שמן ומים

את מנהיגי ישראל ובכלל מנהיגים בעולם אפשר לחלק לשתי קבוצות: מנהיגים שבאו לשנות, במיקרה של מדינת ישראל אפשר לכלול בקבוצה הזו את בן גוריון, אשכול, בגין, שמעון פרס, ברק ואריק שרון (את רבין לא מניתי בכוונה), ומנהיגים שבאו לשמר כמו גולדה, שמיר וביבי. אין זה אומר שגולדה לא הייתה המנהיגה הראויה לשעתה או יצחק שמיר לתקופתו. לעומת זאת השינויים שפרס או ברק ניסו לחולל הסבו נזק מתמשך חמור למדינת ישראל. יחד עם זאת בטווח הארוך צריכה כל חברה גם מנהיגים "רפורמיים" כדי להתאים את החברה לשינויים שתמיד מתחוללים לאורך השנים. בלי מנהיג כמו אשכול, למשל , ישראל הייתה אולי נישארת חצי דמוקרטיה עם שליטה ממשלתית על המשק והוא שנתן לדמוקרטיה הישראלית את צורתה העכשווית. כמובן שיתכן מאד שבלי אשכול היה קם, כעבור כמה שנים, "אשכול" אחר.

בנימין נתניהו הוא נציג מובהק של ה"שמרנים". שינוי רדיקלי במצב, בכלכלה, ביחסי חרדים חילונים, במרקם עם הפלשתינים או בשיטת הממשל הם כצנינים בעיניו. כאשר הייתה לו הזדמנות ועמד לרשותו הכוח הפוליטי של קדימה, אז עדיין עם 28 חברי כנסת, בשלהי קיץ 2012, הוא העדיף את "הברית ההיסטורית" עם החרדים ואת הסיכון שבבחירות על פני ההיזדמנות לחוללל שינוי בחברה ובמשילות. ביבי תמיד ידע מצויין לנהל מלחמת מאסף נגד יוזמות של אחרים מלהוביל יוזמה שלו, בזה למשל הוא ההיפך המוחלט של אריק שרון.

כאן ניכנס לתמונה המו"מ הקואליציוני הנוכחי. החרדים וציפי ליבני היו אמורים להשאיר את ביבי בעמדתו הטיבעית כמי ששומר על הקיים ולכל היותר מוכן לשינויים קלים במירקם. הברית לפיד-בנט היא רדיקלית בהקשר שהיא כופה על בנימין נתניהו מצב שהוא לא טיבעי לו - שינוי חברתי בסיסי שטורף את כללי המשחק של האתמול (רק בעתיד נדע אם השינוי מבורך או בכיה לדורות אבל זה כבר נושא אחר). יתר על כן, הברית הזו, אם תחזיק מעמד גם לאחר שתוקם הקואליציה, תמשיך לערער את המשילות של ביבי עצמו בממשלה ותייצר משקל נגד שידחוף כל הזמן לקצב שינויים ולכיוון פעולה שביבי לא יכול להרגיש איתם נוח. אישית אני מעריך שלאורך זמן הברית תתמוסס אבל זו כבר שאלה אחרת לגמרי. ביבי הוא אביר שימור הסביבה והצמד לפיד-בנט הם אבירי השינוי כאן ועכשיו - ממש שמן ומים.

איפה הכסף?

השבוע ניחשף שקבוצת חיילים בתותחנים העלתה את עצמה בסירטון ברשת מרקדת סביב התותח המתנייע שלהם, חלקם בתחפושת פורים ובגטקס. הסרט הועלה באישור המפקד הישיר בדרגת סג"מ. נימסר שהמפקד הודח מתפקידו. איני יודע את הסיבות להדחת המ"מ. יתכן שיש פקודה גורפת שאסור להעלות בכלל לרשת סרטים מהוויית השרות הצבאי. כך או כך הסרט לא פגע באיש, גם לא בפלשתינים, והתגובה ניראית לי , על פניו, מוגזמת לחלוטין.

בעיקר רציתי לעסוק בתותח. התותח המתנייע היה בעשורים האחרונים בחוד החנית של הפעילות המיבצעית. יחד אם זאת, כמו חיל הפרשים, זמנו תם. במלחמת לבנון השנייה, ב 2006 , הייתה הפעלה מסיבית של אש תותחים, כמעט בממדי מלחה"ע הראשונה - 160 אלף פגז בגיזרה של 70 ק"מ בתוך כחודש. סה"כ נורו יותר פגזים מבכל מלחמות ישראל עד אז במיצטבר. השפעתם על שדה הקרב, על הפעילות המיבצעית ועל ביטחון כוחותינו הייתה שולית, שלא לאמר זניחה. בעידן שבו הצבאות הערביים סביבנו נימצאים במשבר, בתהליכי התפרקות פנימיים ובאובדן לגיטמציה חברתית, כשאין יותר איום צבאי "קונבציונאלי" משמעותי על מדינת ישראל - צה"ל ניסמך על חימוש מונחה מדוייק (חמ"מ) הנורה בעיקר מכלי טייס - מזל"טים ומסוקים ומיחידות טילים מיוחדות קרקעיות (שחלקן אגב שייך למערך התותחנים). התותח המתנייע הזה, שעלותו מעל למיליון דולר, ועלות הכשרת הצוות עוד כסכום דומה, מיותר במדינה שאין לה תקציבים בלתי מוגבלים (חוץ מלכמה מבצעים מאד מיוחדים). הכוחות שאמורים לתמרן לעורף החיזבאללה בלבנון במיקרה של התלקחות מול החיזבאללה אמורים להישען על אש מרגמות עצמאית ואש אווירית מדוייקת ממסוקים ומזל"טים. לא רק ההתעסקות המישמעתית בריקוד התמים היא "פסה" (עבר זמנו) גם התותח ועוד כאלף כמוהו כולל כוח האדם וההכשרה הם "פסה".