יום ראשון, 23 בדצמבר 2012

ירושלים

אני נימנה אל אלו התומכים בריבונות ישראלית מלאה על ירושלים כולה ובאי חלוקתה בשנית למרות שאני פתוח לרעיונות של זכויות אקס-טרטוריאליות לדתות הגדולות ולכנסיות השונות תחת ריבונות מדינת ישראל. את ירושלים יש לבנות מתוך ראיה אסטרטגית המציבה לעצמה שתי מטרות: ניתוק העיר מהעורף הערבי שלה בחגורה צפופה של ישוב יהודי וביסוס רוב יהודי גדול בעיר לדורות רבים קדימה.


כידוע הקהיליה הבין לאומית, שלעולם לא הכירה בירושלים כבירת ישראל גם לפני ששת הימים, מתנגדת ליהוד וישוב ירושלים וכל בניה בהכרח תביא אותנו לעימות בין לאומי מצד אחד ולמחלוקת בתוכנו מצד שני. המציאות הפוליטית הזו גוזרת עלינו לכלכל את צעדנו בנחישות אבל גם בשום שכל.


ראשית ישראל חייבת להגדיר לעצמה מהי ירושלים שעליה אנחנו נאבקים. כבר כתבתי מספר פעמים כאן בבלוג שצירוף רכס השועפט, בית חנינה, קלנדיה ו א-ראם לירושלים, מתוך הענות לגחמתו של טדי קולק ב 1967 שחשק בשדה התעופה קלנדיה, ממש בפאתי רמאללה, כחלק מבירת ישראל, מחלישה את אחיזתנו בירושלים. היא מגדילה במונים את מספר ערביי העיר הרשאים להצביע לעיריה ולעצב את מדיניותה. ממילא לא מיישמת ישראל את ריבונותה על חלק גדול מהשכונות שמניתי. עד כה החרימו תושביה הערביים של ירושלים את הבחירות לעיריית ירושלים כסממן להכרה כביכול בריבונות ישראל על העיר. זה עלול להישתנות כחלק מהמאבק על ירושלים ולא הייתי בונה על החרם הערבי כעובדה קבועה לעשרות שנים קדימה. שנית היא מחזקת את הטיעון הפלשתיני לזכותם על חלק מהעיר על בסיס האוכלוסיה הפלשתינית שגרה בו. כבר הצעתי בעבר לישראל ליזום שורה של "מחוות" חד צדדיות, מתוזמנות לצרכיה הפוליטיים והמשברים שיתהוו סביב הבניה בירושלים , שבהם אנחנו מעבירים לפלשתינים, כיוזמה ישראלית, חלקים מירושלים המוניציפלית בלי לגעת בירושלים האמיתית.


אינני יודע מה תהיה התגובה הפלשתינית אבל ברור שמהלך כזה יוציא אותם מאיזון. יתכן וניראה הפגנות של אלפי פלשתינים הדורשים להישאר בריבונות ישראל, למבוכת הפלשתינים – אחרי הכול היכן עוד מחלקים במזה"ת כסף חינם (ביטוח לאומי ושרותי בריאות) לסתם תושבים חוץ מבישראל. ברור שאבו מאזן והקהיליה הבין לאומית יצטרכו להגיב ולהיגרר אחרי התגובה הישראלית וזה טוב לירושלים כעיר ולנו כמדינה.


העיקרון השני הוא בניה רציפה כל הזמן בלי הקפאות, בלי "עונשים" לאבו מאזן או כקלף מיקוח בבחירות אלא קביעת עובדות זוחלת שבה יהיה ברור לפלשתינים שכל עיכוב או דחיה בניהול תהליך מדיני מול ישראל שומט מהם כל סיכוי לרצף טריטוריאלי לירושלים ולהסדרים אקס-טריטוריאלים בירושלים.


העיקרון השלישי הוא יוזמות, אישורי בניה ופרוייקטים במנות "קטנות" של עד 100 יחידות , כמובן במסיגרת תיכנון אב לאלפי דירות. השיטה כניראה תייקר את הבניה סביב ירושלים ובתוכה אבל תמעיט מאד את החיכוך המדיני שסביב בניית ירושלים.


העיקרון הרביעי והחשוב מכל - בניה ללא הכרזות. המיזמים צריכים לצאת לדרך ללא הודעה רישמית , בטח לא כהתרסה נגד העולם, כעונש מוכרז לאבו מאזן או כקלף בחירות . נכון שיהיו מספיק גורמים שיחשפו כל היתר בניה אבל יש הבדל פסיכולוגי ענק בין חשיפת היתר בניה ל 1600 יחידות דיור או 2350 (כמו בגיבעת המטוס שלדעתי חשובה ביותר) לבין עוד אישור ל נניח 75 יחידות דיור. בסוף העולם יתעייף, יתרגל כמו לטבח בסוריה, לשפיכות הדמים בעיראק ולאלימות בלוב. ישראל תמיד תוכל להתמם שמדובר במעשה שיגרה (שעשוי להיות גם נכון), בתוכנית קטנה וזניחה וגם ליטעון שהיא דווקא מוותרת בירושלים לאבו מאזן כשהיא מעבירה לריבונותו פלחים נוספים מרכס השועפט בואכה רמאללה.


אפשר וצריך לבנות את ירושלים עם תשומת לב בין לאומית קטנה על ידי צימצום ירושלים ברכס השועפט והעברת השטח לפלשתינים כשטח B כדי לחזק את ירושלים וליצור הסחה מדינית ועל ידי בניה רציפה ומתמשכת, במנות קטנות וללא הצהרות מיותרות ומזיקות. ביבי לא בונה את ירושלים כי היא ירושלים שלנו אלא כי הוא מעניש וצריך קלף בבחירות. ככה לא בונים את ירושלים ואני ספק אם אכן יבנו אותה לאחר הבחירות.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה