זה שנתיים מסתובב אהוד אולמרט בעולם ובפיו בשורת השלום עם הפלשתינים - השלום שניגזל מאיתנו מפני שאולץ להתפטר. הוא מתפאר בויתוריו המפליגים ומטיח ביריבו, ראש הממשלה הנוכחי נתניהו, שמפני שהוא אינו מאמץ את דרכו של אולמרט - השלום, כמובן באשמתנו, הולך ומתרחק. לשאלה מדוע אבו מאזן לא קיבל את הצעותיו הנדיבות מ 11/2008 משפץ לנו אהוד אולמרט את ההיסטוריה ומשיב שאבו מאזן "לפחות לא דחה" את הצעותיו. באופן רישמי לגמרי זה אולי נכון. ההצעות של אולמרט מעולם לא הוגשו באופן רישמי כי אולמרט חשש, בצדק, שההצעות ישמשו כבסיס לשלב הבא בדרישות הפלשתיניות בעוד הוא ראה בהם הצעה סופית בהחלט - לכן אין גם מכתב סירוב רישמי של הרשות להצעות. אבל באופן מעשי הצהיר אבו מאזן יותר מפעם אחת שהוא דחה את ההצעות מהנימוק שהן ימנעו את מימוש זכות השיבה. הוא גם התבטא פעמים רבות שהמאבק אינו על שכם ורמאללה אלא על תל אביב וחיפה. מין שיפוץ קל ולא חשוב של ההיסטוריה.
לאחר גזר הדין בפרשיות אולמרט ב 10/07/2012 בהם זוכה מרוב ההאשמות נגדו אמר אולמרט לכתבים בבית המשפט "ראשונטורס נמחקה לא הייתה שחיתות, לא היה שימוש בכספים או מעטפות כסף. לא היה דבר מדברים שייחסו לי". בית המשפט קבע ממש אחרת. עובדתית הצליחה התביעה להוכיח את האירועים. התביעה לא הצליחה להוכיח את הכוונה הפלילית ואת השוחד כלשונו בחוק. כלומר היה מימון כפול ב"ראשונטורס" אלא שהתביעה לא הצליחה להוכיח שאולמרט יזם בכוונת מכוון מושחתת את המימון וניתן להסבירו גם בסתם "בלגן" ועומס יתר. היו מעטפות כסף אבל לא הייתה תמורה מצד אולמרט ולכן לא היה בכך משום שוחד. מן שיפוץ קטן של העובדות. לאחרונה טען אולמרט שכשאמר שלא היו מעטפות כסף שהוא התכוון שלא לקח את הכסף לשימושו האישי אלא לצרכיו הפוליטיים. זה לא ממש משנה למה לקח את הכסף וגם תרומות לצרכים פוליטיים חייבות ברישום ובפיקוח מבקר המדינה. למעשה הודה אולמרט בפומבי בשחיתות ושכן!!! היה שימוש בכספים.
עוד בטרם סיים לשפץ וכבר הוא ניזקק שוב למלאכת השיפוץ. ביום ראשון 09/12/2012 בראיון אצל ינון מגל באולפן "וואלה" התעקש אהוד אולמרט שמאז מבצע "עופרת יצוקה", שהסתיים בינואר 2009 והביא עלינו את אחד האסונות הדיפלומטיים הקשים מאז הקמת המדינה - "דו"ח גולדסטון" , ולאורך שנתיים, בהם נורו מעל ל 800 טילים מרצועת עזה לעבר ישובי עוטף עזה, היה למעשה שקט בעוטף עזה. שקט הוא מונח יחסי אבל אהוד אולמרט הגדיר את השקט "אחרי עופרת יצוקה שנתיים ורבע חמאס לא ירה אפילו פעם אחת". זה כבר לא שיפוץ - זה כבר בניית מציאות מדומה חדשה לגמרי מהיסוד ועד הטפחות. משפטית אהוד אולמרט עדיין חף מרוב החטאים המיוחסים לו אבל ציבורית הוא מוכיח כמה האמת היא מושג ווירטואלי לגביו.
הדו"ח מאמריקה
ביומן שישי של הערוץ השני דיווח לנו אמנון אברמוביץ שדו"ח בארה"ב (לא נאמר מי כתב את הדו"ח) קובע שלבסוף תקום מדינה פלשתינית באופן חד צדדי בלי שלום ובלי הסכם (לדעתי היא קיימת כבר היום והשאלה האמיתית היא האם היא לבסוף גם תשרוד כמה עשורים טובים). יש אצלנו נטיה להתייחס לדו"חות מארה"ב כאילו הם עובדה חיה בהתעלם מכך שארה"ב טועה באופן מדאיג ומתמשך בהבנת המציאות בעולם הערבי, בעולם המוסלמי ובכלל. בשם הבנת המציאות הם תמכו במשטר המושחת של דרום וויטנאם למרות שאפילו קמצוץ מתחזיותיהם לגבי מה יקרה בוויטנאם לאחר שיסוגו ממנה לא התגשם. בשם הבנת הדמוקרטיה הם הפילו את השאה של איראן והביאו אסון ענק למזה"ת ולמלחמות קשות עם כמיליון הרוגים והסיפור עם איראן עדיין מקיז דם עד היום. הרשימה של התחזיות האמריקאיות הבין לאומיות שלעולם לא התממשו גדולה במונים רבים מהתחזיות שהתממשו ולרוב הם לא חזו את ההתפתחויות האמיתיות. "האביב הערבי" הוא עדות לכך שהתהליך גם לא נחזה מראש וגם לא הובן לאחר שהוא כבר התפרץ. ארה"ב עדיין מגששת בעלטה אחרי משמעויות ה"אביב הערבי". לפני המלחמה בעיראק, ב 03/2003, לבד מהשערעוריה המודיעינית של ה"נשק להשמדה המונית" שעיראק מאכסנת אצלה ומעולם לא היה באמת התפתח זרם חשיבה הזוי בארה"ב שחזה דמוקרטיה לעיראק לאחר שיופל הרודן האכזר סדאם חוסיין. הטענה הייתה שכמו שבמיזרח אירופה, במדינות שמעולם לא חוו דמוקרטיה, התפתחה דמוקרטיה תחוקתית על שיברי ברית וורשה הפרו רוסית עם התפרקות הגוש הסבייטי ב 1990-1, כך אין מניעה שאותו תהליך לא יפקוד גם את העולם הערבי למרות שבין שתי הדוגמאות שוכנת גישה תרבותית שונה לגמרי. מושפע מהדעות האלה, שניקראו אז "השמרנות החדשה" יצא ג'ורג' בוש להביא דמוקרטיה למזה"ת ובעיקר לעיראק. שום דבר בעיראק לא התפתח כמצופה, הדמוקרטיה לא התפתחה, המילחמה בעיראק תרמה את חלקה למשבר הכלכלי בארה"ב והיום עיראק מאפשרת מעבר נשק איראני לסוריה דרך ומעל לשיטחה למורת רוחה של ארה"ב.
יש בארה"ב מאות מכוני מחקר, כמעט כולם מייצגים זירמי חשיבה בארה"ב ובדרך כלל המכונים מאירים בעיות, מציגים אפשרויות ומעלים נקודות למחשבה אבל שיעור ההתממשות של הערכותיהם הוא, בלשון המעטה, מביך ביותר. הבנתם את המציאות שאובה מעולם המושגים של החברה בארה"ב ובדרך כלל קורה ממש ההיפך. אמור לי מה השקפתך ותמיד ימצא דו"ח של איזשהו מכון מחקר בארה"ב שיחזק ויקלע בדיוק לדעתך הפוליטית.
לגופו של עיניין אין לדעת - העולם הערבי סביבנו עדיין נימצא בתהליכי הגדרה מחדש. הפתעות בלתי צפויות מחכות בכל פינה, גורלה של פלשתין תלוי בירדן, בישראל, בפיוס הפנים פלשתיני, במשבר עם איראן. בהתייצבות השלטון במצרים, בשקיעת אירופה, בעליית האסלאם הפוליטי, ב"אביב" ומאה ואחד תהליכים נוספים המשליכים ומשפיעים אחד על השני. מי שיכול להכיל את כל המורכבות, לסנתז נכון את כל התהליכים והשפעותיהם ההדדיות ניראה יותר קרוב לאלוהים מאשר לסתם בן תמותה אפילו הוא מאמריקה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה