יום שלישי, 25 ביוני 2013

רגול ופרסום


ארה"ב ניסערת מפרשת אדוארד סנואדן, עובד קבלן בשרות סוכנות הביון האלקטרוני של ארה"ב - הסוכנות לביטחון לאומי - NSA. אלא שעד כה הוא הדליף מה שכולם ממילא יודעים.


מאז עידן האינטרנט ידוע לכל גולש מתחיל שכל מידע ברשת בלי יוצא מהכלל לא ניתן באמת למחיקה, נתון לחשיפה ובדרך כלל גם ניחשף בשרות כל מיני גופים - החל מגופי פרסום מתוחכמים העוקבים אחרי נטיות ליבנו כפי שהם משתקפים באינטרנט, מאגרי מידע מצטברים שנימכרים לכל דורש בסכום נאה וכמובן גם סוכנויות ביון. עוד בשנות התישעים של המאה הקודמת היה ידוע לכולם על מערכת "אשלון" האמריקאית עוקבת אחרי כל, דגש על המילה כל!, התעבורה האלקטרונית בעולם ומחשבי על של NSA ניסו לפצח את הבליל האלקטרוני ולהפיק ממנו משמעויות - מידת ההצלחה מול ניסיונות ההונאה לא ברורה אבל כניראה הייתה מאד נמוכה.


כמעט בכל פרשת ריגול וטרור שנחשפה בארה"ב בעשור האחרון נחשף גם שלרשויות הביטחון היה מידע על תקשורת האינטרנט של החשודים אלא שהמידע לא היה מספיק ברור, מספיק מפוענח ולא הספיק לבסס חשד סביר בבתי המשפט של ארה"ב. אחרי כל מיקרה כזה, דגש פעם נוספת על כל!, למשל אחרי הפיגוע אחרון בבוסטון , ב 15/04/2013, דרשה התקשורת האמריקאית כמעט בלי יוצא מהכלל ובלי סייגים, דווקא להגביר את המעקב הביטחוני דרך האינטרנט. בסך הכל אדוארד סנואדן לא חשף שום פרט שלא ידענו, לו רצינו, גם בלעדיו, כולל גם העובדה שסוכנות הביון האלקטרוני של בריטניה עוקבת אחר כל התקשורת האינטרנטית מבריטניה לארה"ב. אני משוכנע שהם עוקבים אחרי כל התקשורת מבריטניה לא רק לארה"ב אלא לכל העולם. אהיה מופתע אם 8200 שלנו לא עושה ממש אותו הדבר.


בארה"ב יש 320 מיליון תושבים, לפי סנואדן כ 2 מיליון מתוכם נימצאים במעקב כללי, כלומר לא מצוטטים להם או קוראים את הדאר שלהם אלא רק את צמתי התקשורת (נתוני מטא). מי התקשר למי ומתי. זה כולל החשודים בטרור ובפשיעה. למשל יש חשיבות אם חשוד בסחר בסמים מתקשר לעתים תכופות באינטרנט לספק סמים בקולומביה או חשוד בטרור למטיף קיצוני בלבנון. רק אז יכולות הרשויות בארה"ב לפנות לשופט ולבקש צו מיוחד להאזנה או קריאת החומר. לא נעים אבל ממש לא נורא.


הנקודה היא שעולם הריגול, הטרור והפשיעה הבינ"ל למדו להסתדר מצויין, הרבה יותר טוב מסוכנויות המעקב בעולם המודרני. הם למדו לייצר כתובות אלקטרוניות חדשות לפי הצורך, להשתמש במחשבים ציבוריים בבתי קפה וסיפריות, להחליף כרטיסי סים בטלפונים הניידים שלהם או בכלל להחליף את הטלפון ולהשתמש בטלפונים גנובים עם כרטיסי סים זמניים שאותם קנו במזומן בדוכן לוטו קרוב. כל עבריין מתחיל יודע להשאיר את הטלפון הנייד שלו אצל חבר רחוק מזירת הפשיעה המתוכננת ורק החדשים והתמימים נופלים במלכודת המעקב הטכנולוגי אחרי הטלפון הנייד. באינטרנט הם משתמשים בקודים הכי פשוטים שישנם. למשפט התמים "מה נישמע אחי, מוישה כבר מתגעגע" יכולים להיות מיליון פרושים תלוי מי המתכתבים ולך תוכיח בבית המשפט למה בדיוק הייתה הכוונה. ה"אח הגדול' כביכול יודע עלינו הכל ולמעשה הוא יודע מעט מאד. כל חברת פירסום אינטרנטית רגילה יודעת עלינו, על שאיפותינו הגלויות והסמויות (למשל בתחום המין והפורנוגרפיה) הרבה יותר מסוכנות הביון הכי מתוחכמת שגם מאזינה לטלפונים, גם מאכנת אותם וגם קוראת את הדוא"ל שלנו.


ניראה לי שפרשת אדוארד סנואדן היא בעיקר פרשה פסיכולוגית, מכה לאובאמה ולדימוי השקוף והליברלי שלו אבל אין בה כדי להפתיע, לחדש ובכלל אין בה כלום. בפעם הבאה שנשלח דואר אלקטרוני או נגלוש באינטרנט אין לנו מה לחשוש מהריגול האלקטרוני העולמי - רוב הסיכויים שאיזה חברת פירסום תעשה בזה שימוש לתמרן את רצוננו באופן תת הכרתי לטובת המוצר הניבחר שלהם וזו כבר סכנה אמיתית ומוחשית הרבה יותר.


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה