יום רביעי, 15 ביולי 2015

חצי הכוס המלאה

אני נימנה אל אלה שמשוכנעים שזה מגוחך להאשים את ביבי בהסכם עם איראן - הוא יצא לפועל בגלל שלשה גורמים: טבעת הסנקציות על איראן שלביבי יש בה מניית יסוד , התפוררות העולם הערבי סוני לאנרכיה מוחלטת שאין לה כתובת והנחישות של אובאמה, עוד מתקופת מועמדותו ב 2007 , להגיע להסדר עם איראן. תמיד טענתי שמגזימים באיום, שלא ישראל הייתה צריכה למנף את המאבק וכי איראן היא בעיה לישראל אבל בעיה הרבה יותר גדולה לגוש הערבי סוני שהוא גם הקורבן הגדול של ההסכם.


ניבחן את חצי הכוס המלאה - כל המומחים ששמעתי בתקשורת העולמית מסכימים שתוכנית הגרעין האיראנית אכן "גולגלה אחורה" וכי אובאמה עמד בהבטחתו להרחיק את איראן לפחות שנה מהפצצה. מלאי האורניום המעושר ירד מ 10 טון ל 300ק"ג ונותרו 6000 סרכזות מדור ישן כדי לחדש את המלאי. אפשר להרכיב מחדש את שאר הסרכזות אבל זו בדיק המטרה - לייצר זמן. ליבת הכור בעראק - שם החלו האיראנים במסלול הפלוטוניום לפצצה תעבור סירוס טכנולוגי.


הושג פיקוח יעיל שאיראן אומנם יכולה לשבש אבל עצם העיכוב והשיבוש מעיד על ההפרה אם גם לא על מאפיניה המובהקים. האתר הצבאי בפרצין הוצא מהפיקוח אבל הוא מבודד משאר המערכות הגרעיניות התומכות, החל מאספקה וכלה בניסויים - נכון איראן יכולה לרמות ולהתקדם לסף הגרעיני אבל מפרצין לבד, לפי כל המומחים ששמעתי ברוב ערוצי החדשות המרכזיים בעולם באנגלית, אי אפשר לפרוץ לפצצה עצמה. ביבי טעה, ההסכם לא מלא חורים כפי שטען אלא דווקא הרמטי למדי - לא הרמטי מספיק. אי אפשר להכחיש - אחרי ההסכם ולעשר השנים הבאות איראן התרחקה מהפצצה לא בשבוע שבועיים אלא בשנה - בעוד עשר שנים, גם אם תהיה בידה היכולת לייצר פצצה העולם והמזה"ת יהיו משהו אחר לגמרי ולא ניתן לחיזוי היום - נכון עשר שנים זה מחר ממש אבל ינואר 2011, מה שהתחיל כ"אביב הערבי" הפך את כל מה שלפניו לעידן היסטורי אחר.  בפרק הזה הנקודה חיובית - ממש לא קרה אסון .


המפסיד הגדול באיראן מההסכם הוא המנהיג הרוחני או "המנהיג העליון" אייטולה עלי חמנאי שבקולו שלו בתקשורת הארצית והעולמית הציב תנאים להסכם - בסוף ההסכם לא מזכיר אפילו את תנאיו הראשוניים - הסרה מידית ומוחלטת של כל הסנקציות כולן - גם אם איראן שיחקה "שוטר רע -שוטר טוב" וחמנאי היה הרע הפומבי מעמדו סובל מסדקים קשים כי נותרה העובדה שמהנהיג אמר ושמו עליו פס. ניצחון המתונים באיראן - אלו שנוטשים את הקו הדוגמטי הנוקשה לטובת גמישות פוליטית זה וודאי לא רע - לא ליהודים, לא לאיראנים ולא לעולם. גם כאן טפחה המציאות על פני ביבי שטען בעקשנות שחמנאי ורק הוא קובע באיראן - הוא טעה - חסן רוחני הנשיא שונא אותנו כמו החמאס אבל יש לו צרות אחרות, כמו לחמאס.


המפסיד הענק מההסכם הוא הגוש הערבי סוני מנסיכויות המפרץ ולמעשה עד מרוקו שמטוסיה משתתפים בהפצצות בתימן. הגוש הערבי סוני הגדול הזה, של מדינות מושחתות, רקובות, שמפרות באופן שיטתי זכויות אדם ( למשל בסעודיה נערפו השנה, מינואר 2015,  79 בני אדם ביום שישי בבוקר ברחבת המסגד המקומי כשהקהל היוצא מתפילות הבוקר מוזמן לחזות והעולם שותק ). הגוש הזה, פעם כשהוא עוד שלט בנפט ובשוק האנרגיה בעולם, היה המנוע האמיתי שמאחורי הסכסוך בינינו לפלשתינים, מקומי במהותו, לסוגיה הבין לאומית מספר איחד בעולם לאורך 70 שנה, שמינף אות הסכסוך  להיות השעיר לעזאזל האזורי לכסות בו את ערוותם החברתית - כל האסונות וכל העוולות שפקדו אותם היו בעיקרון בגלל "הסכסוך" ובדרך כלל באופן ישיר בגלל ה"מוסד" או "הקשר היהודי" - העולם תלוי האנרגיה הערבית לא חשב  שישראל שווה הסתבכות עם הגוש ששלט באנרגיה העולמית, בחלק מהמעברים האסטרטגים בעולם ובגוש גדול של מצביעים בכל פורום בינ"ל - בעולם התקבלה בידי רבים וטובים הגירסה הווירטואלית  שמקור התסיסיה והאלימות הלוחשת במזה"ת, שלא פסקה לרגע, זה הסכסוך הלא פתור ו"הכיבוש" והכל בסדר עם קדאפי  וסדאם - מי שלא בסדר זה ישראל.  הנפט כגורם מדיני נעלם זה מכבר  ובעיקבות הסכם הגרעין עם איראן החליפו  ארה"ב והמערב את האוריינטציה (הכיוון) מהגוש הערבי סוני לבלוק השיעי בראשות איראן.  הבגידה הנוספת של ארה"ב בסונים והשלכתם לפח המיחזור של היסטוריה כמיטרד היא גם תחילת הסוף של הבעיה הפלשתינית כסוגיה בינ"ל (עדיין נושא מרכזי בשבילנו).


כרגע יש לנו זהות אינטרסים זמנית עם הגוש הסוני אבל בל ניבכה על הגוש הסוני - הוא הרוויח ביושר את סאת המרורים שלו אבל כן! תוצר לוואי של ההסכם עם איראן זה דעיכת העוצמה הפוליטית של הגוש הערבי סוני בעולם, שהסוגיה הפלשתינית היא חלק ממנו והייתה מקור לגיטמציה לחלק ממשטריו. אסטרטגית זה טוב או רע ליהודים ? אני חושב שמצויין .


הציפיות הפומביות מצד חלק מהמעצמות, בעיקבות ההסכם,  שאיראן תהיה שותפה במלחמה בדאע"ש  מבטיחה לנו שאכן איראן תסיע בכספים רבים לטרור אבל השפעתו העיקרית תהיה במלחמות בין הערבים כשסונים יהרגו שיעים ולהיפך - אנחנו רק הערת שוליים במלחמה הנוראית, הדתית של המזה"ת. (אגב - בשל צניחת מחיר הנפט יש הגזמה אדירה בבוננזה הכספית שכביכול מחכה לאיראן) .


אובאמה זקוק כעת לביבי כדי להעביר את ההסכם בקונגרס. ההhסטריה הישראלית ממש לא במקום, אפשר כעת להגיע ל"דיל" משלנו, צבאי ופוליטי, למשל התחייבות אמריקאית לחסום כל יוזמה פלשתינית להחריג את ישראל ממוסדות בינ"ל, יהיו אשר יהיו, או לאכוף עלינו הסדרים - זה הזמן לקח ותן עם אובאמה כי ההסכם לא כל כך גרוע, יש בו הזדמנויות אסטרטגיות ענקיות לבסס את עצמנו במזה"ת כמקור של יציבות  ובעוד עשר שנים אם איראן תירצה פצצה (לדעתי נסתם הגולל על פרויקט הפצצה האיראנית)  גם ישראל תהיה במקום אחר בהתקפה, בהגנה ובתגובה (צוללות, טילי שיוט, ירוט לייזר מלווינים, חמקנים ומה לא ?) - ההיסטריה לא במקומה והיא כן, חוזר כן גדול, באשמת ביבי - זה הזמן למנף הישגים ולא לשקוע בהיסטריה. מותר לנו ללגום מחצי הכוס המלאה ואפילו בהנאה.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה