כאשר כסף מוזרם מסיבות פוליטיות ועל ידי גופים פוליטיים בהיקף נירחב ממדינה אחת לאחרת כדי לבחוש בעינייניה הפנימיים איש אינו יכול לטעון שזה מייצג דמוקרטיה במיטבה, משרת את חופש הדעה ואת הזכות למאבק פוליטי הוגן. כשכסף מוזרם, מסיבות פוליטיות, ממדינה אחת לשניה כדי לפעול להענשה פיזית של מי שפעלו בהתאם להנחיות השלטונות הדמוקרטיים, שניבחרו ללא חולק בדין, כבר לא מדובר בעיוות הדמוקרטיה אלא בדיקטטורה סמויה. כשאדם אוסף מידע בהנחית גורמי חוץ, במימון גורמי חוץ ולשימוש גורמי חוץ הוא אינו שחקן בדמוקרטיה המקומית, גם אם הוא מתחזה לכזה, אלא סוכן זר- כשהוא עושה זאת בצורה חשאית הוא מרגל, כשהוא עושה זאת בצורה גלויה הוא סוכן זר.
הנשיא מיכאל סקשווילי בגאורגיה פעל רבות ונימרצות להפוך את מדינתו גאורגיה לדמוקרטיה בדגם מערבי פתוח. גאורגיה היא אגוז קשה לפיצוח עם מסורת של שחיתות מובנית בחברה ובחישה רוסית בעינייניה הפנימיים. מיכאל סקשווילי עשה כמה טעויות קשות בימי שילטונו. הוא סיבך את ארצו במלחמה עם רוסיה ב 2008 וכדי להוסיף חטא על פשע גם הצהיר ופעל בגילוי לצירוף ארצו לנאט"ו - מה שמהווה סדין אדום בעיני הרוסים. לקראת הבחירות לנשיאות גאורגיה, שהתקיימו ב 25/10/213, שפכו הרוסים כסף רב על מועמד נוח להם, למעשה מועמד מטעמם, גאורגי מרגושווילי, שהדיח את מיכאל סקשווילי ברוב של 67%. אין אפשרות לדעת מה היה קורה לו כסף רוסי רב לא היה מעורב במערכת הבחירות בגאורגיה ויתכן שמרגושווילי היה ניבחר בכל מיקרה. בכל אופן ברור שהכסף הרוסי הרב מגביל מאד לעתיד את עצמאותה של גאורגיה וברור גם שלמיכאל סקשווילי מחכה כעת אודיסאה משפטית וגורלו יהיה, אם לא יברח בזמן מגאורגיה, כזה של יוליה טימושנקו באוקראינה - ישיבה בכלא באשמת ניצול מוגזם של סמכותו בהקשר של מלחמת 2008 נגד רוסיה. כי הכסף הרוסי שמוזרק לאוקראינה וגאורגיה לא נועד רק להחליף את השילטון אלא, כמינהג הרוסים, לרדוף עד חורמה את האופוזיציה. זה סביר מאד להעריך שאוקראינה וגאורגיה כבר לא יהיו דמוקרטיות אמיתיות בעשורים הקרובים אלא גרורות של רוסיה ומשטרה.
תרומות זרות, כמעט כולם מגופים פוליטיים באיחוד האירופי, לא ניתנות לשם שמיים אלא לשם השפעה. להשפעה יש צורות שונות חלקן תמימות למדי כמו תעמולה והפצת דעות, שזה עדיין סביר וניסבל, אבל גם בצורה של איסוף מידע לטובת המממנים לשימושם הפוליטי שעם זה עדיין ניתן לחיות, ולבסוף כדי לרדוף ולהעניש אנשים וגופים שלא קיבלו את דעת המיעוט ופעלו לפי הנחיות הרוב על ידי ניסיון להעמיד אותם למישפט בבתי דין אחרים, נוחים להם - בתי דין בינ"ל מכל סוג. כאן כבר מדובר בחציית קו אדום וכמו במיקרה של גאורגיה ואוקראינה, אם כי בממדים קטנים הרבה יותר, להעניש את מי שלא פועל כדעתם. יש לציין שכולם נהנים מהחסינות שהחוק הישראלי מקנה להם כמו גם מהמיגבלות שהוא מטיל עליהם אבל הם פועלים בעיקביות לשלול את ההגנה הזו, של החוק הישראלי, ממי שאינו פועל לפי דעתם.
חוק העמותות, שבאופן כללי לא מקובל אלי, אדגיש לא מקובל עלי, אינו סותם פיות לאיש - פעילות עמותת זוכרות יכולות להמשיך לסמן כפרים ערביים נטושים, פעילי מחסום ווטש יכולים להמשיך לפקח על מחסומי צה"ל, שלום עכשיו יכולה להמשיך במיבצעי צילום של הבניה בהתנחלויות, שוברים שתיקה יכולים להמשיך להרצות את דעתם כאן ובעולם כרצונם. אין לחוק דבר עם שלילת הדמוקרטיה כי דמוקרטיה מגינה על חופש הדיבור והדעה של כל אחד אבל לא על חופש הפעולה ולא על חופש מקורות המימון.
אני אישית לא חושב, למרות הכתוב לעיל, שיש באמת להגביל מימון זר לעמותות שונות למרות שאני דוחה לחלוטין את הטענה שיש בכך משום פגיעה בחופש הדיבור לכדי "דיקטטורה" - אני בעד "חוק הסוכן הזר" - חוק שמחייב כל עמותה שמקורות המימון שלה אינם ברובם המוחלט, לפחות 75%, מתוך החברה הישראלית - יהודית כערבית - לפרסם בצורה גלויה בתיקשורת, אחת לשנה, את מקורות המימון שלהם לכל דיכפין. חלק מהאתוס הדמוקרטי זה חופש המידע והגילוי הנאות, אין דמוקרטי יותר מלדרוש משלום עכשיו למשל פירוט מלא של מקורות המימון שלה או מכל עמותה ציבורית ופוליטית אחרת - גם בימין וגם בימין הקיצוני. אומרים שקרני השמש מחטאים, אני בטוח שגם חשיפת מקורות המימון הזרים ומי בדיוק בוחש בפוליטיקה ובחברה הפנימית בישראל תספיק כדי להעמיד דברים על דיוקם לידיעת כולנו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה