המשבר בעיראק, השתלטות דע"ש (דאוולאת עיראק ושאם - מדינת עיראק והסהר הפורה - ISIL) על רוב השטחים המאוכלסים בסונים בעיראק והתפוררות הצבא העיראקי דומה בהרבה מאפיינים למשבר באוקראינה ויש להם לדעתי מקור משותף - הנתק בממשל בארה"ב בין המציאות למדיניות. כמו המשבר באוקראינה גם המשבר בעיראק זעק מכל קיר. מאז מרץ 2014 מנסה הצבא העיראקי להשתלט מחדש על פאלוג'ה הנמצאת בידי כוח מעורב של דע"ש ואנשי שבטים סונים. הצבא העיראקי שיצא למבצע ברעש תיקשורתי רב התגלה כנכה וחדל אונים שביצועיו גרועים משל כל מליציה שיעית אחרת הפועלת בעיראק. הכתובת לחידלונו של הצבא העיראקי זעקה מכל קיר אלא שהמומחים של ארה"ב, 160 במספר, עסקו בהתווית תוכנית ביטחון מושתת לווינים ומזל"טים לבקעת הירדן שעוררה את חמתם של הירדנים, הישראלים ואפילו הפלשתינים - מבוא ווירטואלי לשלום אזורי.
כל הדוברים שאני שמעתי בערוצי החדשות בארה"ב ציינו שראש ממשלת עיראק נורי אל-מאליקי, שיעי בעצמו, ניהל מדיניות כיתתית מובהקת ודחק באופן עיקבי את הסונים מעמדות השפעה וכוח בממשל. חלקם, כמו הילארי קלינטון עצמה, אף טענו שארה"ב הזהירה את נורי אל מאליקי מתוצאות מדיניותו ודחקו בו לשנות אותה ולשלב את הסונים בממשל אחרת הוא עלול להביא לפירוק עיראק למרכיביה העדתיים - דחקו ולחצו אך ללא הועיל. באשר לג'ון קרי ומדיניותו ברור שעיראק, שלהתערערותה יש באמת השפעות גלובליות לרעה, העסיקה אותו, אם בכלל, בשוליים. הוא עסק בתהליך השלום בן ישראל לפלשתינים שהיה ויושג "יביא שלום ויציבות לאזור כולו" - ממש כך במו פיו. מכל הידוע איש מהמומחים שהועסקו על ידו לא הקשו בנוגע לאפשרות של מדינה ג'יהאדית וסלפית קיצונית וחדשה שמאיימת על ירדן ועל היציבות האזורית אפילו יצטרפו הפלשתינים לתנועה הציונית.
דע"ש, כיום גוף המורדים העיקרי בסוריה, הוכיח בחודשים האחרונים שהוא מסוגל לנייד במהירות כוחות קטנים במרחב שבשליטתו מצד לצד, מדיר-א-זור לצפון עיראק או מדרעא בסוריה למחוז ענבאר במערב עיראק. שלארגון יש יכולת לבצע, לא בו זמנית אבל בדירוג מהיר נניח של 48 שעות, התקפות קטלניות בחזיתות מרוחקות זו מזו, שהארגון קיצוני מדי אפילו לאל קאעידה ומבצע מעשי זוועה נוראיים בשיטתיות ושהוא כיום אבן השואבת העיקרית לכל מטורפי האסלאם מאירופה וכבר מחולל הקצנה רבתי בקרב הנוער המוסלמי באירופה, גם זה שלא מרחיק עד סוריה ועיראק.
מכאן, לו למומחים של ג'ון קרי היה קצת זמן, ניתן לגזור כמה קווי מדיניות החל מאי התערבות מוחלטת והכלת האיום על אירופה והמערב בדמוקרטיות המערביות עצמן, דרך מלחמה חסרת פשרות בכל האמצעים האפשריים נגד דע"ש באשר הוא - בסוריה, עיראק לבנון ואולי אפילו מדבריות ירדן - בסוף צריך להחליט, יחד עם המומחים, מה עדיף דע"ש או רודנים כמו בשאר אסאד - מסתבר שאין דרך אמצע במזה"ת, לפחות כעת (בחריג אחד - תוניסיה). מלחמה בדע"ש מתחילה במתגייסים מקרב אזרחי המערב בצאתם ובשובם, בתהליכי ההקצנה שהם עוברים באירופה עצמה, כמו מערכת ההסתה שהתפתחה בבתי הספר שבהם רוב מוסלמי בבירמינגהם - בריטניה. תקיפות אוויריות על כוחות דע"ש בכל מקום בהם הם מזוהים בעיראק, סוריה ובכלל - דומה למערכת החיסולים באמצעות מל"טים בפקיסטן ותימן. לא למען המשטר הסורי או הרודנות השיעית בעיראק אלא למען היציבות האזורית בכלל ולמען ביטחון המערב עצמו.
ארה"ב החליטה לא לקבוע מדיניות ברורה, לפסוח בין הסעיפים ולעסוק בטפל משל הוא החשוב שבנושאים. מצד אחד ארה"ב נימנעת, כביכול, מלהתערב ומצד שני היא דוחפת את מובארק מעבר לצוק, מתעמתת עם גנרל סיסי במצרים וכן תומכת בקטאר ובאחים המוסלמים, המבוע הראשני לכל הקצנה מוסלמית בעולם. מערערת את ירדן, ישראל והרשות ב"תהליך שלום" מדומיין ותומכת בברון מלחמה בשם גנרל אפטר בלוב נגד גורמים מוסלמים בבנגאזי, מה שהפך למלחמת אזרחים מלאה בין טריפולי במערב לבנגאזי במזרח.
כרגע ארה"ב ניקלעה למצב הגרוע מכל העולמות - או שהיא משלימה עם התפרקות עיראק למדינות דתיות ועדתיות ומשלימה עם המאחז של דע"ש בסוריה ובעיראק כמרחב רציף - או שהיא מסייעת אווירית לשיעים בעיראק נגד הסונים ולמעשה נותנת חיפוי אווירי לשלשת גדודי משמרות המהפיכה האיראניים שכבר פועלים מצפון לבגדד - אפשרות שתסבך את ארה"ב עוד יותר עם סעודיה ותערער את מעמדו של אובאמה עצמו בארה"ב..
כמו באוקראינה, למרות שהמשבר זעק מכל קיר, למרות שהוא התפתח בצורה גלויה, למרות שבמידה רבה הוא היה בלתי נימנע ארה"ב ניתפסה בלתי מוכנה, בלי תיקי מגירה, בלי עבודת מטה בלי מדיניות מונעת או מקדימה, בלי תגובה מושכלת ובלי כלום חוץ ממבוכה - מיקרה מובהק של סוף מחשבה בנעשה תחילה - מותר היה לצפות מארה"ב לסוף מעשה במחשבה תחילה - גם אז יהיו שפע של טעויות אבל הרבה פחות חמורות - כרגע, מבחינת ארה"ב והמערב, מדובר על האפשרות הגרועה מכולם - אנארכיה אזורית ומלחמת דמים עדתית שסופה לא ניראה באופק ושכבר מתחילה לחלחל למחירי הנפט ולכלכלות המערב הדועכות. ככה זה כשמדיניות החוץ של ארה"ב עוסקת במציאות ווירטואלית - עם או בלי הכוונה מאובאמה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה