הברירות של המזה"ת

מאז מלחה"ע הראשונה והתפרקות האימפריה העות'מנית הרגו התורכים, ב 1915, כמיליון ארמנים וכ 750,000 כלדאים (אשורים), הם עדיין מתכחשים, כמיליון יוונים סולקו ב 1923 במיסגרת חילופי אוכלוסין ליוון ועוד כ 300,000 ממזרח קפריסין ב 1976. היום, ללא נוצרים כמעט, נמצאת תורכיה במלחמה מתמשכת עם אזרחיה הכורדים שגבתה את חייהם של לפחות 40,000 כורדים והיא עדיין בעיצומה.  במיסגרת ה"פרהוד" של 1941 רצחו העיראקים והכורדים עוד כ 3,000 כלדאים וכמאתיים יהודים. מאז 1974 נמצאת עיראק בלחימה מתמדת נגד הכורדים, ביצעה עשרות מבצעי טיהור נגד השיעים בדרום ונלחמה באיראן. בעיקבות הכיבוש האמריקאי ב 2003 הפכו נוצרי המדינה על עדותיהם לקורבן של כולם כשהיזידים, כמעט הקבוצה הלא מוסלמית האחרונה בעיראק, היא הקורבן הניטבח התורן בזירה מתמשכת של מלחמה סונית שיעית - סך ההרוגים בעיראק מאז תחילת המלחמות בכורדים, באמצע שנות השיבעים,  עד היום כ מיליון.

בסוריה מתחוללת מלחמה דתית, עדתית ולאומית של כולם בכולם, סונים נגד שיעים ועלאווים, ערבים נגד כורדים ולכל עדה, תורכמנים, דרוזים ועוד מליציות משלהן. רוב הנוצרים, כמו בעיראק, תורכיה ולבנון, כבר ברחו ממנה ממילא וסך ההרוגים מתקרב לחצי מיליון. במלחמת האזרחים בלבנון, מאז 1975, שאוכלוסיתה פחותה מבישראל, נהרגו כבר 175,000 בני אדם. הנוצרים ברחו ברובם והשיעים של הדרום והבקעה, המתואלים, במלחמת קיום מול הסונים. במדינות המיפרץ כולן מתחדד יום יום העימות בין השבטים הילידים הסונים לאוכלוסיית הרוב של מהגרי העבודה, רובם שיעים.  בתימן נלחמים זה עשרות בשנים השיעים מחבל סעדה בצפון, המכונים חות'ים, בשבטים הסונים של הדרום וחצרמוות ומספר ההרוגים בשלשת העשורים האחרונים עבר, בוודאות, את ה 150,000. אפילו במצרים בעלת התודעה הלאומית המגובשת והאכלוסיה ההומוגנית מתחוללת זה עשרים שנה מלחמה בערבים של סיני והנוצרים הקופטים, מבניה העתיקים של מצרים, נוטשים אותה במספרים הולכים וגדלים. כל הקבוצות האלו שמניתי - סונים ושיעים, כורדים, מרונים, יזידים, עלאווים, כלדאים, ארמנים, יוונים, קופטים או דרוזים אינם "כובשים" ולא 'כיבוש' מניע את הטבח והשחיטה ההדדית הגדולה אלא השונות !! העובדה הבסיסית שאתה "אחר" משכניך במזה"ת.  התהליכים שאירעו במזה"ת לאחרונה : "האביב הערבי", הופעת דאע"ש וממש לאחרונה ה"ארדואניזם" בתורכיה, החריפו עוד יותר את הקיטוב האזורי.

במזה"ת התקבע מצב של שלש ברירות שעומדות בפני כל !! עדה דתית או קבוצה אתנית, בין אם אתה יזידי נירדף, עלאווי, כורדי או בן הרוב הערבי סוני - או : א. אתה מסוגל להגן על עצמך : ב. אתה מסוגל לברוח ו ג. תהיה קורבן לשחיטה . התופעה הבולטת ביותר במזה"ת היא בריחת הנוצרים מהאזור, התמעטות דרסטית במיספרם ובמקומות בהם הם חיים (כולל ברשות הפלשתינית), התרוקנות של האזור ממיעוטיו והתכנסותם למובלעות ברות הגנה - המזה"ת - עד לפני שיבעים שנה פסיפס מדהים ומגוון של אמונות וקבוצות לאומיות שחיו בשלום יחסי תקופות ארוכות, הפך למדבר תרבותי שהקיא מתוכו וטובח את מיעוטיו עד כמעט הכחדה והחרב עדיין מתהפכת - כל אותן קבוצות לא כבשו או שלטו בעם אחר אלא פשוט היו "אחרות" ברחו או הושמדו אם לא הצליחו להגן על עצמן בכוח.

הפלשתינים הם חלק מהמזה"ת ומהדומיננטיות הערבית סונית במרחב. אנחנו, היהודים, חלק מקבוצות המיעוט הלא מוסלמיות ובעיקר הלא סוניות. יתר על כן הינו ואנחנו עוד יותר חריגים בתרבותנו, בדתנו ובעיקר בעובדה שבעיני המקומיים אנחנו סה"כ אוכלוסיה של מהגרים - אם הפלשתינים הקיאו מתוכם את רוב הנוצרים, פעם נושאי הלאומיות הפלשתינית, שמספרם היום בחברה הפלשתינית הפך לזניח כי הם בחרו באפשרות ב. - לברוח - מה הסיכוי, אפילו היינו מוותרים על כל מסגרת לאומית מובחנת שהיא - מה הסיכוי שהיינו חיים בשלום אם המרונים, הקופטים, הכלדאים, הארמנים, היזידים, הכורדים, העלאווים, הדרוזים, המתואלים (השיעים של לבנון), החות'ים ולמעשה כל ! הקבוצות במזה"ת לא מצליחות - והם בני המקום מדורות, לא "כובשים", לא "מהגרים" זרים - מה הסיכוי שדווקא אנחנו, היהודים, היינו חיים בשלום לאורך זמן  עם שכנינו אפילו היינו רוצים ומשתדלים מאד מאד ??  הרי ערביי הארץ החלו את האלימות נגדנו כבר ב  1920, במהומות נבי מוסה . בפני איזו ברירה היינו עומדים ? - להתגונן בכוח, לברוח או להשחט ?