דברי שר הביטחון בוגי יעלון, שפורסמו אתמול בידיעות ושנאמרו ב"חוג סגור" שמזכיר המדינה ג'ון קרי הוא אובססיבי ומשיחי ושהוא ירגע רק לאחר קבלת פרס נובל מקובלים על רבים. כל מי שתקף את שר הביטחון, לדעתי בצדק, תקף אותו על האחריות שמאחורי האמירה ולא על עצם מהותה. זה נכון שהיחסים עם ארה"ב הם נכס אסטרטגי, שמשקלו אמנם יורד עם הזמן אך עדיין נכס אסטרטגי, מהמעלה הראשונה שאין לו תחליף.
ארה"ב יודעת להחרים ולהעניש לאורך זמן את מי ש"סרח" לדעתה גם אם הוא נקי כשלג. אביגדור ליברמן לא לבד. בפרשת המזל"טים מ 2005 טענה ארה"ב שבכירים במערכת הביטחון הישראלית "שיקרו" לארה"ב בדיווח על מכירת ציוד הקשור במזל"טים לסין. התקלה הייתה למעשה בארה"ב וישראל נהגה בגילוי אבל אחת החליטו האמריקאים ששיקרו להם הם הביאו, בסופו של יום, לפיטורי כמה בכירים במערכת הביטחון כמו מנכ"ל המישרד האלוף במילואים עמוס ירון, ראש סיב"ט האלוף במילואים יוסי בן חנן ונוספים. השאלה כעת היא כיצד תמשיך ארה"ב את מגעיה עם בוגי יעלון והאם הוא הפך, למעשה, לפרסונה נון גרטה ולברבז צולע בכל הקשור במגעים בין המימסד הביטחוני הישראלי לזה האמריקאי. ידרש מאמץ מדיני מיוחד שיהיה לו גם מחיר, כמובן, ליישר את ההדורים עם ארה"ב. מהסיבה הזו אני מאמין שההדלפה לא הייתה מכוונת כדי להעביר מסר לג'ון קרי אלא באמת תקלה. יתכן שבסופו של יום לא תהיה ברירה אלא להחליף את שר הביטחון .
המציאות האזורית חודרת למו"מ.
היום נודע שסוכני ביון מהמערב הגיעו לדמשק כדי להחליף ולתאם מידע עם משטרו של בשאר אסאד. המלחמה בסוריה שהתחילה כמאבק לשחרור מרודנותו של בשאר אסאד הפכה למאבק מר בין סונים לשיעים, בין רוצחים עם סכינים ומכוניות תופת לרוצחים עם גז ומסוקים. מצד אחד שרידי השפיות היחסית ומצד שני הפנאטים של אל קאעידה ודומיהם והמאבק הוא כבר מזמן חוצה גבולות לאורך כל הקשת השיעית מעיראק עד לבנון. במאבק הזה נוטה ארה"ב, לאט אבל בטוח, לצד השיעי. היחסים עם איראן מתחממים וניחתם הסכם ביניים לסילוק האורניום המעושר בדרגה של 20% מאיראן (מצויין לישראל). בשאר אסאד זכה בתעודת ביטוח בינ"ל מפני התקפה חיצונית עליו משהסכים לפירוק צבאו מנשק כימי (יש לישראל סיבה להיות מרוצה) ובנתיים ממשיך לטבוח באוכלוסייה הסונית של ארצו בפצצות חבית של חצי טון ובשאר אמצעי השמדה. בעיראק נילחמת הממשלה השיעית, הניתמכת על ידי איראן, בחבורות הסלפיות והג'יהאדיסטיות ששולטות במחוזות הסונים וארה"ב, בזהות אינטרסים מלאה עם איראן , מחמשת את הצבא העיראקי ומסייעת לו בלוגיסטיקה ובמזל"טים. איש לא מתייעץ עם המדינות הסוניות, הם מחוץ למעגל המו"מ, כמו ישראל, בנושא הגרעין האיראני כשארה"ב ואיראן כבר סיכמו בינהם לא לאפשר לשחקניות האזוריות להשפיע על המסלול האמריקאי-איראני המתפתח (אגב זה לא בהכרח לרעת ישראל). הטינה, האכזבה והתיסכול במדינות הסוניות המובלות על ידי ערב הסעודית ומצרים מארה"ב היא קשה, עמוקה ולא ניתנת לריפוי עוד שנים רבות.
בהקשר הזה היה קצת תמוהה שארה"ב ביקשה מהליגה הערבית, הסונית במהותה, לתת לה ולאבו מאזן גיבוי בתהליך השלום המובל על ידי ג'ון קרי. ראשית מפני שהערבים ובכלל בעולם היחסים הבינ"ל לא נותנים מתנות חינם, שנית מפני שהם נחושים לשלול כל הישג שתלוי בהם מארה"ב ושלישית מפני שתהליך השלום לא ממש מעניין אותם כעת. המשך הסיכסוך יכול, אולי, לחזק קצת את הלגיטימיות שלהם. ארה"ב יכולה לצפות לתמיכת הערבים הסונים במהלכיה רק תמורת תמיכה שלה במהלכיהם, בראש ובראשונה נגד איראן. כבר כתבתי כאן מזמן שבמערב אולי עוד רואים בסכסוך הישראלי-פלשתיני מגדיר אזורי אבל אצל הערבים באזור הוא הנושא הכי שולי וזניח שישנו.
לכן לא פלא שבפגישתו של ג'ון קרי עם נציגי הליגה הערבית בפריז ביום ראשון האחרון בערב, על פי דיווח סוכנות הידיעות הסינית, הם לא גיבו את ארה"ב בדרישתה ללחוץ על הפלשתינים להתפשר בנושא ההכרה במדינת ישראל כמדינה יהודית, בנושא זכות השיבה, שאבו מאזן הגדיר אותה זכות אישית של כל פלשתיני כמו הזכות להתחתן, בנושא חלוקת ירושלים ובכלל באיזה נושא שהוא. ג'ון קרי רצה להתחזק וחשב שהוא מחזק את אבו מאזן ויצא מוחלש עם אבו מאזן מחושק (מרצון) יותר מאי פעם. ג'ון קרי רצה להתקדם ונמצא נסוג, הוא חשב שהמציאות האזורית לא קשורה למו"מ עם ישראל והיא, המציאות המרה, טורפת לו את הקלפים.
לא במיקרה כתבתי שבאירופה עדיין לא הפנימו שהמזה"ת איבד עיניין בסכסוך. עברתי על כ 100 כותרות ראשיות באמצעי התקשורת בעולם בקשר למזה"ת. שיחות ג'נבה לפתרון הסכסוך בסוריה ניקראות שיחות הפיוס בסוריה, המלחמה בין הסונים לשיעים בעיראק ניקראות מלחמת האזרחים המתחדשת בעיראק, תקריות הדמים בלבנון ולוב ניקראות המהומות ב.. (באנגלית TURMOILׂׂ), על תימן כמעט לא מדווחים, בתוניסיה מדברים על אי שקט ובמצרים על המשבר - רק את שיחות השלום ביננו לפלשתינים מגדירים כ "תהליך השלום במזה"ת".
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה