יום שני, 17 באוקטובר 2016

אפוקליפסה במוסול

המתקפה לעקור את דאע"ש ממוסול החלה  הודיע בקול דרמתי ראש ממשלת עיראק חיידר אל-אבאדי ביום שני 17/10/2016. כמינהג המקום ההודעה לוותה בכותרות הראשוניות האוטומטיות - הכוחות מתקדמים, האויב נס ואנחנו מנצחים . אלא שבפועל נפתח בולען חדש לצד חאלב, בולען מוסול .  המתקפה החלה כשארה"ב בסוף מאבק בחירות למעשה משותקת. הירושה שהנשיאה הבאה תקבל היא דומיננטיות שיעית/איראנית/רוסית במזה"ת ובני ברית אזוריים  לשעבר שננטשו, נבגדו ושלא ברור ממי הם חוששים יותר מארה"ב או מהדומיננטיות השיעית.

במוסול גרים כרגע כמיליון בני אדם ויחד עם האזור סביבה כמיליון וחצי, רובם ערבים מוסלמים סונים, חלקם כורדים סונים ויש גם מיעוט תורכמני סוני. המכנה המשותף לחאלב ולמוסול היותן ערים סוניות היסטוריות ומרכזיות שמוחרבות בשיטתיות על ידי כוחות שיעים בתמיכת שתי מעצמות על - רוסיה בחאלב וארה"ב במוסול. ההלם בעולם הסוני בכלל והערבי סוני בפרט עוד יתפרץ בעתיד בגל זוועות נוסף.

כולם נערכים לגל חדש וגדול של פליטים שיברח מאזורי הקרבות ויעצים, בצד החורבן הפיזי שמחכה למוסול, את החורבן הכלכלי והאנושי של האזור לכלל "שממה כלכלית" . למעשה זה כבר מתחיל.

בכוחות התוקפים הצבא העיראקי הלאומי, מצוייד על ידי ארה"ב אך מאוייש, כמו צבא לבנון, בעיקר וכמעט רק על ידי שיעים. הצבא הזה אמור לשקם ולהכיל את הריבונות העיראקית על מוסול כאשר ה"פשמרגה" הכורדים, מרכיב אחר בקואליציה התוקפת במוסול, כבר הודיעו שאין בכוונתם לסגת מהשטחים שבהם יאחזו הכורדים באזור וכי השטח הוא "כורדי".  הכוח המשמעותי, הנחוש והפראי ביותר בקואליציה התוקפת הוא המליצייה השיעית נתמכת איראן, "ההתקהלות העממית" (חאשד אל-שעבי). מעשי הזוועה שלוחמיה עשו בפלוג'ה, רמאדי ותיכרית הסוניות בשנתיים האחרונות הביאו לפירוק "הקואליציה האווירית", שהונהגה על ידי ארה"ב למלחמה בדאע"ש, מורכבת ממדינות ערביות סוניות שמצאו עצמן, בעקיפין, מפלסות דרך ללוחמים שיעים נתמכי איראן בדרכם לעשות שפטים באחיהם הערבים הסונים. לכן הכריז נשיא תורכיה לאחרונה שממשלת עיראק "לא מסוגלת לשחרר לבד את מוסול" ושלח לשם חטיבה תורכית - להלכה להלחם בדאע"ש ולמעשה למנוע השתלטות ומעשי טבח שיעים בסונים של מוסול. כמובן שגם הכורדים העיראקים, שיחסיהם עם תורכיה כרגע תקינים, צריכים סוג של "פיקוח" תורכי שמה יגזימו בשאיפותיהם הלאומיות.

כבר לפני שבוע הודיעו מנהיגי ה"התקהלות העממית" שארדואן והתורכים הם "אויבי אללה" וכי הם מתחייבים להלחם בתורכים עד לגירושם מאדמת עיראק הקדושה. החור השחור של מוסול מסתחרר ושואב את האזור כולו.

ארה"ב המשותקת בחודשים הקרובים בשל חילופי הממשל, זו שלמעשה סולקה על ידי הקואליציה ה"רוסית-איראנית (שיעית)" מסוריה ושאוניותיה הן במיצרי הורומוז והן בבאב אל מנדאב נמצאיות תחת התגרות בלתי פוסקת של הצי האיראני ושלוחיהם השיעים בתימן, המכונים הוט'ים, הודיעו שהם "גאים לאזור לעיראק בשחרור מוסול". הודעה שהעולם הערבי הסוני מבין כתמיכה  בלתי מסוייגת בשיעים והתרפסות בפני האיראנים. האמריקאים, שלעולם לא הצטיינו בהבנת המזרח התיכון, רואים בפניהם מלחמה גדולה בדאע"ש, הממשיך האימתני של אל קעידה, וקואליציה שהם כביכול הצליחו להקהיל נגד דאע"ש תוך התעלמות מלקחי סוריה וחאלב. הסעודים והתורכים רואים מלחמה גדולה בשיעים שחדרו וחודרים בעוצמה למרחבים שלאורך כל ההיסטוריה המוסלמית זה 1300 שנה היו עורף סוני מוגן ובטוח. הכורדים שבקואליציה המוזרה שכל רכיביה עויינים ושונאים זה את זה רואים בקרב על מוסול מקור להכרה בין לאומית ולביסוס הריבונות הכורדית. ,

לגבי דאע"ש - לאחר חורבן נוראי, מאות אלפי פליטים ואלפי הרוגים מוסול כניראה "תשוחרר" - העימות הסוני-שיעי יתעצם ודאע"ש או משהו דומה לו יצמח ויופיע מחדש אי שם במזה"ת (ירדן, ערב הסעודית ?)  חמוש בתחושות ההשפלה והבגידה של ארה"ב בסונים, בני בריתה עשרות בשנים. מוסול אינה התחלת הסוף כי הסוף לא ניראה באופק. סביר יותר, בהשאלה מצרציל לאחר קרב אל-עלמיין ב 1942 שמוסול זה רק הסוף של ההתחלה .  

4 תגובות:

  1. ההחלטה של אובמה לעזוב היא הכרזה: שישברו את הראש וימצאו פתרון לבד. החשש הוא שקלינטון תחליט להתערב. מה כבר יכול להיות אם רוסיה תכניס רגל באיזור? היא כבר טבעה בפאקיסטן פעם אחת.

    השבמחק
  2. רשימה מושקעת, אך קשה להתייחס אליה ברצינות כשהכותב אינו יודע ערבית, וכותב עם שגיאות תעתיק רבות. על המזה"ת צריכים לכתוב יודעי ערבית, כמו שעל ארה"ב אי אפשר לכתוב אם אינך יודע אנגלית

    השבמחק
  3. אנו מאחלים הצלחה לכל הצדדים...

    השבמחק
  4. לאורי שלום - אכן אני מסכים שאין רע בנטישת ארה"ב את האזור. הבעיה היא שהיא לא נוטשת אלא מזגזגת. הכרזה "גאים להיות לצד העם העיראקי בקרב על מוסול" בליווי הפצצות אמריקאיות שיעשו במוסול מה שהרוסים עושים בחאלב. אספקת נשק לכורדים ןנטישתם - סילוק מנהיגים כמו עלי עבדאללה צאלח בתימן שכעת נלחם עם כוחותיו נגד הממשלה וסעודיה לאחר שהיה "עבד שפוט" שלהם, דיון עם רוסיה על עתיד סוריה, הקמת "קואליציה אווירית" בהנהגתה נגד דאע"ש, הפצצות בלוב, ורשימה ארוכה מתמשכת של פעילות מציגה מציאות מבלבלת - יתכן מאד שאם ארה"ב כבר הייתה מכריזה לפני חמש שנים "רבותי אנחנו לא במשחק - אל תפנו אלינו, אל תצפו ותסדרו לבד או עם רוסיה וסין - האזור כבר היה מתיישר לבוסים החדשים .

    השבמחק