יום רביעי, 23 ביולי 2014

סג'עיה



סג'עיה היא השכונה המיזרחית ביותר בעזה, מחוברת ברצף עירוני צפוף לעיר עזה עצמה. מבתיה המזרחיים של סג'עיה לנחל עוז בשטח ישראל יש פחות משני קילומטר.  בנקודות מסוימות המרחק מסג'עיה לגבול ישראל הוא ק"מ בלבד. השטח העירוני הצפוף והבניה המואצת בשכונה הם הסוואה מושלמת לתעשיה התת קרקעית של מנהרות נפץ ומנהרות תקיפה לישראל. ללא השתלטות על סג'עיה, סריקתה באופן יסודי, פיצוץ המנהרות ומערכי ההגנה של החמאס כל המיבצע בעזה לא ישיג את מטרתו. עדיין אין פתרון מובהק וברור איך לפקח על סג'עיה לאחר יציאת צה"ל. אפשר לקבוע, לאור משמעות איום המינהרות, שבלי הכרעה בסג'עיה ישראל כמדינה לא כולה לערוב לביטחון ישובי עוטף עזה, וודאי לא בגיזרה הצפונית.

את כל מה שאנחנו יודעים ומבינים  היום ולא ממש הבנו (להבדיל מידענו) לפני כשבוע כשהסכמנו להפסקת האש, ידע החמאס לפני שנים. בלי שליטה בסג'עיה האיום שלהם על עוטף עזה מתכהה והיכולת שלהם לבצע מגה פיגוע שיביא לחורבן ההתיישבות סביב עזה מצטמצמת מאד. לכן השקיע החמאס בסג'עיה בביצור השכונה, בחפירת שכונה מקבילה מתחת לקרקע ובאימון כוחות מיוחדים להגנה על השכונה מצד אחד ולביצוע גיחות תקיפה לישראל דרך מינהרות מהצד השני. סג'עיה היא תמצית האיום שניבנה נגד מדינת ישראל והשתכלל בעיקבות הבנות "עמוד ענן". היום, בניגוד לאז אנחנו מבינים שהלהיטות להפסקת אש משולה להפקרת ההתיישבות בעוטף עזה לחסדי החמאס. כל אמצעי הביטחון שבעולם לא יכולים להבטיח שלאחר הרבה ניסיונות כושלים של החמאס לחולל הרג המוני בישוב ישראלי לא יהיה, לבסוף וכדרכו של עולם, גם ניסיון שכן יצליח.

יש להודות שהקרב בסג'עיה, בו נפלו עד כה 13 חיילי גולני, נתקע. אם אחרי היום החמישי הקרב עדיין נמשך במלוא עוזו, חיל האוויר נידרש להפצצות עומק עם פצצות ענק והשכונה נחרבת בצורה יסודית ברור שהחמאס מצליח לייצר בסג'עיה סוג של מיתוס "סטלינגרד" ואבדותיו הרבות, בעיני עצמו, רק מזינות את מצג הגבורה שיסופר לדורות הבאים בקייטנות החמאס. כל עוד החמאס מצליח לבלום את צה"ל הגדול והמתוחכם בסג'עיה המורל בחמאס יהיה גבוה והפסקת האש רחוקה מתמיד.

צה"ל כמובן יכול וחייב להמשיך ללחוץ קדימה ולהגיע לכל יעדיו בסג'עיה אבל בסוף יהיה ההישג בנקודות לפחות בתחום התודעה.  אני מניח שהחמאס יפוך את סג'עיה ל"ניצחון אלוהי", מקור הזדהות לשבאב המובטל של עזה ושסביב הקרב עוד יסופרו סיפורי גבורה משלהבים שגם אם הקשר שלהם לאמת יהיה מפוקפק, הרי הדימיון וההתלהבות יעבדו שעות נוספות.

לכן ישראל חייבת להכריע את הקרב הפיזי בסג'עיה אבל חייבת ליצור הכרעה תודעתית ברורה במקום ובצורה אחרת. היא חייבת לאסוף שבויים רבים, לפגוע בכל שרשרת הפיקוד ואם אפשר לשבות חלק מההנהגה המדינית - איסמעיל הניה ומחמוד-א-זאהר בשבי צה"ל יהוו מכה תודעתית קשה לעתיד החמאס ברצועה. גם המצרים, גם אבו מאזן וגם הקהיליה הבין לאומית מתחילים לחשוב על עתיד אחר לרצועת עזה, על משילות אחרת בפיקוח בינ"ל, על פיתוח כלכלי באמצעות הרשות ואבו מאזן ועל פתיחת מעברים לעזה רק באמצעות מנגנוני הרשות ולא מנגנוני החמאס. לכן אפשר כבר לדבר על שינוי המשילות בעזה, הפלת החמאס, הגברת המעורבות הבינ"ל ושינוי הגישה הבסיסי בעזה - זה לא יכול להתבצע עם החמאס ויכול להסתיע אם ראשיו ימצאו עצמם בידי צה"ל.

כמו שדחיית הפסקת האש עימתה אותנו עם איום המינהרות ומשמעותו המחרידה כך הקרב הלא מוכרע בסג'עיה מעמת אותנו עם המשך שליטת החמאס בעזה - עד לפני שבועיים אפשרות מועדפת גם עלי והיום מצדיקה הירהור שני.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה