ה"מועמרה" - המזימה - היא ביסוד הנרטיב הפלשתיני ומזינה אותו עד היום - הכוונה להצהרת בלפור מ נובמבר 1917 שבה, לטענתם, הבטיח עם ללא כל זכויות באזור, הכוונה לבריטים, ארץ לא שלו, הכוונה לפלשתינה, לעם שלא קיים, הכוונה ליהודים שמבחינתם הם דת בלבד. ובכל מיקרה לא היו כאן אלא פזורים בעולם. כמו שהשואה היא אבן יסוד בתחושות הלאומיות של יהודי זמננו כך המועמרה אצל הפלשתינים, כך סייקס פיקו מ 1916 אצל הלאומיים הערבים ואצל המוסלמים הערבים סונים של המזה"ת. איך שלא נסתכל על זה את האזור, גבולותיו ומשטריו עיצבו הכוחות המערביים והם גם שניסו להכתיב לו את ערכיו, דמוקרטיה, שיוויון, משטר חילוני ובכך עירערו את הלגיטימיות של שושלות מלכותיות, שמסתבר ששורדות את ה"אביב הערבי" הרבה יותר טוב מכל דיקטטורה "סוציאליסטית" כביכול. שילטון השריעה, השאיפה הכמוסה של רוב מוסלמי המזה"ת, ניחשבה מילה גסה במערב שאינה יאה לעם "מתקדם" כמו בדמוקרטיות המערביות. אולי אסונו של האזור הוא מההתערבות הבלתי פוסקת של המערב בחיי החברה והלאום של ערביי המזה"ת.
ספריו של סייד קוטוב המצרי שניכתבו בשלהי שנות החמישים "בצילו של הקוראן" ו"סימני דרך" הם קריאת תגר למוסלמים להתנגד לתרבות המערב אותה כינה סייד קוטוב "הג'אהליה (הבערות) החדשה" - הוא ראה בעצם קיום התרבות המערבית איום על האסלאם וקרא למוסלמים ליטול את גורלם בידיהם.. סייד קוטוב הוא האידיאולוג הראשי, המנחה ויוצק היסודות האידיאולוגים של "האחים המוסלמים" וכל צאצאיהם, נכדיהם ונינהם (דאע"ש ודומיו) עד היום (הרצל של הג'יהאד המוסלמי העולמי). בצד המועמרה - המזימה - המדינית של המערב לנכס לעצמו את המזה"ת יש את המועמרה התרבותית - להשליט את ערכי המערב על תיפארת העבר המוסלמית . אל-קאעידה היה תגובה למלחמת עיראק הראשונה ב 1991 כשאוסאמה בן לאדן ניחרד מנוכחות חיילים מערביים על אדמת סעודיה ארץ שני המקומות הקדושים לאסלאם.
התחושות האלו והחיכוך עם המערב מניעות את כל האלימות המזה"ת עד שהערבים המוסלמים יגדירו את עצמם בכוחות עצמם ולא בכוח המערב.
אל כל התחושות האלה שמייצרות טינה ושינאה למערב בכלל ולארה"ב בפרט, כשאנחנו חלק מארה"ב לצורך זה, הצטרפה, מה שאני מכנה המועמרה החדשה "המועמרה הגרעינית" שבה מכר המערב את האסלאם הסוני, כדי מעל ל 75% ממוסלמי העולם, לאסלאם השיעי שניתפס על ידי הסונים כסיעה (שיעה) פורשת.
המערב בראשות ארה"ב רכש לו שינאה מבעבת ופורצת של מעל ל 1.2 מיליארד סונים באשר הם בין אם ברחובות אירופה או בכפרי אינדונזיה. התמונה הייתה אחרת לו הסכם גרעיני כזה, דומה או אפילו גרוע יותר, היה נחתם ישירות בין סעודיה ומצרים, שושבינות העולם הערבי הסוני, לבין איראן. לא ברור אם זה אפשרי, וודאי לא כשהמערב בוחש ושני הצדדים עסוקים בלתמרן את המערב אחד נגד השני (כמו שני אחים מתקוטטים שמנסים לתמרן את ההורים איש נגד אחיו). אבל זה היה מצב הרבה יותר רצוי לטווח האסטרטגי. כמו שהתערבות המערב בלוב ב 2011 הפכה לאסון אסטרטגי לכל האזור מניגריה ועד סיני אבל בעיקר אסון אסטרטגי לאירופה - הסכם הגרעין - המועמרה הגרעינית של ארה"ב הבוגדנית ששוב מכרה את ידידה (כולם זוכרים עוד את השאה, ידיד ארה"ב, שג'ימי קרטר זרק לכלבים ובכך הביא אסון לכל האזור בעיקר לאיראנים ולעיראקים אבל גם לכל האזור והעולם ) למען עצמה. איני יודע מתי ואיך אבל כשהמערב שוקע והאסלאם הסוני אחוז שינאה למערב טוב לא יכול לצאת מזה - שפיכות דמים נוראית וודאי שכן. ארה"ב חסינה מאחורי אוקיאנוסים אבל האינטרסים שלה, באשר הם, יהיו מעתה תחת איום קשה.
המערב השיג אולי שקט גרעיני זמני, עיסקאות עם איראן במשק אנרגיה עולמי שוקע ודועך אך רכש לעצמו איבת עולם של העולם הסוני.
מה על ישראל לעשות - אחד מגורמי העוצמה של הסכסוך הישראלי פלשתיני הוא התפיסה שישראל היא יוזמה מערבית, בת חסות מערבית בעיקר של ארה"ב (השטן הגדול - ארה"ב והשטן הקטן - ישראל ) לכן טוב תעשה ישראל אם תרחיק את עצמה מהסכם הגרעין ככל האפשר ( מה שביבי עושה בהצלחה ) כמי שאין לה יד ורגל במכירה הגדולה של העולם הסוני. טוב עשתה ישראל שסירבה ל"פיצוי" מארה"ב - פיצוי כזה יכול להיות לגיטימי רק אם סעודיה ואיחוד האמירויות יסכימו לו קודם - בינתיים לחזק את הקשרים עם הודו, מעצמת העתיד שתאפיל במהרה על סין, תעמיק איתה את השיתוף בפיתוח טכנולוגיות העתיד ותפנה כתף קרה, לפחות במישור ההצהרתי, לארה"ב ולמערב. בראיה ארוכת טווח אנחנו לא צריכים להיות חלק מהמערב ב"מועמרה הגרעינית" החדשה שהעולם הערבי סוני לא ישכח לפחות עוד מאה שנים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה