יום שני, 26 באוגוסט 2013

מאזן הגז


שימוש בגז למטרות השמדה של המוסלמים אחד את השני אינה דבר חדש באזורנו. באמצע שנות השישים השתמש הצבא המצרי בגז חרדל כשהיה מעורב במלחמת האזרחים בתימן אז בין המלוכנים, שנייתמכו על ידי סעודיה, לבין הנאצריסטים שנתמכו על ידי מצרים. בגלל  המרחק והנידחות של תימן איש בעולם לא ניזעק נגד עצם העיקרון של שימוש בגז שקטלניותו לא ברורה אבל האפקט הפסיכולוגי שלו משתק.


במלחמת איראן עיראק השתמש הצבא העיראקי בגז עצבים כדי לעצור את התקדמות הצבא האיראני לבצרה בשנים 1982-4. התקפות הגז גרמו לאלפי הרוגים בצד האיראני, עצרו בהצלחה את המיתקפה האיראנית  והכניסו את מלחמת איראן עיראק למצב של סטטוס קוו שנמשך כארבע שנים. העולם לא הגיב היות והשימוש היה נגד "הרעים" - משמרות המהפיכה וגדודי המתאבדים האיראנים.  סביר להניח ששתיקת העולם הכשירה את השימוש בגז עצבים כפעולת נקמה של המשטר העיראקי נגד אזרחים כורדים בחלבג'ה ב 16/03/1988, בהתקפה נהרגו לפחות 5,000 בני אדם כמעט כולם לא לוחמים .  אגב, דונלד ראמספלד, שר ההגנה של ארה"ב במלחמת המפרץ השניה ב 2001 ניפגש בתקופה ההיא, כאיש עסקים פרטי, עם סדאם חוסיין לדון איתו באספקת חומרים שאחד השימושים שלהם היה לייצר גז עצבים.  יתר על כן ארה"ב והמערב המשיכו לתמוך בסדאם חוסיין באמצעות אספקת חומרים מודיעיניים וצרפת באמצעות אספקת חלפים למטוסי הקרב הצרפתיים של עיראק למרות השימוש בגז בהיקף נירחב נגד אזרחים (כורדים זה לא ניחשב).


הצבא הסורי עצמו כבר השתמש בגז נגד אזרחים באפריל האחרון בקרבות בחומס ובחמה. אפשר לשער שהתגובה המהוססת והמגמגמת של סוכני המוסר הבינ"ל - מעצמות המערב - הכשירה את ההתקפה הקשה מיום שישי האחרון במזרח דמשק בה נהרגו, בהערכה כללית, כ 1300 בני אדם.  הזדעזעות המערב היא בעיני מבחינת "דמעות תנין" - מחיר ההדחקה של משמעות השימוש בגז כשהוא "לצידנו" נגד "הרעים" או כשאפשר להתחמק מהמשמעויות.


לא ברור מדוע בחר בשאר אסאד להשתמש בגז נגד אזרחים אך  היות ומישטרו תמיד היה מבוסס על פחד  ועל הדימוי שלו כמי שלא נירתע ממעשי אכזריות  ההסבר שלי הוא, אני לא ערב שהוא נכון, שבשאר אסאד עשה  "ניסוי כלים" לקראת מהלכים עתידיים שבהם הוא מתכוון להביא את המלחמה לסיומה בזריעת פחד ובהשמדה המונית נוכח העובדה שהמלחמה ניקלעה למבוי סתום והשחיקה המתמשכת בצבאו.


בהעדר אלטרנטיבה שילטונית בסוריה ונוכח הלקח של המיקרה הלובי ש: 1. עריץ ערבי ללא  סוג של נשק להשמדה המונית תלוי וחשוף כולו לגחמות המערב  ו 2. שנפילת מועמר קדאפי בלוב  הביאה למעשה להתפרקות המדינה ולהשתלטות מליציות שיבטיות ומוסלמיות על מירקם החיים בלוב, הרעיון שלבסוף בשאר אסאד, אם כל האכזריות שלו אבל גם עם הנחישות והמנהיגות ועם שליטה מרכזית ברורה על מאגרי הגז, ימשיך לשלוט בסוריה - ניראה לי כרגע כמוצא השפוי ביותר למצב לא שפוי. ברור שהמליציות  המוסלמיות, רוב מיניינו וכוחו של צבא המורדים, יעסקו בטבח בכל מקום בו יגיעו להישגים ויפעילו נשק כימי, היה ויפול בידם במצב שמיש, נגד כל אויב מדומיין ואמיתי - כולל ישראל.  בשאר אסאד עצמו  יהיה מנודה חלקית בקהיליה העולמית והערבית, יהיה עסוק לפחות עוד שני עשורים ביצוב המצב הפוליטי בסוריה, בדיכוי מלחמת האזרחים ובשיקומה.


בהינתן המצב שכבר נוצר בסוריה - התפוררות האופוזיציה לקבוצות מוסלמיות רדיקליות,  היכולת המוגבלת, אולי הבלתי אפשרית, להשמיד כליל את המאגר הכימי של סוריה, הוואקום הפוליטי של ארה"ב  ודעיכת המערב והגיבוי הבין לאומי למישטרו של בשאר אסאד מצד איראן, רוסיה וסין משאירה למערב מעט מאד אפשרויות להגיב בצורה שאינה מחריפה מצב מסובך ממילא ואינה דוחקת את בשאר אסאד לקיר ולמעשים מבחינת "תמות נפשי עם פלישתים".  


ההנחה הסבירה ביותר היא שהמכה, אם תהיה, תהיה כזו  שלא תאיים על המשך מישטרו של בשאר אסד ולא תיצור אצלו תמריץ להרחיב את העימות, כן תרתיע משימוש בגז כימי  בעתיד וכן תכבס את המצפון הציבורי של יפי הנפש במערב. לכן אני משער שיעד התקיפה, אם תבוא, היה בעיקר היחידה שירתה את הנשק הכימי והמאגרים הזמינים בהר קסיון, צפון מערבית לדמשק. משהו דומה לתקיפה  בראשית מאי האחרון, המיוחסת לישראל, של מאגרי נשק שובר שיוויון במרחב דמשק.  הייתי מציע לישראל לא להתלהם, לנתק מגע ולא להתערב בנעשה בסוריה. אין בסוריה אפשרויות טובות וכולם רוצחים את כולם - הדבר היחידי שכן הייתי מציע זה סיוע רפואי לכל דורש בין אם הוא אזרח תמים, מורד ג'יהאדיסטי או 'שביחה' עלאווי.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה