ארה"ב היא מעצמה אדירת כוח. היא מובילה בטכנולוגיה הצבאית לפחות דור לפני כל הצבאות האחרים בעולם, אולי בחריג אחד - צה"ל, היא המדינה השניה בעולם במספר האוכלוסין, הרביעית בשיטחה ובזכות מסורת החופש והחרות מובילה את העולם ביצירתיות וחדשנות - אין על ארה"ב ולא יהיה בעשורים הקרובים - אפילו לא סין המתעוררת. מאז מלחמת העולם השניה והקמת המשרד לשרותים אסטרטגיים - התצורה הראשונית של ה CIA, טפחה קהילת המודיעין של ארה"ב לממדים מפלצתיים. אם יש "אח גדול" במערב זה מכלול המודיעין של ארה"ב.
המעצמה האדירה הזו שתקציב הביטחון שלה לבד הוא כ 40% מתקציב הביטחון העולמי, שלצי נושאות המטוסם שלה, שאין לו שום מתחרה באופק, פועל בכל מקום - המעצמה הזו לא ניצחה כמעט אף מלחמה מאז 1945. יש לה רק שתי ניצחונות רשומים ברורים וחד משמעיים שבהם הושגה המטרה המדינית של הכוחות מתוך עשרות מלחמות ועימותים מזויינים. מלחמת המיפרץ הראשונה נגד עיראק ב 1991 והפלישה לאי גרנדה ב 10/1983. בשני המיקרים אין מה להשוות את היכולת ויחסי הכוחות המוחצים לטובת ארה"ב. בכל שאר המלחמות והמיבצעים לא הצליחה מעצמת העל האדירה הזו לנצח , לכל היותר לסחוט תיקו אסוני כמו בקוריאה ב 1953. לאפגניסטן הם יצאו לתבוע את עלבונם במסורת האקדוחנים במערב הפרוע ולעיראק הם יצאו כסומים בארובה כשהם ממציאים לעצמם את המודיעין להצדקת פעילותם כמו גם לתיכנונה ארוך הטווח.
רק בשלש השנים האחרונות הפתיעו האירועים האסטרטגיים את ארה"ב לחלוטין - הם לא חזו ולא הבינו את קיצוניותו ושאיפותיו של ראש ממשלת תורכיה טאייפ ארדואן, עד לאחרונה חבר טוב של הנשיא אובאמה, הם לא חזו ולא הבינו את האביב הערבי, שניראה להם כהתפרצות דמוקרטית עממית מתבקשת, לא את השינויים מדיקטטורה לאומנית לדיקטטורה מוסלמית וחזרה לדיקטטורה צבאית/לאומנית בעולם הערבי של המזה"ת. עוד ב 2011 ראה ג'ון קרי בחברו הטוב בשאר אסאד גורם מייצב ופרטנר לשלום - אותו ג'ון קרי שהשווה אותו לפני חודשיים להיטלר - הוא טעה בשתי המיקרים. אסאד לא היה גורם מייצב אז והוא לא היטלר היום. הם עדיין לא מבינים עד הסוף מה קורה באיראן. כל קורא עיתונים מצוי יכול כבר להבין שישראל לעולם לא הייתה הסיבה תסיסה המזרח תיכונית אלא דבק מלכד לערבים באין דבק אחר - הם, שם בארה"ב, עדיין מדברים על הסכסוך בין ישראל לפלשתינים כמזור למצוקות האזור - הביטחון של ישראל יושג מהשתלבות בתוכנית הביטחון האזורית אמר ג'ון קרי שאו שלא קרא את דוחו"ת המודיעין, או שלא הבין או שלא רצה להבין ובכלל לא ברור שהוא מבין מה זה המזה"ת.
למרות כל שיטות האיסוף המתקדמות בעולם הכוונת האיסוף, בלשון המיקצועית הצי"ח, והבנת החומר הם ליבת המודיעין של כל אירגון ביון. אנחנו קוראים למודיעין מהשורש 'מידע' אבל המילה האנגלית היא "אינטליג'נס" - משהו שבין הבנה לפיקחות - בעיברית חדשה ביון. העובדה שארה"ב אוספת מידע על כל מה שזז בעולם מעידה שחסר להם בצורה נואשת הכוונה של האיסוף ומיקודו והתוצאה החד משמעית של מדיניותם ופעילותם בעולם מעלה תהיות קשות מה הם בדיוק מבינים מכל החומר הנאסף. מכל המיבצעים מקוריאה וויטנאם, ממפרץ החזירים ב 1961 ועד הפלישה לפנמה ב 1989, מחיסולו של איינדה בציל'ה ב 1973 ועד השבת התקווה בסומליה ב 1993, מהפלת השח של איראן ב 1979 ועד המלחמה בסנדיניסטים בניקראוגה והקמת צבא ה"קונטרס" בשנות השמונים של המאה שעברה, הרשימה היא חלקי בלבד, הוכיחה ארה"ב שהיא יודעת המון ומבינה מעט מאד את המציאות שבתוכה היא פועלת. היום כל מאפיונר זוטר באירגון של מולנר או דומרני יודע שביזנס עושים בלי טלפונים, בלי מחשבים ואם אפשר גם בלי קירות אלא כך סתם ביער, על חוף הים או בהליכה על מידרכה ברחובה של עיר.
בסוף יש כמובן למודיעין של ארה"ב גם כמה הצלחות, בעיקר טקטיות, הם הצליחו פה ושם לסכל פיגוע טרור ולחסל את בן לאדן בדעיכתו, אבל גם כשלא הצליחו הסתבר שהמידע היה קיים לעתים קרובות במערכת טובע בהררי מידע אחרים שקשה למיין ולהבין. יש כמובן הרבה חוצפה בהתנהגות של ארה"ב שמפני שהיא יכולה היא גם עושה מה שהיא מצפה מאחרים לא לעשות אבל מרוב שהם משועבדים לנתונים, טבלאות, מסננים, מנתחים ומומחים הם פשוט לא רואים את היער והייתי מעז לאמר שספק אם הם רואים אפילו את העצים ביער.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה