פרשת סוכן המוסד, היהודי אוסטרלי בן זיגייר, שהתאבד בכלא אילון בבידוד בדצמבר 2010, מוציאה מרבים מאיתנו את השנאות והדמגוגיה הישנה בלי שום קשר לעובדות. שלשה חברי כנסת טענו ביום שלישי האחרון, בהסתמך על כתבה אוסטרלית, שחשוד "הועלם" בכלא ישראלי כמו במישטרים חשוכים. מעצרו של בן זייגר התנהל תחת פיקוח מישפטי, צו חיסיון על הפרשה הוצא בידי שופטת מערכת המישפט הישראלית, שלשה עורכי דין ייצגו את הנאשם החשוד כולל אביגדור פלדמן שראה אותו יום לפני התאבדותו, שגרירות אוסטרליה ושרות המודיעין האוסטרלי עודכנו וכך גם אישתו והוריו באוסטרליה. להוריו שבאוסטרליה ולאשתו הייתה כל האפשרות להדליף את דבר המאסר הלאה. התקשורת האוסטרלית טענה, ללא שום בסיס עובדתי, שישראל "הילכה איימים" על המישפחה ולכן גם היום, כשהיא פרצה לתקשורת, הם עדיין מסרבים לדבר עם התיקשורת. יתכן, כמובן, שישראל אכן "הפחידה" את המישפחה אבל באותה מידה אפשרי שהם באמת דואגים למדינת ישראל או, וגם זו אפשרות, מתביישים במעשיו.
הטענה שבן זייגר "הועלם" היא לא נכונה וחלק מהמעלים אותה יודעים שהיא שיקרית. ח"כ זהבה גלאון אמרה במפורש שהטענה "הביטחונית" היא סתם תירוץ שאסור להיכנע לו. היות ולא היא ולא אנחנו יודעים את כל או רוב פרטי הפרשה הטענה הזו נובעת מדעה קדומה בסיסית ולא מעובדות עכשוויות, אותו הדבר נכון לח"כ הטרי עופר שלח שבהיותו עיתונאי הרבה לעסוק באופן ביקורתי באתוס הביטחוני של ישראל . יחד עם זאת גם הוא לא יודע את כל פרטי הפרשה כשקבע אתמול ניחרצות שמשתמשים בכלי כבד בקלות רבה מידי.
לגופו של עיניין. לכל מדינה יש סודות וכל מדינה דמוקרטית ככל שתהיה נאלצת להוציא מפעם לפעם צווי חיסיון. לפני כחודש נימסר בארה"ב שתושב בריטניה ממוצא סומלי, מהדי האשי, 23, נעצר יחד עם עוד 2 אזרחי שבדיה, גם היא דמוקרטיה למופת, בג'יבוטי שתחת שילטון צרפתי, כחברי הסניף הסומלי של אל-קאעידה, המכונה אל-שבאב. השלשה הועברו בתהליך הסגרה לא חוקי לארה"ב ושם הואשמו, בזהות בדויה, בהשתייכות לארגון טרור. שתי דמוקרטיות היו מעורבות במעשה - צרפת ששולטת בג'יבוטי וארה"ב. שלא כבמיקרה בן זייגר מישפחתו של החשוד בבריטניה לא עודכנה במעצר ורק מאמצי חקירה של המישפחה עצמה הביאו לחשיפת המיקרה שנתיים יותר מאוחר. שבדיה ובריטניה, גם היא דמוקרטיה מפוארת עם עבר של עצורים אלמונים, לא טרחו להתערב כמדינות או להגיש איזו מחאה רישמית. כן בעולמנו הלא מושלם יש מצבים כאלה.
בישראל, מאז הקמתה ב 1948 ידועים פחות מעשרה מיקרים שכאלה (למעשה ידועים רק 4 מיקרים ואני משער שאולי יש עוד מיקרה או שניים שאני לא יודע עליהם). בהינתן נפח האיומים על ישראל, שהוא במונים גדול יותר מהאיום על כל מדינה אחרת בעולם, ובהינתן היקף הפעילות חובקת העולם של המוסד הטענה שישראל משתמשת בקלות בכלי היא תלושה, לא מחוברת למציאות ולהוויה הישראלית ומעידה על התובנות של עופר שלח הרבה יותר מאשר על מדינת ישראל עצמה.
אני מניח, מבלי לדעת, שפירסום הפרשה בפומבי בזמן אמת הייתה גוררת אחריה לפחות התעניינות עיתונאית, פירסום תמונתו והשמות בהם עשה שימוש, כפי שאכן קורה בפועל. כל שרות ביטחון בכל ארץ היה מייד בודק בביקורת הגבולות את תנועת השמות שפורסמה, את בתי המלון שבהם התאכסן נושא השם, את התיעוד במצלמות האבטחה ומכאן הדרך לחשיפת רשתות פעילות בלבנון, סוריה ואיראן קצרה מאד. בצד חיי הסוכנים והמודיעים שהועמדו בסכנה, האפשרות שיעצרו ויחשפו מידע נוסף הייתה תגובת השרשרת לפירסומים מחבלת קשה במאמץ לעכב את תוכנית הגרעין האיראנית ומעלה מאד את הסיכוי לצורך להשתמש בכוח צבאי גלוי על מחירו המדיני ומחירו בחיי אדם. אני מניח שמאז המיקרה בתחילת 2010, לפני כשלש שנים, כבר נינקטו צעדי ביטחון והטעיה הכרחיים למזער את הנזק ועדיין, מבלי לדעת אך מהבנת התהליך, ניגרם נזק רב ליכולת של ישראל לפעול חשאית באיראן ועדיין יתכן שחיי אנשים שם הם בסכנה, ביחוד אם מדובר במקורות מידע מקומיים. ההיגיון הפשוט שלי אומר שהצעדים לא היו דרקוניים, שזכויות הנאשם נישמרו, שמשפחו עודכנה וחשיפת הפרשה, כפי שכתבתי לעיל, הייתה והיא עדיין מסוכנת מאד למדינת ישראל - תשפטו אתם אם זה סתם תירוץ או שימוש קל בכלי כבד כפי שטען עופר שלח.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה