זה זמן עוברת העיתונות הישראלית תהליך של "עתידנות". הידיעות העוסקות בהווה ובעבר מתמעטות והידיעות העוסקות במה יקרה בעתיד מתרבות. כידוע העתיד הוא תמיד חידתי, רק לעתים רחוקות מתפתח כמו שציפינו ומיקריות שרירותית יכולה לשנות את התהליכים. גם כשתקשורת עוסקת בהווה ובעבר יש לה מרחב הבעה "פוליטי" רחב ביותר באמצעות עריכת הדברים והבלטתם, באמצעות כותרת צעקנית ומכלילות, באמצעות סינון הידיעות ופירסום ידיעות שמחזקות קו מסויים ובאמצעות פרשנות לעובדות יכול כל כלי תקשורת להציג לקורא כל תמונה שהוא חפץ בה והדברים ידועים. בדרך כלל "זכות הציבור לדעת" מיושמת בפועל כ"זכות התקשורת לקבוע מה הציבור לא ידע".
עתידנות אינה עוסקת בכלל בעובדות אלא בספסרות נטו. יש הבדל בין הצגה מעוותת של עובדות קיימות לבין ספסרות בדברים שבכלל לא קיימים. אתן ארבע דוגמאות בתיקשורת שלנו בשנה האחרונה. תיקשורת שבאין עובדות לבנות עליהן מספסרת בעתידנות חסרת עובדות. נתחיל בסיפורי ה"נקמה" של אובאמה. - הנושא מילא את התיקשורת הישראלית לפני כמה חודשים. לפי התקשורת היה ברור לכל קורא ישראלי שאם אובאמה יבחר אין ספק שבידודה של ישראל רק יגבר עד כדי סיכון קיומי. רמז למי שרצה להצביע ביבי. אחר כך סיפרו לנו על פיקציה שניקראת "גוש מרכז שמאל" - גוש שלא היה קיים אפילו לשניה אחת במציאות הלא ווירטואלית, שיקום ויהווה משקל נגד לביבי המוחרם בראשות יריבתו משכבר הימים ציפי ליבני. זה כחודש מלעיטים אותנו הכתבים ב"אינתיפדה שלישית" שתיפרוץ. כאן מתקיימת הלעטה הדדית בין התקשורת הישראלית לגורמי הפת"ח בגדה. התקשורת מדווחת על אינתיפדה שלישית, מראיינת להוכחה בכיר בפת"ח שהדבר היחיד שהוא לא יכול להגיד זה שלא צפויה אינתיפדה ושנוח לו להלך איימים על החברה הישראלית - כך הם מחזקים אחד את השני. כרגע המרכיב המרכזי בהוויה הפלשתינית הוא המתח והעויינות בין הפת"ח לחמאס, המאבק והשינאה ביניהם, שינאה שגוברת על השינאה המשותפת לישראל. האינתיפדה כרגע הלכה לישון עד האסיר הצם הבא או עד שלתקשורת יהיה שוב משעמם.
זה שבועיים מדווח בתיקשורת הישראלית על ההחלטה הצפויה של אגודת הסטודנטים של אוניברסיטת אוקספורד היוקרתית, בבריטניה השוקעת, להחרים את ישראל. כמובן שלא חסרו הערכות שליליות על משמעות החרם על עתיד האקדמיה בארץ. בסוף הצעת החרם נידחתה רק אתמול ברוב ענק. לצער התקשורת בארץ רוב הסטודנטים שם באוקספורד לא מצויים בציפיות התקשורת השראלית. אישית לא אתפלא אם איזה פרשן יקשור את ההחלטה באניברסיטת אוקספורד לצירופה של ציפי ליבני לממשלה. זה ניראה הזוי בעיני המתבונן חסר הפניות מהצד ולגמרי לא הזוי בעיני חלק מפרשני התקשורת הישראלית, ביחוד בעיני העתידנים שבהם. בכלל מי שלא מזהה נכון את קרקע המציאות היום לא יכול לבנות מיגדלים בעתיד.
אגב, ללא קשר לישראל משטר אסאד עדיין שורד, דמוקרטיה חדשה לא קמה במיזרח התיכון, ולמרות התחזיות על תקיפה באיראן זה עדיין לא קרה וספק ענק אם זה יקרה בעתיד כשישראל לבד. בכלל הגיע הזמן להפסיק לעסוק בעתידנות ולהתחיל לעסוק במציאות כי לעתיד יש גחמות משלו.
הערה אחרונה - שינוי שיטת המימשל וחיזוק המשילות הפכה למאד אופנתית בישראל. אני מציע לכל מי שניסחף אחרי הגירסה הציבורית של "איש חזק" לבדוק קצת מה זה דמוקרטיה ומה קורה בדמוקרטיות אחרות - על כך בפעם הבאה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה