אני נמניתי עם מי שמתחו ביקורת על תקציב הביטחון בעבר. התמונה, לשמחתי, השתנתה לבלי הכר וכרגע הקיצוצים בתקציב הביטחון, לדעתי, מתחילים לסכן את המדינה. עדיין יש היכן לקצץ, אצביע על כך, אבל מדובר כבר בשוליים. אתחיל במה שהשתנה בתקציב והראשון בהם - תנאי השרות, הפרישה והפנסיה.
שכר אנשי הקבע היום אינו חריג משכר העובדים והמשרתים במדינה ובגופים מסונפים כמו עובדי הנמלים, ששכרם ותנאיהם מגמדים את אלו של אנשי הקבע, עובדי הרכבת ואפילו חלק גדול מעובדי הנתב"ג. בשוק הפרטי מאפיל שכר אנשי ההיי-טק או שכר עובדי הבנקים על אלה של אנשי הקבע. שכרו של סא"ל, למשל, אינו חריג בהשוואה לשכרו של מנהל בדרג הביניים של השרות הציבורי במדינה וברשויות המוניציפליות.
החלק של הפנסיה התקציבית הולך ומצטמצם במהירות וכל אנשי הקבע עברו לפנסיה צוברת בה הם עצמם חוסכים חלק גדול מהפנסיה העתידית שלהם מהמשכורות של היום. אין לי נתונים מדויקים אבל מלבד פיטורים של מעל ל 1000 אנשי קבע חלק הולך וגדל ממשיך לשרת עד גיל 55 או 35 שנות שרות. יש עדיין מקום לקצץ באגף השיקום של משרד הביטחון המממן ותומך באלפי "נכי צה"ל" או משפחות של "חללי צה"ל" שאין שום קשר בין הפגיעה שלהם לשרותם הצבאי והיו צריכים להיות מטופלים במסגרת הביטוח הלאומי - כמו במקרים הקיצוניים של עריקים שנהרגו במהלך ביצוע עברה אלימה על החוק, לדוגמה. לפי אמנון אברמוביץ בערוץ 2 מדובר על חיסכון פוטנציאלי שנתי של כ 800 מיליון שקל = 1.25% מתקציב הביטחון.
במישור ההצטיידות צה"ל צימצם מאד את מלאי השריון שברשותו, את מספר הטנקים, התותחים המתנייעים והנגמ"שים וכן את היקף חיל המילואים הגדול. מספר אוגדות המילואים הצטמצם דרמתית מהשיא של כ 13 אוגדות בשלהי שנות השמונים. מצד שני צה"ל הפך לצבא טכנולוגי, מעט חיילים שמסוגלים בעזרת טכנולוגיה לבצע במדויק ובמעט סיכון הרבה משימות. בנושא הזה מדינת ישראל היא שנייה בעולם לצבא ארה"ב ובתחומים מסוימים, בעיקר בתחום המלחמה בשלט רחוק, מיגון מירי רקטי מונחה או בליסטי, צה"ל ומדינת ישראל מובילים את העולם. רק שתי מדינות בעולם מסוגלות לייצר מזל"טים עם תקשורת חסינה לשיבושים ומעקב הפועלים מעבר לאופק - ישראל וארה"ב. לא מדובר במה בכך היות ואיראן הצליחה להשתלט וליירט את המזל"ט החמקן האמריקאי הסודי "המפלצת מקנדאהאר" RQ-170 בשלהי נובמבר 2011. מדינות כמו צרפת וגרמניה נכשלו בפיתוח מזל"טים לפעילות מעבר לאופק בעיקר, כנראה, בשל סוגיות של תקשורת ושליטה מרחוק חסינים מפני שיבוש והטעיה.
בנושא המלחמה בשלט רחוק ישראל מפעילה צי של מל"טים ומזל"טים, כלי רכב וסיור יבשתיים, כלי שייט ימיים, מסוקים ואמצעי גילוי, זיהוי וריגול בצורה שוטפת ויום יום יומית הרבה מעבר למקובל בכל צבא אחר כולל צבא ארה"ב. צה"ל מפעיל מגוון מדהים של סוגי תחמושת מדויקת לכל טווח בזירה כשהחידוש האחרון הוא תחמושת שמתקנת את עצמה או כזו הממתינה למטרתה במארב בטרם תשמידו (מזל"טים מתאבדים). הכל עולה הון תועפות אבל בסופו של יום משלם את עצמו, לפחות בצורה חלקית, כשישראל מייצאת "גירסאות יצוא" לעולם הגדול שבחלקים ממנו משתוקק לטכנולוגיה הישראלית (הודו וסין למשל) שמהוווה היום מרכיב ראשי ביצוא הישראלי ומשדרגת את מעמדה הגאופוליטי של ישראל.
בצד הפיתוחים הטכנולוגיים היקרים והשימוש בהם גדלו והתגוונו גם משימות הצבא אם כי, כפי שכתבתי כאן בעבר, האיומים הקיומיים ממש התמעטו. האיום בהא הידיעה, הגרעין האיראני, עובר תהליך של "הכלה" צבאית, טכנולוגית ומדינית. עדיין איום הגרעין האיראני מחייב השקעה אדירה ולא פרופורציונאלית במערכות גילוי וזיהוי המופעלים מישראל בשלט רחוק מעל לאיראן ובהם לווינים, מל"טים ארוכי טווח, מכ"מים מיוחדים, יכולת תקיפה נקודתית והרסנית באיראן, אם וכאשר יתעורר הצורך, וטיפוח יכולת אמינה למכה נגדית משמידת כול מבוססת על חמקנים וצוללות - בעיקר לשם הרתעה. האמצעים האלה כנראה לעולם לא יופעלו "על באמת", בעיקר בגלל עצם קיומם, ומצד שני ישראל לא יכולה להרשות לעצמה לא לפתח ולטפח אותם בעלות של מיליארדים רבים מאד כדי שלא יהיה צורך בהם. מתגבר איום הטרור ממדינות ריבוניות לכאורה שאיבדו את ריבונותן, לפחות חלקית, בגבולנו - הרשות הפלשתינית בעזה, סוריה, סיני המצרית, חלקים מלבנון ובמעגל השני עיראק ולוב. איום שני הוא על המים הכלכליים של ישראל ובמעטפת האיומים אסור לשכוח את תורכיה שכבר איימה בהפעלת כוח בעבר, בעיקר נגד הקשר הכלכלי עם קפריסין היוונית.
אני משוכנע שצה"ל אכן עבר ועובר את השינוי העצום מצבא משוריין גדול וענק לצבא טכנולוגי, נייד, קטן, גמיש, מתוחכם, מדויק והרסני יותר מכל צבא אחר בעולם וגם, יחסית, יקר יותר (למעט צבא ארה"ב הנושא על כתפיו יכולות לפעול בכל העולם). הבעיה היא שאי אפשר לנהל דיון מעמיק על יכולות צה"ל מול האיומים בטלוויזיה ומה שכן אפשר זה לדון במנטרה הלא מעודכנת של "הפנסיות ותנאי השרות". ב2007, בעקבות מלחמת לבנון השניה, קבעה "וועדת ברודט" שיש לקצץ בצבא 30 מיליארד שקלים בתוך עשור ובסיס מתמשך להתפתחות תקציב הביטחון תוך צמיחה של עד 4% בשנה. היום מדינת ישראל, עוד בטרם עבר עשור, מוציאה על ביטחון פחות ממתווה ברודט ויש להשיב את המערכת למתווה אם אנחנו רוצים בעוד עשור את צה"ל שיש לנו היום - אני לפחות חושב שבלי זה מעמדנו הכלכלי, הביטחוני והאזורי יפגע קשות.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה