
מצד שני שימש הסגר מנוף אדיר לדה-לגיטימציה של ישראל ולמצג הדמגוגי של מניעת מזון מאוכלוסיית הרצועה עד סף רעב. על פי אהוד יערי ואייל עופר במעריב ב 22/04/2011 במאמר 'חמא"ס בע"מ – תעשיית הכסף שמאחורי הטרור' קרן המטבע הבינלאומית מעריכה שהתוצר המקומי הגולמי (תמ"ג) ברצועה גדל ב-2010 ב-15 אחוז, כנראה הגבוהה בעולם. אם אכן הנתונים נכונים ואפילו רק בחלקם והצמיחה בעזה עברה את ה 10% כי אז מדובר באחד הצמיחות המרשימות בעולם וזאת דווקא בעזה הכביכול נצורה שישראל משלמת מחיר מדיני כבד על המשכו. יש גם לתמוהה שההסברה הישראלית לא עושה שימוש נרחב בנתון כדי להגחיך את המצור אבל על זה רק לממשלת נתניהו פיתרונים.
למעשה מוציאה ממשלת מצרים, שלא במתכוון ותוך הפרת הסכמות בין לאומיות ששורשיהם עוד בהסכם אוסלו הזכור לרע, את המרצע מהשק. פתיחת מעבר רפיח מסירה את טענת המצור ברמה של המוסדות הבין לאומיים. ברור שהברית הירוקה-אדומה זו של אסלאם מיליטנטי עם שמאל רדיקלי המכוונת לעצם קיום מדינת ישראל ומשתמשת בעזה כתרוץ לא תושפע מהשינוי. הרי סגן ראש הארגון ה IHH המסונף לאסלאם הרדיקלי והמארגן גם את המשט הבא לעזה בביקור בטהראן ב 02/11/2011 הכריז בנאום שמטרת הארגון לבנות "מזה"ת בלי ישראל". גם לקראת המשט הכריזו ראשי ה IHH מספר פעמים שהמשטים ימשכו עד "שחרור אל-קודס" או "עד שנוכל להתפלל בחופשיות בהר הבית". אבל לאלו שלא מכוונים להשמדת ישראל ובתום ליבם מאמינים לסיפורי הרעב מעזה פתיחת מעבר רפיח כן עשויה לשנות את עמדתם.
הסגר על עזה היה מנוף ללגיטמציה ולהומניזציה של החמאס וההפך לישראל ונזקו היה רב במונים מתועלתו. עתה צריך רק לקוות שממשלת ישראל תדע לעבור על הנושא לסדר היום ותדע להפיק ממנו רווח מדיני כאשר יבואו לדרוש מישראל להסתמך בעתיד על הסכמים כתובים תמורת נכסים ממשיים.
** הערה
הערה אחרונה לגבי אשכנזי הרמטכ"ל לשעבר שהודה שאיננו יודעים היכן גלעד שליט ולכן לא ניתן היה לשחררו באמצעים צבאיים. טענתי כאן בבלוג מספר פעמים בעבר שהתרוץ הוא עלוב ודל יצירתיות כל עוד אנחנו יודעים היכן גרים ראשי החמאס בעזה וקרובי משפחותיהם. מותר וצריך היה לחטוף כמה כבני ערובה למען גלעד שליט.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה