסלאם על כל פלגיו נחשף לעולם, ישראל ראוי שתמנע מהתערבות אלא כאשר היא מותקפת כפי שקרה לאחרונה מספר פעמים

    השבמחק
  2. האם יש לפוטין נכונות לנהל מו"מ עם אובמה על סוריה? בפרט לאור החולשה שארה"ב משדרת?

    האם אוזלת יד אמריקאית בנוגע לנשק כימי משפיעה על תדמיתה של ישראל במזרח התיכון בצורה מסוכנת? או שאולי יש לישראל מספיק הרתעה משל עצמה?

    האם ישראל מוכנה למקרה של מתקפת נגד סורית?

    השבמחק
  3. לארה"ב יש קלפים - אחד מהם פריסת המערך לירוט טילים במזרח אירופה - פולין צכיה ורומניה. באופן אופייני אובאמה הקפיא את התוכנית, עורר עליו את זעם המזרח אירופים, אך לא ביטל. ביטול התוכנית יכל להביא לשיתוף פעולה בנושא איראן ואולי גם סוריה. יש קלפים נוספים כמו חברות דלק רוסיות שיקבלו זיכיון בלוב.
    נכון שלאובמה הקלפים חלשים אבל זה לא אומרת שפוטין לא מוכן לדון ושאי אפשר להגיע לפשרה סבירה - בכל מיקרה שאר האפשרויות יותר גרועות.

    קראתי מאמר מעניין של האלוף יצחק בן ישראל בו הוא עוסק, בין השאר, בשאלה האם תדמיתה של ארה"ב באזור ניפגעת בגלל תמיכתה בישראל או שלהפך - מעמדה של ישראל ניפגע בגלל שהיא ניחשבת מוצב חוץ ובת ברית של ארה"ב. אין לדעתי תשובה ברורה והדברים מזינים אחד את השני בכל מיקרה יש לישראל הרתעה אסטרטגית, להבדיל מטקטית, מצויינת ואף אחד באזור לא רוצה מלחמה עם ישראל.

    השבמחק