בעיקבות אירוע שריפת המשפחה בדומא ניחשף הציבור לתופעת הימין הקיצוני שרואה בפלשתינים מיטרד שניתן לטפל בו ובמדינת ישראל היהודית דמוקרטית אויב לכל דבר ועיניין שיש להילחם בו. הם מכנים את מדינת ישראל "שלטון זר", "שלטון הרשע" או סתם "אויב". אחת יפטרו ממדינת ישראל כפי שהיא - יהודית דמוקרטית - ויקימו את "מלכות בית דוד" לחזונם - הפלשתינים יהיו הבעיה השולית. חבורות כאלה יש בכל חברה והמבדיל בין "העליונות הלבנה" בארה"ב, הניאו נאצים באירופה או הלאומנים ברוסיה הוא התמיכה, בעיקר זו הסמויה, מצד הממסד הפוליטי הלגיטימי.
פרשת הבתים ברחוב השוהדא בחברון מעלה צחנה כבדה של התחברות בין חסידי "בית דוד" שונאי המדינה מהצד הימני (יש גם בשמאל כמו עזרא נאווי ) ובין הימין הפוליטי הלגיטימי. לכל המתנחלים ברור נוהל "היתר עיסקה" שבה שר הביטחון, גם כשבתים ניקנו כדין וגם כשהם בשטח C - בשליטה ישראלית מלאה, הוא הנותן את האישור הסופי כמייצג הריבונות בשטח, לאיכלוס וישוב המיבנה. מותר לשר הביטחון להפעיל גם שיקולים פוליטיים וכמו בכל דמוקרטיה מותר גם לתקוף אותו פוליטית. מה שאסור זה להציב עובדות גמורות.
מהדיווחים עולה שהבקשה ל'היתר עיסקה' הוגשה רק בטווח ה 12 שעות לפני ההשתלטות על הבתים, בטיעון שיש חשש שהפלשתינים ימהרו להשתלט על המיבנים לכשיגלו שהם נמכרו ליהודים. החשש מוצדק נוכח פעילות עמותות השמאל וכבר היו דברים מעולם. הפיתרון ידוע נוכחות שילטונית ביטחונית על וסביב המיבנים עד בירור הצד המשפטי. כך או כך ברור ש 12 שעות אינן זמן סביר לשר הביטחון וכי המהלך היה פרובוקציה מתוכננת לאתגר את סמכות המדינה ולהציגה ברפיסותה, לפגוע במשילות ובהחלת שילטון החוק על פעילות היהודים ביהודה ושומרון ולמעשה לתת ליהודי יהודה ושומרון, לפחות ליותר פעילים והקיצוניים, מעמד מעל החוק - כמרחק נגיעה מרעיון חידוש "מלכות בית דוד" שהיא בעיני הקיצוניים מעל רעיון "המדינה היהודית דמוקרטית:". ההתקפה על שר הביטחון משה יעלון אינה רק אישית אלא היא התקפה על "הממלכתיות" הישראלית הכוללת בתוכה חוק ודמוקרטיה.
למרות שהציבור הישראלי הולך ונוטה ימינה הוא עדיין, ואני מקווה שלטווח הניראה לעין, תומך בדמוקרטיות ובממלכתיות של ישראל. לא צריך להיות שמאלן מ"שוברים שתיקה" כדי להבין שהחלופה ל"שילטון החוק" היא כל דאלים גבר ומלחמת אזרחים - החזון של חסידי "מלכות בית דוד" - החזון הזה, אגב, מתממש בהיקף נירחב מחוץ לגבולותינו אל מול עיניינו הנידהמות כשהמזה"ת דן עצמו למוות ביסורים וכל דאלים גבר. אני מתנגד בתוקף לכל עיסקה או פשרה שבה סמכות המדינה וריבונותה מתכופפים או נסוגים, אפילו כזית, מפני חסידי "מלכות בית דוד", אפילו הם באיצטלה של נפתלי בנט ואורי אריאל הכביכול לגיטימיים.
אפשר להניח שבסופו של יום התהליכים החוקיים, אם אכן הרכישה הייתה חוקית, היו מבשילים כפי שקרה בבית המריבה בחברון שאפילו בג"ץ אישר את איכלוסו, מדובר בעיקר בזמן. נוכח הבוטות של הפרובוקציה, המאבק לא היה על הבתים אלא על המשילות ועל הסמכות. הליכוד מבית מידרשו של בגין ראה תמיד, במצבים של דילמה, את הריבונות הממלכתית כגרעין שיש לשמור מכל משמר - ראו פרשת אלטלנה.
חובה על כל שוחרי הדמוקרטיה בישראל, אפילו הם מהימין, לחזק את שר הביטחון משה יעלון, שאינו חשוד חלילה כשמאלן מ"בצלם" ולהבהיר ל"בית היהודי", בהנהגת נפתלי בנט, שהם חצו את גבול הדמוקרטיה לכיוון "מלכות בית דוד" במילים אחרות לכיוון הגדרת מדינת ישראל עצמה כ"אויב".
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה