אתמול, במעשה חריג לפוליטיקאי, הודה הנשיא אובאמה שארה"ב טעתה. היא המעיטה בכוחו ובפוטנציאל צבירת הכוח של דאע"ש והגזימה ביכולות הלחימה של הצבא העיראקי. נידרש להודאה כזו, ממי שאחראי בעקיפין על חלק מאירועי הזוועה במזה"ת, אומץ לב רב וזה לזכותו. מצד שני לא ברור עד היכן מגיע ההכרה בטעות. האם זו הכרה נקודתית בטעות מסויימת או הכרה שתפיסות היסוד של ארה"ב במיזרח התיכון היו שגויות - האם טעות טקטית במעקב המודיעין או טעות קלאסית מהסוג שהובילה לאסונות בינ"ל רבים - טעות ב"קונספציה".
הטעות הרי היא רב ממדית - ניסיון להתפייס עם האסלאם דווקא דרך "האחים המוסלמים", אלו שסיבת קיומם, לפי סייד קוטוב' בספריו 'בצל הקוראן' ו'סימני דרך', מאמצע שנות החמישים, היא שלילת תרבות המערב הנחשב כאיום תמידי על האסלאם, עירעור שיטתי של מנגנוני היציבות במזה"ת - הדיקטטורים שאמורים היו להיות מוחלפים ב'דמוקרטים' - כאילו יש דבר כזה במזה"ת. האם טעה כשראה את הסכסוך הישראלי-פלשתיני כחזות הכל - סכסוך שפתרונו יישר את המזה"ת עם תרבות המערב כולה וירגיע את המתחים הפנימיים באזור. האם טעה כשתמך בקטאר ותורכיה נגד ישראל ומצרים או כשהתעלם מהעמדה הסעודית (וגם הישראלית) במו"מ הגרעיני עם איראן. אין לדעת האם נשיא ארה"ב התפכח אסטרטגית או מצטער על טעות טקטית.
בנאומו באו"מ, לפני מספר ימים הדגיש נשיא ארה"ב שארה"ב "לעולם" לא תוותר על המאמץ להשכין שלום בין ישראל לפלשתינים - מצד שני הדגיש שלבעיות הנוכחיות במזה"ת אין שום קשר לסכסוך. המסקנה, להבנתי הלא מלאה, היא שהטיפול בסיכסוך יורד מדרגה ואת החזית תופסת ההתפוררות של מדינות המזה"ת והאזור כולו.
בצד ההכרה בטעות לא הציג הנשיא אובאמה פתרון שורש לאזור. את דאע"ש ניתן להכיל, הרבה יותר קשה להפוך את הקואליציה רבת הסטירות ומנוגדת האינטרסים שכביכול, רק כביכול, נלחמת בדאע"ש לגוף שיעצב את המזה"ת מחדש, יתמודד עם הבעיות ויעשה זאת דרך המנגנונים הפוליטיים והתושבים של האזור עצמו. מוות להסכמי סייקס-פיקו לא בנוסחה של דאע"ש (חליפות איסלאמית מאוחדת) אלא בנוסחה של מצרים-סעודיה-ירדן - של ממשלים לא דמוקרטיים אבל גם לא עריצים בסיגנון סדאם חוסיין, עם אוטונומיות עדתיות ודתיות ששואבות את סמכותן מהחלשת המסגרת המדינתית, ביחוד במדינות הסהר הפורה - לבנון,סוריה ועיראק, ואם עצמאות לעם הלא ערבי במרחב - הכורדים (לנו - היהודים - יש כבר עצמאות)..
כרגע אובאמה הכיר בטעותו הטקטית בהערכת ההתפתחות של דאע"ש הוא עדיין לא הרחיק לכת להציע פתרון אסטרטגי. לכנס וועידה של מנהיגים מקומיים, כן כולל מוקצים מחמת המיאוס כמו בשאר אסאד, כדי לעצב חזון חדש למזה"ת שיחליף את הבסיס המדיני הקיים - הסכמי סייקס-פיקו מ 1916. בלי נכונות הערבים עצמם לייצר בסיס מדיני חדש למזה"ת, שבנוי על ביזור ולא על ריכוזיות כמו במצב הנוכחי, אחרי דאע"ש, כמו שכבר כתבתי, מחכה לנו מוטציה חדשה - ג'נ"ח (ג'יהאד נוקם חדש).
כרגע אובאמה נמצא בשלב הכרה בטעות, ההתפכחות - שלב הכרחי להתמודדות עם המציאות - הכרחי אבל רחוק מלספיק.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה