התפקיד השני בחשיבותו של צבא בכל מדינה דמוקרטית, אחרי הגנה על הריבונות, הנפש והרכוש של אזרחי המדינה, הוא לאפשר חופש פעולה לדרג המדיני, את חופש הפעולה המקסימלי שהצבא יכול לספק. אמנם אנחנו מצפים מבכירי הצבא שיחשפו בפני הדרג המדיני הממונה את את מגבלותיהם וספקותיהם ויעוררו את לב הממונים שיש דברים שהצבא לא יכול לבצע ואם כן רק במחיר גבוה מאד - אבל הצבא צריך להשתדל, ככל יכולתו, לספק את חופש הפעולה שהדרג המדיני ניזקק לו לשיקוליו.
במה דברים אמורים, בידיעה בערוץ 2 מיום ראשון בערב במהדורת החדשות המרכזית, מפי הכתב הצבאי ניר דבורין, שקצינים בכירים בפיקוד מרכז מאיצים בדרג המדיני לחדש את התהליך עם הפלשתינים, בעקבות ביקורו של הנשיא אובאמה, כי השטח תוסס והמצב הביטחוני מחמיר. אני משער, מניסיוני, שהכתבה היא מניפולציה על דבריו הלא זהירים של קצין כל שהוא בפיקוד שלא שמר על לשונו. ברור שלצה"ל יש יכולת לטפל בכל מצב שעלול להתפתח בגדה במחיר צבאי נמוך למרות שהמחיר המדיני יכול להיות מאד מאד יקר אבל זה עניינו והפריבילגיה המוחלטת של הדרג המדיני. הדרישה שהדרג המדיני יכופף את עצמו לשיקולי הדרג הצבאי היא פגיעה מהותית בדמוקרטיה ועוד יותר אם הצבא ליווה את הסתייגותו בהדלפה מכוונת לעיתונות בניסיון לייצר לחץ ציבורי על מנהיגות נבחרת. שוב אני משער שהאמת רחוקה כשנות אור מהידיעה ששודרה. להזכיר לכולם ישראל היא מדינה שיש לה צבא כפוף לדרג המדיני ולא צבא שיש לו מדינה כפופה לגנרלים.
אבל מעבר לסוגיה הדמוקרטית הבסיסית יש בידיעה גם איוולת מהותית קשה. תהליך של מו"מ מדיני בין מדינה לארגון לא מדינתי שתוקף אותה מלווה כמעט תמיד בעליה דרמטית במפלס האלימות. כשיש סיכוי משמעותי להסדר התוצאה שווה את המחיר הזמני, רבין כינה את נפגעי גל המתאבדים של 1994 ושגבה את חייהם של כ 190 בני אדם, שנוצר בעקבות תהליך אוסלו מ 1993, "קרבנות השלום" ורצה לומר שהמחיר שווה את ההישג שהוא האמין מחכה מעבר לפינה. כשיש תהליך מדיני נוהגים קבוצות קיצוניות בארגוני הגרילה והטרור להתפצל ולעשות ככל יכולתם לשבש את התהליך. כל פלג ותת פלג מנסה להטביע את חותמו על התהליך בפצצות ופיגועים. זה ברור לנו למשל שככל שתהליך מדיני יצבור תנופה בגדה כך החמאס בעזה יגביר את מעשי הטרור שלו לא רק בעזה אלא גם באיו"ש וכך גם פלגים סוררים של הפת"ח או החזיתות והוועדים העממיים השונים. הצבא צריך וחייב לאפשר לדרג מדיני לקחת את הסיכון שבתהליך מדיני ולהתמודד עם העליה באלימות הצפויה אבל הצבא לא יכול לדרוש, אפילו מוסרית, מהדרג המדיני תהליך מדיני כי הוא רוצה שקט. זה בדיוק כמו לדרוש מהממשלה להפסיק מו"מ מדיני כי המו"מ מביא לעליה באלימות הרחוב והצבא רוצה שקט. אני מניח שהקצין או הקצינים המדליפים לניר דבורין או לערוץ 2 הם אולי קצינים טובים אבל בטח לא היסטוריונים ולא היסטוריונים צבאיים, אם הם למדו משהו אז זה לא מדעי המדינה ולא על דמוקרטיה. בכלל קצינים טובים כקצינים ולא כפוליטיקאים בדיוק כמו שרופא לא בדיוק אמור להבין בתורת הקוונטים.
כמו שאמרתי, הידיעה מסריחה כמניפולציה על שבריר עובדה ושאין דמיון בינה למציאות. ברור שערוץ 2 מנסה למנף הלאה את נאומו של הנשיא אובאמה אבל היא מעוותת את צה"ל, את הדמוקרטיה הישראלית ובעיקר את הניסיון ההיסטורי והמציאות בשטח כי מו"מ לא מביא שקט אלא את ההפך - הסכם בסוף המו"מ, אם אכן המו"מ מבשיל להסכם, עשוי לייצר שקט וגם זה מוטל בספק רב כשמדובר במזה"ת ועוד יותר כשמדובר בצונאמי הנוכחי.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה