כגודל הרגע ההיסטורי - עוצמת הדילמה והמחיר !

ב 15 לאפריל 1945 שיחרר הצבא הבריטי את מחנה הריכוז 'ברגן בלזן' שהיו בו כדי 60,000 ניצולים, רובם הגדול יהודים - בתוך שבועיים, לאחר השחרור ולאחר שחלקם התחבקו עם משחרירהם, מתו במחנה עוד 8,000 בני אדם. הסיבה העיקרית הייתה שהחיילים הבריטים מיהרו לחלק את מנות הקרב שלהם ולספק שפע של מזון לשלדים מזי הרעב שביטנם המצומקה והמנוונת, על סף מוות, לא יכלה לעקל . לא זדון, לא רוע, לא כוונה תחילה אלא רק אירוע שהשכל לא מסוגל להבין, מציאות גדולה ומורכבת מלהכיל. רק כשהוחשו יחידות רפואה גדולות שלא הוכשרו לטפל בפצועי קרב, בנפגעים פיזיים אלא הוכנו מבעוד מועד לאירועים של מגפות ורעב המוני הבינו בצבאות הברית את גודל הזוועה ואת עוצמת הטרגדיה. האם יכול היום לבוא איזה תחקירן, עיתונאי או פוליטיקאי תאב פירסום ולעשות תחקיר אם הכותרת "את האסון אפשא היה למנוע !" ולהתחיל להאשים את הצבא הבריטי ב"אטימות", "גיזענות" ושאר ירקות - 'אילו' ו'אילו' שהעיתונאים כה טובים בהם באספקלריה של 2016 כאילו היא 1945.

איזו ארץ הייתה לנו ב 1949-50, מועד מיבצע "כנפי נשרים" ועליית יהודי תימן - מועד עיקר פרשת "ילדי תימן" - אתן בסוגריים את המספר כאילו הוא יחסי להיום - זה אתה הסתיימה מלחמת השחרור עם מעל ל 6,000 (63,000 ) הרוגים. יותר מכל מלחמותינו ביחד מאז מאוכלוסיה של 650,000 יהודים. בארץ הסתובבו עוד כ 3,000 (31,500 ) נכים קשה הזקוקים נואשות לשיקום רפואי ונפשי - כדי לפחות 100,000 (1,050,000 ) ניצולי שואה, אודים מוצלים מאש ממש, טרופי נפש אחוזי בעתות, שערי הארץ ניפתחו וזרם יומי של אוניות רעועות הזרים לארץ בזרם אדיר של מאות (אלפים) פליטים ביום - מהשואה באירופה ומארצות ערב והם חסרי כל ממש - לרוב מיזוודה קטנה לעתים רק הביגוד על הגוף - ואת כולם היה צריך לקלוט, להאכיל, להכיל רפואית (מכאן הסיפורים על "גזיזת פאות", שהרי כולם נאלצו להסתפר קצוץ קצוץ. ועל ריסוסי הדי.די.טי ) בעיני הניצולים השפלה בכוונת מכוון ובעיני הרשויות הכרח בל יגונה. מזכיר את מנות הדם של יהודי אתיופיה לפני עשור ויותר - בעינהם גיזענות לשמה למרות שזה היה באמת כורח רפואי בלתי נימנע .

איננו יודעים לאשורן, וודאי יהיו נושא לשערעוריה הפוליטית הבאה, כמה מעולי אתיופיה, כמה ילדים, כמה זקנים ובכלל מתו במסע הארוך והנורא בצדי הדרכים מגונדר באתיופיה לדרום סודן במיבצעי "משה" ו"שלמה". רק שהיום משהגיעו יהודי אתיופי לישראל, בעשירון העליון של מדינות העולם, עשירה ומבוססת, משופעת בניסיונה העצום סיכויי העולה מאתיופיה למות כשהוא כבר מוקף חיילי צה"ל, כשהרפואה הכי מודרנית בעולם לצידו והחברה, בקלות, יכולה להכילם, סיכוייו למות הם הנמוכים ביותר האפשריים. עד 1949 עלו לארץ עד כ 40,000 תימנים, חלקם כבר וותיקים יותר שהשתתפו במלחמת השחרור אך רובם עולים זה אתה באו. בנטל הבעיות של אז סיכוייו של ילד תימני לשרוד את קשיי המסע מתעז וצנעה בצפון תימן לעדן, בדרום, אז עדיין מושבה בריטית,  למטוסי הדקוטה הישנים של חיל האוויר, היו קלושים ביותר - לא רק ילדים תימנים אלא כל הילדים שעברו גהינום שכזה. אז לא היה הקמצוץ שבקמצוץ של היכולת שישראל בנתה עם השנים והנטל לטפל בכולם ממש על אנושי. כל ביקור בבתי הקברות של המושבות הוותיקות מעלה מהאוב את שורת הקברים הכה נוגעת ללב של הילדים הקטנים שניקברו כ"גלמודים".

ברור שבפסיפס הטרגדיות העל אנושיות בארץ ב 1949 שבו ילדים ולעתים הוריהם ניפטרו בלי זהות, שבו היו התבלבלויות בהגיית השמות, בהבנת המיבטאים ובכלל בתיקשורת - ברור שילדים הלכו לאיבוד - סביר מאד שפה ושם נוצלה המצוקה לפעולה בזדון להעביר תינוקות תימניים להורים אשכנזיים חשוכי ילדים - ממה שאני יודע ממקורות לא מוסמכים יש כ 60 ילדי תימן שגורלם לא נודע, כמעט כל היתר מ כ 2000 הילדים החסרים אכן ניספו וחלקם ללא זהות. חלק מהנותרים השורדים התודעו לעברם (אני מכיר מיקרה אחד - כניראה !?).  היום, כעבור 66 שנה כשאנשים כבר בנו את חייהם והם, ברובם, סבים וסבות לנכדים לא אשמה אנחנו צריכים אלא לימוד העבר ומחירו של המעשה ההיסטורי הגדול - ככל שהמעשה ההיסטורי גדול מחירו נורא יותר - ראו שחרור ברגן בלזן .

מכאן לפרשיה השניה - 'אלטלנה' - לדעתי ההחלטה ההיסטורית השניה בחשיבותה שבן גוריון  קיבל בחייו אחרי ההכרזה על הקמת המדינה - מדינה מודרנית לא יכולה להתקיים ללא מונופול מוחלט !! על הכוח בכל צורותיו. בגין אמנם הסכים למסור את הנשק באלטלנה למדינת ישראל אך בהתניה שהוא יוזרם ליחידות האצ"ל - לו היה ניקבע אז - בשנת העיצוב הגורלי של מדינת ישראל הדמוקרטית כפי שהיא היום - העיקרון שאירגונים פוליטיים ירכשו נשק ויחמשו את עצמם, אפילו יעשה הדבר דרך המדינה ב'דיל' פוליטי.  למזלנו, למזלה של מדינת ישראל המשגשגת, גם בן-גוריון וגם יריבו מנחם בגין היו מנהיגים היסטוריים שהבינו את גודל השעה וגורלה ההיסטורי של ההחלטה והתותח שירה על 'אלטלנה' הוא אכן, בעיני, "התותח הקדוש" זה שהציל את הדמוקרטיה הישראלית - מותר ללמוד אבל מה יועילו התנגחויות והאשמות - כגודל השעה ההיסטורית - גודל המחלוקת - בארצות אחרות זה הצית מלחמות אזרחים - אנחנו נישארנו מאוחדים וזה סוד הישרדותו של העם היהודי.