כבר קלאוזביץ, האדם שהבין את המלחמה והמימד הפילוסופי שלה לעומק יותר מכל אדם אחר, קבע שהמלחמה היא "ממלכת אי הוודאת", זה כולל אגב, למרות שקלאוזביץ מת כבר כמעט לפני 200 שנה, גם את הקרב בסג'עיה.
יתר על כן, גם מכתובים ומחקרים וגם מניסיון אישי בתחום, עדות של חייל מהקרב, אם לא ניתנה בתחקיר מסודר מול נתונים מוצלבים בזמן אמת ובנוכחות חברים אחרים מהיחידה, לא מתארת את האמת אלא צירוף של פחדים, זיכרונות מודחקים, זווית מיקרית והרבה פעמים לא רלבנטית והניסיון אף מלמד שחלק מהעדויות "האישיות" מקרב מסוים ניתנים על ידי אנשים שלא יכולו לדעת את מה שאמרו אלא משמועה, מסיפורי חברים ושיכנוע עצמי. שום תחקיר של עיתונאי לא מתקרב לשיחזור אירוע קרב אמיתי כמו תחקיר מסודר, במיקרה הזה של צה"ל, כמו ששום כתבה עיתונאית לטובת או נגד נאשם במשפט כל שהוא לא מדייקת כמו תהליך משפטי סדור כולל חקירה נגדית צולבת. הכתבות על סג'עיה הם בגדר רכילות של בעלי עיניין שבינהן לאמת פער גדול, לפעמים דימיוני ממש.
כשנתיים לפני הקרב בסג'עיה הייתה מערכת הביטחון המוקד לדרישות ולתאוות התקציביות של כל פוליטיקאי פופוליסטי מתחיל ובראשם יאיר לפיד. הצבא לא התייעל מספיק טענו נגד גוף מהיעילים במשק כשעלות ההוצאות המבוזבזות בחברת חשמל מגמדות את "הביזבוז" הצבאי . להזכיר לכולם עלות החוב של חברת חשמל לציבור הישראלי, בהנחה שיש רצון לחסלו נגיד בתוך 30 שנה, היא כדי 5.5 מיליארד שקל בשנה - 650 שקל בשנה, כל שנה, לכל תושב במדינה מעולל בן יומו ועד זקן באחריתו ב 30 השנים הקרובות ובמיצטבר 19,500 לא כולל ריבית כל מסיבת טייסים וכל בריכת שחיה בבסיס חיל אוויר זכו לכותרות ראשיות להוכיח את הביזבוז המערכתי בצבא ולמעשה כדי להצדיק קיצוץ במערכות מצילות חיים כמו נגמ"שי הנמר, שעלותם במאות מונים יותר מהמסיבה הכי בזבזנית בצבא 4$ מיליון ליחידה לפחות. פרויקט נגמ"שי הנמר היה אחד המוקפאים והמקוצצים במערכת הביטחון. כעת באים, בחלק מהמיקרים ממש אותם כתבים עצמם, ומתלוננים שצה"ל עדיין משתמש בחלק מיחידותיו הקידמיות בנגמ"שים מיושנים יותר.
אגב אני מניח, כפי שההיסטוריה הצבאית מוכיחה, שלאויב יש ויהיה פיתרון יצירתי גם לנגמ"שים הכי חדישים. הרי בעזה חיסלו לנו 3 טנקי מרכבה, הממוגנים ביותר לשעתם, במיטעני ענק ונגמ"ש ממוגן פגיע לא פחות. לדברים האלה אין פתרון מוחלט והפיתרון הנכון, לא מוחלט אבל יחסית נכון יותר, זה טקטיקה נכונה, נחישות ותימרון.
אישית אני מלא בוז לכל החכמים שיודעים מה היה צריך לעשות בסג'עיה במקום כאוטי - בממלכת אי הוודאות - לאחר מעשה ומעדויות שערכם לא עולה על רכילות גרידא. כל אלה שיודעים לאחר מעשה איזה קדימויות אחרות היה צריך ליישם במערכת הביטחון ואיזה סיכונים היה צריך לקחת כדי שהמיקרה בסג'עיה לא יקרה.
מהניסיון המר אפשר לקבוע שאם היינו משקיעים בזמן בנגמ"שים היינו משלמים בחינוך, בריאות או מערכת נשק אחרת שהייתה גובה את קורבנותיה בצורה אחרת ובמועד אחר. אני מניח ומנחש שסידרת הכתבות על הקרב בסג'עיה לא נועדה באמת להחכים את הציבור בתורות לחימה ושיקולי העדפה תקציבית בממלכת אי הוודאות. ניראה לי שאי שם מתחולל מאבק קידום קשה והכתבות נועדו לחסום את דרכו של מועמד א' - שהיה בשרשת ההחלטות של הקרב בסג'עיה, ולסלול את קידומו של מועמד ב' שבמיקרה העיתון חפץ ביקרו.
זה כמובן ניחוש, אין לי הוכחה, אבל מה פתאום ניזכרו דווקא עכשיו למחזר את הקרב בסג'עייה שכבר מזמן אינו בגדר "חדשה" בכותרת ראשית של עיתון שעד לאחרונה הכותרות הראשיות שלו עסקו בשרה נתניהו - אני לא מוצא סיבה הגיונית לבד מסבב המינויים הבא בצבא לקראת עיצוב מטה בראשות רא"ל גדי אייזנקוט.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה