יום חמישי, 31 ביולי 2014

פרוז מזדחל


תחילת ההתחמשות המוגברת של עזה היא בימי הנשיא המודח חוסני מובארק שהפגין יצירתיות מדהימה בתירוצים למה מצרים לא יכולה באמת לחסום את מינהרות רפיח. דרך אותן מינהרות זרמו לעזה מוצרי צריכה, חומרי גלם שונים וגם כמויות ענק של חימוש שהגיעו בנתיבי הברחה מפותלים מסודן דרך שבטי הבדווים בסיני לרצועת עזה.

לחוסני מובארק היו שיקולים ניפתלים. הוא שמח להחזיק שוט נגד ישראל ולמצב את עצמו כחוליה חיונית ביחסי ישראל והחמאס והיה לו נוח ששבטי הבדווים מסיני התפרנסו ויעסקו בהברחות ולא בעירעור שילטונו. לאחר הפלתו ובחירת מוחמד מורסי, נציג האחים המוסלמים, לנשיא מצרים ב 30 ביוני 2012, תקופה שארכה בפועל שנה אחת בלבד בטרם הודח על ידי הגנרל סיסי, ניפתחו שערי עזה לרווחה. ציוד צבאי איראני מתוחכם כמו טילי נ"מ וטילי נ"ט זרמו לרצועה. ציוד תעשייתי מתקדם ליצור עצמי של רקטות הגיע לעזה ואיראן סייעה בניסיון לבנות מערך של טילי יבשה ים כדי לפגוע בתנועה הימית לאשדוד ובשדות הגז רחוק יותר.  חוסני מובארק איפשר את הצבירה הכמותית של אמצעי לחימה ברצועת עזה ונשיא מצרים המודח מוחמד מורסי הוא, יותר מכל גורם אחר, אפשר את השידרוג הטכנולוגי של יכולות החמאס ברצועת עזה.

כרגע הכל היסטוריה. מצרים של עבדלפתאח סיסי היא אויבת מרה של החמאס ברצועת עזה. החמאסניקים בעזה יכולים לצפות, אולי, למעבר מוגבל של סחורות ושירותים במעבר רפיח תחת פיקוח הרשות הפלשתינית והמודיעין המצרי. אפילו העברת כסף תהפך לבעיה מרכזית ביחסי מצרים חמאס וודאי לא אמצעי התעצמות - נשק, רקטות וטילים ומערכים נילווים. בתחילת מבצע "צוק איתן" החמאס הימר שבעזרת הזיותיו של ג'ון קרי, תורכיה וקטאר היא יצליח לפרוץ את הסגר על עזה ואז, בצד שיקום הרצועה ישודרגו גם היכולות הצבאיות הטכנולוגיות של החמאס ויחודשו המלאים.

היות ובסוף לא תהיה הפסקת אש בעזה שלא על פי "היוזמה המצרית", אולי עם תיקונים קלים, ההימור של החמאס נכשל. זרימת הסחורות והשרותים לעזה וממנה לא תתבצע אלא דרך ישראל או מצרים ושניהן יטילו פיקוח קפדני על הסחורות המגיעות לעזה. מלט למשל יוכנס רק לפריוקטים מוגדרים ומאושרים הנדסית והגם שסביר מאד להניח שהחמאס ימצא דרך לנקות לעצמו קופון מהמלט לצרכיו זה יהיה מוגבל ורחוק מהשימוש רחב ההיקף במלט ישראלי לדיפון מינהרות, כפי שזה היה עד היום.

לכן המהלך העתידי, כל עוד המשטר במצרים יציב, הוא של מצוקת נשק וחימוש קשה בחמאס בעזה. מצוקה שבה החמאס יהיה מודע שכל טיל נ"מ או נ"ט שישוגר יחסר במלאי ולא יהיה לו תחליף, שכל רקטה לישראל שניזקה כמעט אפסי לא תחודש במחסנים ושחלק מהציוד שמצריך חידוש ותחזוקה יתיישן. פירוז מלא של הרצועה הוא כניראה חזון רחוק אבל הפרוז הזוחל כבר החל והיחידים  שיכולים להושיע בנושא הזה את החמאס הם הזוג התמוה והמוזר אובאמה-קרי.

* תזכרו את פלוג'ה

דוברים רישמיים שונים בארה"ב מטיחים בישראל שעליה "להכפיל את המאמצים" למנוע פגיעה באזרחים. אני לא רוצה לגלוש למלחמת וויטנאם או מלחמת העולם השניה, די להזכיר לאמריקאים את קרב פלוג'ה בעירק, 46 יום בנובמבר דצמבר 2004 נילחמה אוגדה אמריקאית מתוגברת ועוד צוות חטיבתי בריטי, קרוב להיקף כוחות צה"ל ברצועה,  ב 3000 מחבלים שהסתתרו בעיר העיראקית פאלוג'ה, אז בת 250,000 תושבים, שביעית ממספר תושבי רצועת עזה. על פי נתוני צבא ארה"ב עצמו 6,000 אזרחים נהרגו בקרב בנוסף ל 1000 מחבלים.  השאר אגב נימלטו בחסות האוכלוסיה האזרחית שנסה על נפשה. מסגדים ובתי ספר נהרסו עד היסוד בעשרותיהם, 20% מהבתים נהרסו קליל ו 60% ניזוקו. אם אנחנו לא רוצים להתעמת ישירות עם ארה"ב צריך לדאוג שהנתונים יזרמו לתקשורת האמריקאית ויהפכו לכתבות בכל ערוצי התקשורת.. למיטב זכרוני  מפאלוג'ה לא נחפרו מנהרות תקיפה לוויסקונסין ולא ירו טילים לפלורידה. צריך להגיד לארה"ב "תזכרו את פלוג'ה" ויש דרכים.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה