עם כניסתו של יאיר לפיד לפוליטיקה היו ויש כאלה שמלינים שמחנה השמאל, יהיה כוחו אשר יהיה, למעשה מתפורר תחת שלשה ראשים - העבודה עם שלי יחימוביץ, קדימה עם ציפי ליבני או שאול מופז והמחנה החדש הקורץ לצעירים של יאיר לפיד. ההצגה הזו היא שטחית כי היא מגדירה שמאל רק בהקשר של הסכסוך עם הפלשתינים, יעני "מחנה השלום", מניחה שהשלשה מתמודדים על אותם ערכים, שהשלשה הם אכן אנשי שמאל בהגדרה לעיל וכי נושאים אחרים אינם יכולים להיות סיבה למחלוקת - למשל המחאה והמדיניות הכלכלית.
עד כה לא פרסם יאיר לפיד משנה סדורה. ממה שאמר עד כה הוא אינו רואה עצמו איש שמאל בהקשר של המדיניות כלפי הפלשתינים. את שלי יחימוביץ והעבודה הוא הגדיר בלא פחות משמאל רדיקלי "מדיני וכלכלי" . "לאיש אין מושג במה, אם בכלל, מאמינים חברי "קדימה", חבורה של פוליטיקאים ציניים שנפלטו ממפלגות אחרות" הוסיף בהזדמנות אחרת.
הסוציאל דמוקרטיה היא אמנם חלופה חברתית וכלכלית לגיטימית לחלוטין. בתנאים של אירופה שלאחר מלחמת העולם השנייה, עם תקציבי ביטחון שוליים, הרחיקה הסוציאל דמוקרטיה לכת עד כדי שחרור הפרט מדאגה ובעיקר מאחריות לקיומו הבסיסי. במקום כלכלה שתשים את היוזמה, האחריות האישית , היצירתיות והחדשנות במרכז ואת הערבות ההדדית כערך משלים - היא שמה את האדם ואת אחריות המדינה לרווחתו במרכז ואת השאר כערכים משלימים. שקיעת רוב הכלכלות האירופאיות, למרות שלא שועבדו לתקציבי בטחון ענקיים, עליית שיעורי האבטלה, ההגירה העצומה של מהגרי עבודה לאירופה ובריחת מוחות מאירופה הם פרי הילולים שלילי של מדיניות הרווחה מוגזמת שפטרה את הפרט מאחריות לחברה ולעתים לעצמו.
אפשר מהדברים להסיק שיאיר לפיד שם את עצמו במרכז המדיני והכלכלי עם אידאולוגיה כלכלית ליברלית שדוגלת ביוזמה ואחריות אישית, שוללת את הכלכלה הסוציאל דמוקרטית ואת מדיניות הרווחה הנלוות וכנראה, כמורשת מבית אבא, מתנגדת לקהלים החרדיים ההולכים וגדלים במדינה שפטרו את עצמם לחלוטים מהאחריות לפרנס את עצמם והשיתו אותה לחלוטין על מדיניות רווחה ממשלתית ייחודית רק להם.
לכן המחלוקת של יאיר לפיד עם שלי יחימוביץ אינה רק או בעיקר אישית. הם פשוט לא באותו מחנה כלכלי , לא מאמינים באותה האידאולוגיה ולא באותו סדר יום.
אין מה להשוות את קדימה של היום, אפילו בשוליים, למורשת של אריק שרון בהקימו א קדימה. אריק שרון היה ציני לחלוטין לגבי סיכויי תהליך שלום כל שהוא עם הפלשתינים. הוא ראה בתהליך מין אילוץ בין לאומי ואמצעי לתמרן את הפלשתינים לפינה כדי לשלול מהם את הלגיטימיות המדינית. במידה רבה הוא גם הצליח. כמי שלא מאמין בתהליך השלום הבין אריק שרון שאת עיצוב גבולותיה של ישראל בתהליך שיחזק גם את זהותה היהודית, גם את יסודותיה הדמוקרטיים וגם את מעמדה הבין לאומי - אין דרך אלא לעצב חד צדדית. מצד שני אריק שרון הוא איש התיישבות בכל מאודו, מאמין מאין כמותו ב"דונם פה דונם שם". אין דבר שנוגד את מורשתו מהתניית כל התהליכים המדיניים והחברתיים בישראל בחברה הפלשתינית ובגחמות "תהליך השלום". עוד אהוד אולמרט, אחרי מלחמת לבנון השנייה בקיץ 2006, זנח את המתווה החד-צדדי והפך לגורו של "התהליך" שעל פיו יקום ויפול דבר. ציפי לקחה את זה עוד הרבה יותר רחוק - מבחינתה תהליך השלום עם הפלשתינים הוא הצדקת הקיום היחידה של קדימה, לא מדיניות כלכלה ורווחה, לא שינוי שיטת הממשל ואפילו לא ההתמודדות מול איראן - מה לזה ולמורשת אריק.
לכן צדק יאיר לפיד "לאיש אין מושג במה, אם בכלל, מאמינים חברי "קדימה",. יש לנו מושג במה מאמינה ציפי ליבני וברור שרוב מי שהצטרף לקדימה לא על זה חשב. שנית התקנון של קדימה, מעוצב למידותיו של אריק שרון, מרכז את כל הכוח אצל היו"ר ורק אצלו. הצטרפות של יאיר לפיד לציפי ליבני תנטרל מיד את הכוח וההשפעה שיאיר לפיד יכול לצבור לעצמו. כרגע קדימה על סף פילוג, היא נידונה להתפרק מבפנים נוכח חוסר באידאולוגיה וסדר יום ולא ברור למה יאיר לפיד יכניס את ראשו הבריא למיטה חולה עם חולה במחלה מדבקת.
ציפי ליבני, כשהכריזה על פריימריז, אמרה שליאיר לפיד ולה יש את אותם מטרות - להפיל את ממשלת נתניהו. יאיר לפיד לעולם לא אמר שזו מטרתו ולפי האידיאולגיה המשתמעת מהצהרותיו הוא בהחלט יכול להרגיש נוח בממשלה שמובילה ליברליות כלכלית ובייחוד אם על ידי כך הוא יבלום את כוחם של החרדים ויצור להם אלטרנטיבה פוליטית בממשלה. לכן גם במטרות לא ברור שיש מכנה משותף בין ציפי ליבני ליאיר לפיד.
נכון ששלשת האישים פונים לאותו קהל יעד של אשכנזים, חילוניים עם נופך של יפיות צפון תל אביבית אבל בזה נגמר המכנה המשותף. הייתי מציע להם לחדד את ההבדל ולא לטשטש אותו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה