יום שלישי, 14 בפברואר 2012

מאבק נחוש

שוב, בפעם המי יודע כמה, משביתים את רכבת ישראל. הטענות הן על העברת קרונות חדשים לתחזוקת החברה המייצרת ועל מינוי מנהל לאחת התחנות שלא על דעת הוועד. בשני המקרים לא מדובר על פגיעה בזכויות עובדים קיימים אלא במאבק על הזכות לנהל את הרכבת בין ההנהלה לבין ועד עובדים כוחני נגוע בנפוטיזם (העסקת עובדים מהמשפחה). הרכבת היא כלי חיוני לחיזוק הפריפריה וחיבורה למרכז, הרכבת לאילת יכולה להפריח ולסייע מאד לפיתוח הנגב, וכפי שכתב אתמול גיא בכור, גם להוות "גשר יבשתי" יעיל וחילופי לתעלת סואץ. פיתוח שדות הגז בים התיכון ורכבת מהירה בין אשדוד לאילת יכולים לשנות באופן משמעותי מאד את המיצוב הגאו-אסטרטגי של ישראל - הרבה יותר מטייסת אף-35. אבל לשם כך צריך שרות יעיל ואמין.


כולנו משלמים כדי חצי שקל לקוט"ש חשמל. מומחים מסכימים שלפחות חמש אגורות מתוכם הן מס לוועד עובדים חזק שהפך את עובדי חברת החשמל לשיאני השכר במשק הציבורי, לשיאני הפער בינם לעובדי הקבלן המועסקים על ידי חברת חשמל, עם רמת שכר גבוהה משמעותית מהמקובל, בממוצע, במשק החשמל באירופה. כל זה ניחא לו החברה הייתה יכולה להתנהל, לפתח את משק החשמל בהתאם לדרישות ולייצר עתודת יצור חשמלית לימי סערה וקרה בחורף ולימי חמסין קשה בקיץ. אלא שהשתלטות ועד העובדים, בגיבוי ההסתדרות, על קבלת ההחלטות הניהולית הפכה את החברה למפגרת אחרי הצרכים של משק מודרני למרות היכולות המקצועיות העצומות שיש בחברה. עופר עייני נאבק , כביכול על צדק חברתי אבל מטפח וועדים חזקים, מסורבלים, לא יעילים, כוחניים ושגוררים את החברות שלהם לקיפאון כלכלי על חשבון הגב של כולנו. זה לא מוגזם להעריך שמשפחה ממוצעת משלמת כדי 600 שקל בשנה מס עקיף לטובות ההנאה המופרזות של עובדי חברת החשמל. זה לא מוגזם להעריך שהפריפריה תשלם סכום של כמה מאות שקלים נוספים בשנה מס לוועד עובדי הרכבת עם התהליך הכוחני שעובר שם על הועד לא יעצר. כבר קראתי כאן כמה פעמים בעבר לסגור!!! את הרכבת לחלוטין ולהקימה מחדש על בסיס יותר שפוי. הרכבת היא כלי אסטרטגי חשוב מדי כדי להפקירו לוועד מיליטנטי מדי. אגב אני בעד שכר גבוהה לעובדי הרכבת וחברת החשמל אבל לכל דבר יש מידה והקו האדום הוא התערבות בתהליך הניהולי של החברות.


הטרור "האיראני"


אתמול התבצע פיגוע נגד עובדת של שגרירות ישראל בהודו, הכוונה הייתה, כנראה לפגוע בבעלה, נציג משרד הביטחון של ישראל בהודו. ניסיון דומה נכשל בטביליסי, בירת גאורגיה. הניסיונות דווקא העידו על חולשה מבצעית קשה של חיזבאללה וכוח "אל קודס" של משמרות המהפכה באיראן, הממונה על הפעולות בחו"ל.


הכוונה המקורית הן של חיזבאללה והן של האיראנים הייתה, ככל הידוע, לשחזר את הפיגועים הקשים בבואנוס איירס, בירת ארגנטינה, ב 03/17/1992 וב 07/18/1994, נקמה על חיסולו של עבאס מוסאווי, מזכ"ל החיזבאללה הקודם בנבטיה ב 16/02/1992, בהם נהרגו 114 יהודים,ישראלים ומקומיים.


מסיכול הפיגועים בחודשים האחרונים בתאילנד, אזארבייג'ן, תורכיה, סיני ושאר מקומות ברור שהכוונה הייתה להרבה יותר מחיסול דיפלומט בודד או שניים. מדובר היה על מכוניות תופת עם כמויות אדירות של חומר נפץ מאולתר על בסיס אמוניה ניטרט, על טילי כתף להפלת מטוסי נוסעים, על ירי צלפים בחיסולים ממוקדים ועל טבח ולקיחת בני ערובה. מאפיין נוסף שעלה מהניסיונות שסוכלו מאז סיכול הניסיון האיראני לחסל את שגריר סעודיה בארה"ב באוקטובר 2011 היא הישענות הולכת וגדלה על גורמים מקומיים, לא פעם גורמים פליליים, בכעין סוג של "מיקוד חוץ" לפיגועים. מה שמעיד על חולשה קשה במערך המבצעי וחוסר יכולת להפעיל סוכנים מאומנים משלהם בשלב גלגול הפיגוע.


הפיגועים אתמול אכן חשפו נקודת תורפה במערך האבטחה הישראלי שמן הסתם תלמד וימצאו לה תשובות (זה כמובן לא אומר שאין ולא ייווצרו נקודות תורפה אחרות). כל פיגוע חושף נקודת תורפה אבל כשהפיגוע מצליח בהתאם לכוונת שולחיו ומבצעיו התוצאה מצדיקה את העובדה שהיריב ילמד ויסגור את הפרצה שזוהתה. בסוף הפיגועים בוצעו בחוסר מקצועיות, לפי דיווחים ראשוניים של ממשלת הודו, בידי גורמים מקומיים, במיקוד חוץ, מבלי לגרום את הנזק המיוחל תוך חשיפת שיטת הפעולה החדשה שלהם ןאת נקודת תורפה במערך האבטחה הישראלי שמן הסתם ייסתם במהרה. להבנתי אחרי הפגועים אתמול בהודו וטבילסי אנחנו יכולים ללמוד שאחרי ה 9/11 העולם כבר הרבה יותר מאורגן למנוע טרור והרבה יותר קשה להוציא אותו לפועל.


הערה נוספת - יצואנית הטרור מספר 1 בעולם היא פקיסטן ולא איראן - לידיעתך אדוני ראש הממשלה, איראן היא רק!! במקום שני.


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה