אנשי שלום ומחרחרי מלחמה

בכל רגע נתון במדינת ישראל יש כמעט לכל משרד ממשלתי רציני "תוכניות מגירה" שונות ומשונות. אני מניח שלצה"ל יש תוכניות הנוגעות לפעולה צבאית כמעט בכל נקודה במזה"ת ולא אתפלא אם נידונה ותוכננה גם האפשרות של התמודדות צבאית כל שהיא עם תורכיה. כך גם למשרד האוצר, החינוך, ביטחון הפנים וכן, גם משרד השיכון.

תוכניות המגירה שכולם עברו תיכנון מוקדם ראשוני  הם חלק מהערכות מקדימה לאפשרויות פעולה שונות וכמינהגן של תוכניות מגירה וכמינהגו של עולם רק חלקן הקטן מתגשם בסופו של יום. בכל רגע נתון  אפשר לשלוף איזו תוכנית של משרד השיכון, מימי השר הנוכחי או מימי שרים קודמים, שמתייחסת להרחבת ההתיישבות ביהודה ושומרון.

באופן עקרוני, לא בגלל שאני מאמין בשלום עם הפלשתינים או בהסדר מדיני שהם יסכימו לו ולא בגלל דעת הקהל בעולם משוחד, אלא בגלל שאני חרד לדמותה של מדינת ישראל כמדינה יהודית דמוקרטית, אני שולל כמעט את כל ההתיישבות ביהודה ושומרון למעט חלק מפרברי ירושלים (לא רכס השועפט בואכה קלנדיה) ובביקעת הירדן. ברמה העקרונית והאידיאולוגית אני שותף למאבק נגד רוב התיישבות ביהודה ושומרון כי היא מובילה אותנו לאחת משתי אפשרויות גרועות מאד - מדינה דו לאומית או מדינת אפרטהייד ואיני רוצה את שתיהן. הן גרועות בעיני מהמצב הרע  הקיים. כביכול אני יכול למצוא מכנה משותף  כל שהוא עם שלום עכשיו .למרות שלא ההנחלויות הן מכשול לשלום אלא הגישה הפלשתינית הבסיסית המגולמת בזכות השיבה - שלום על חשבון ישראל ולא לצד ישראל.

אלא ששלום עכשיו כבר מזמן אינו אירגון שלום אלא אירגון שממוקד בפגיעה בכל תהליך שלישראל יש בו עמדה השומרת על זהותה היהודית דמוקרטית. תמיד כשמתנהל מו"מ עם הפלשתינים או נידונים תנאים עם האמריקאים שולפים בשלום עכשיו איזו תוכנית מגירה שאינה מעשית לעתיד הקרוב וסיכויי התממשותה בעתיד הרחוק יותר קלושים כדי או לחבל במעמד ישראל בשיחות במיקרה הטוב או ממש לפוצץ אותם במיקרה הרע.  

לפי המתווה הנוכחי הצדדים אמורים להגיע לסיכום כל שהוא בעוד כחצי שנה - לפחות ארבע שנים לפני שמשהו מהתוכניות של מישרד השיכון להרחיב את ההתיישבות ביש"ע  בעוד 20 אלף יחידות דיור יתחיל להיות מעשי. אם הצדדים יגיעו לסיכום ממילא ערכן של התוכניות כקליפת השום. להבנתי תפקידה של שלום עכשיו - לא שלום בעוד מאה שנה, זה לעזור במיצוי הסיכוי שהמו"מ ישא פרי ולא לחבל בו כל עוד הוא מתנהל. מכאן יש שלוש מסקנות אפשריות : הראשונה והפחות סבירה היא שהאנשים שם בשלום עכשיו מטומטמים מרוב פנטיות, השניה שכמו כולם הם לא מאמינים בסיכויי התהליך ובמקום לחכות לסיומו הם כבר תורמים את חלקם לדה-לגימציה למפרע של מדינת ישראל ולחיזוק העמדה הפלשתינית בסמיכות וזהות חשודה לעמדתו של ג'ון קרי שהטיל את האחריות לכישלון השיחות למפרע על ישראל ואיים עליה בחרמות מכל סוג. בהינתן העובדה  שחלק ניכבד ממקורות המימון של שלום עכשיו בא מחו"ל, מהאיחוד האירופי וארגוני "שלום" אחרים במערב  וארגונים הקשורים לשמאל האמריקאי האפשרות שהם תיזמנו מרצונם או תוזמנו על ידי אחרים לחשיפת תוכניות הבניה של משרד השיכון עם מהלכיו של ג'ון קרי היא לא ממש דימיונית.  האפשרות השלישית המטרידה ששלום עכשיו כבר מזמן לא חותרת לשלום בין מדינה יהודית למדינה פלשתינית אלא לשלום על חשבון מדינת ישראל, כעמדתם של הרבה אירגוני "שלום" באירופה. לצערי אני מתחיל להאמין שהאפשרות השלישית היא הנכונה.