יום שבת, 30 בינואר 2016

המכה מאיראן

ראשית הערה - הכתוב בהמשך לא מבוסס על מידע מיוחד אלא על הערכות והשערות בלבד ומבוסס על דפוס הפעולה של השחקנים הראשיים צרפת ואיראן בעבר.


לצרפת יש מסורת "בוגדנית" מפוארת. אנחנו חווינו על בשרנו ב 1967 כיצד בתוך שבוע הפכה צרפת מספקית הנשק העיקרית של ישראל, כביכול בת בריתה הקבועה והניצחית, למובילת חרם נשק על ישראל וליריבה פוליטית מרה. עד לפני כחצי שנה הובילה צרפת את הקו הניצי ביותר נגד איראן במו"מ הגרעין. המדיניות הניצית לא נבעה יש מאין אלא מרכישות ענק סעודיות בתעשיית הנשק הצרפתית. הנה משנחתם ההסכם הפכה צרפת בבת אחת לחלוצה בעיסקות ענק כלכליות עם איראן שאמורות לסיע, ויש סימנים שזה אכן עוזר קצת, למשק הצרפתי לצמוח מחדש. העיסקאות כוללות 100 מטוסי אירובוס, יצור צרפתי של חצי מיליון מכוניות בשנה באיראן ועוד. אני מעריך ומשער, למרות שאיני יודע, שבסעיפים הסודיים היו גם הסכמות מדיניות, שהרי עיסקאות בהיקף כזה תמיד קשורות למדיניות, שכוללות קשת רחבה החל מהיחס למשטר אסאד בסוריה וכלה במינוף מעמדה של הרשות כדי להלחיץ את ישראל.  על רקע זה באה האולטימטום הצרפתי שצרפת תכיר "בתוך שבועות" במדינת פלשתין, עדיף במו"מ ואם לא אז כעונש שזה לא נעשה במו"מ.  ברור שההצהרה הצרפתית כוללת את כל התמריצים האפשריים לרשות הפלשתינית שלא להיכנס למו"מ כי התוצאה כבר מובטחת, מבחינת הפלשתינים, בכל מיקרה.  האולטימטום הצרפתי משקף את עליית מעמדה של איראן ודעיכת מעמדה של צרפת ואינה משקפת את מעמדה של ישראל למרות שהיא נשוא האיום ועשויה גם להיפגע ממנו .


המדיניות הצרפתית אינה חדשה - לורן פביוס, שר החוץ הצרפתי, ניסה בשנה שעברה, 2015,  להוביל מהלך של החלטה מחייבת במועצת הביטחון להקים מדינה פלשתינית בתוך שנה וחצי בגבולות 67  מדיניות צרפת בנושא עיקבית אלא שהיא נידחקה הצידה בשל כובד האירועים האחרים, כולל שצרפת עצמה הפכה יעד לטרור דמים - שנאמר "הכל בגלל הכיבוש".


אלא שהפעם ישראל לא לבד. ראשית אין במזה"ת רצון ומשאבים פוליטיים לעסוק בנושא כל כך טעון, מערער ומלא מתחים בנוסף לשאר הסוגיות ההישרדותיות ממש באזור. שנית אני מניח שהסעודים מתפוצצים כרגע מכעס כשמתברר להם שצרפת מרוויחה גם מהם וגם מאיראן וכי כרגע הם, צרפת ביחד עם איראן, מנסות להכתיב סדר יום אזורי לאחר שכבר חתמה עיסקות שמנות עם סעודיה רק לפני חצי שנה. שלישית אני מניח שלא רק סעודיה אלא גם רוב המדינות הערביות-סוניות במזה"ת, כולל מצרים, חוששת מהתנופה האיראנית, מזה שהיא תכתיב את המהלכים וסדר היום ותהפך, לצד הרוסים, לבעלת הבית הפוליטית והדתית של המזה"ת.   חזקה עליהם שהם יפעלו ככל יכולתן לשלול מאיראן השגים במזה"ת ומצרפת שהפכה להיות, לתדהמתם, בת ברית לאיראן.  אכן התקשורת הערבית שהצלחתי לקרוא כמעט ומתעלמת מההכרזה. כבר אתמול האשימה סעודיה שהחיזבאללה, שלוחה של איראן, מקדם פיוס איראני-חמאסי בעזה מה שמשגע לגמרי את מצרים, ערב הסעודית ותורכיה שרואה בעזה את בת חסותה. יש להם דאגות רבות מדי משלהם. בינתיים החמאס דוחה את המתווה לחלוטין גם כדי לא להסתבך עוד יותר עם סעודיה ומצרים וגם כי הוא לא מוכן להכרה בישראל בגבולות 67 בכל מיקרה. באקורד מלווה הבטיח היום רמטכ"ל צבא איראן שארצו "תשמיד" את ישראל (צרפת כניראה לא ממש תצטער ).

כך שניראה לי שצרפת מסבכת את עצמה הרבה יותר מאשר אותנו. הכרה צרפתית במדינת פלשתין בגבולות 67 זו אכן צרה צרורה לנו - לצרפת של פרנסואה הולנד זו צרה צרורה לא פחות כי האיבה לאיראן בעולם הערבי סוני עמוקה ואבססיבית ויהיה לה ביטי גם בקרב אוכלוסיית צרפת המוסלמית שאכן שונאת את ישראל אבל לא פחות את איראן השיעית.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה