יום רביעי, 29 במאי 2013

המלחמה הדתית הגדולה


עכשיו כבר אי אפשר להתעלם יותר מהעובדה שהמזה"ת שוקע במהירות מפחידה למלחמת דת גדולה בין שיעים לסונים - המלחמה הדתית הגדולה בין הקשת השיעית למרחב הסוני. נאומו של חסן נאצראללה במוצאי שבת האחרונה, ה 25/05/2013, שבו התחייב לעמוד ולתמוך במישטר בשאר אסאד בסוריה וכרך את ישראל, ארה"ב ואל קאעידה (הקיצונים הסונים בלשונו) ביחד - היא קריאת תגר על האוכלוסיה הסונית שהיא אמנם מיעוט בלבנון ובעיראק אבל היא רוב בסוריה ובכלל במרחב. חיזבאללה יכול להמשיך ולאיים על ישראל ככל שיחפוץ ואולי בשוליים לעשות גם כמה פעולות סימליות אבל ברור שארגונו שקוע לחיים ולמוות במאבק מול הרוב הסוני שהולך ומקצין ושאל קאעידה הוא מבחינת ה"מיין סטרים" - הזרם המרכזי - והסלפים, אלו הרוצים לחזור לימי מוחמד, הם הקיצוניים והם ממש לא בשוליים. המלחמה הזו אינה מאבק קצר, נניח לשנה שנתיים, אלא מלחמה שתמשך לפחות כל העשור הקרוב. יש לחיזבאללה יכולת צבאית, כוח מיומן ונגישות לכלי נשק יותר מתוחכמים אבל הוא כבר מזמן לא חוד החנית הערבי של המלחמה בישראל אלא חוד החנית השיעי של המלחמה ברוב הסוני, שנוא על הסונים במאבק שרק החל.


הדאחיה, בירת החיזבאללה בלב בירות, כבר ספגה 2 טילי גראד כתשובה לנאומו של חסן נאסראללה , אבל גדודי המתאבדים הסונים שיפוצצו את עצמם על מטרות שיעיות כבר מתגייסים ולשיעים בלבנון מחכה בדיוק מה שמחכה לשיעים בעיראק - מתאבדים ועוד מתאבדים. בעיראק עצמה כבר מתלקחת מלחמת הדתות לסף של מלחמת אזרחים מלאה. בחודש האחרון נהרגו שם מעל ל 1000 בני אדם והמספרים נוסקים במהירות מבהילה. לא רק שאין בנימצא חיל משלוח עיראקי להילחם בישראל - כרגע כל עיראקי כמעט מגוייס למלחמה נגד משהו שאינו קשור לישראל אלא להגדרת הזהויות העיראקיות - כורדים, סונים ושיעים כולם מגוייסים לאינטרסים של עצמם וכך גם הסורים, הלבנונים ובכלל תושבי המרחב.


נסיכויות המיפרץ הסוניות, בעיקר בחריין, מתפוצצות מבפנים. אוכלוסיה מהגרת שיעית גדולה וסמוכה לאיראן , הנהנת מרוב מוחלט,מאתגרת בשביתות, בהפגנות ובשיח של "זכויות אזרח" את הדומיננטיות הסונית. ערב הסעודית מבועתת מאיראן העכשוית ועוד יותר מהסיכוי שתהיה גרעינית עד ששר החוץ הסעודי הנסיך סעוד אל-פאיסל, הזהיר ביום שבת האחרון מפני הסכנה הטמונה לאזור עקב תוכנית הגרעין של איראן. "אנו מדגישים את הסכנה שטמונה בתוכנית הגרעין האיראנית לביטחון של האזור כולו", אמר אל-פאיסל, שדיבר במהלך מסיבת עיתונאים משותפת עם שר החוץ ההודי, סלמן קורשיד, בעיר ג'דה שבמערב המדינה. ירדן, שצבאה אכן מצויד ומאומן היטב, נילחצת בין המלחמה בעיראק לזו בסוריה ואפילו מלך ירדן הודה שישראל מסייעת ליציבות ממלכתו, במידה רבה היא העורף האסטרטגי של ירדן. מצרים מתדרדרת כלכלית וממשלית וצבא מצרים עסוק כולו בשיקום הלגיטמציה שלו, בניסיון להשיב את הסדר הציבורי במצרים התוססת ובשיקום ריבונותה של מצרים בסיני, גם זאת בסיוע מדיני ומודיעיני של ישראל.


אפשר כבר לקבוע שבאזור מתחוללת מלחמה ענקית, עם אלפי הרוגים בחודש, בין סונים לשיעים כאשר השיעים, באמצעות איראן וסוריה מנסים לגרור למאבק את רוסיה התומכת בהם מדינית והסונים, באמצעות ירדן, תורכיה, המפרציות ומצרים מנסים לגרור לשם את המערב וארה"ב. המצב נזיל, נפיץ, משתנה כל יום ומורכב אבל האיום על ישראל ועצם קיומה למעשה כרגע לא קיים. אין שום אפשרות להשוות את איום הטרור , שכולו איום מטרדי, למניפת האיומים על ישראל בימי מלחמת יום הכיפורים ומלחמת לבנון הראשונה. נותר צל חיוור מכל אלה.


נכון, ישראל עלולה להיגרר למלחמה בסוריה, שהופכת במהירות למאבק בין גושי, בין מעצמתי ובין דתי. ישראל עלולה אבל בהחלט לא חייבת. משלוחי הנשק לחיזבאללה, שיש בהם איום אפשרי כלפי ישראל הם כרגע איום על השכנים הסונים בחומס, חמה, חלב, טריפולי וחלק מבירות. המערב עשה כל מניפולציה אפשרית כדי לא להגדיר את החיזבאללה "ארגון טרור" כל עוד הוא עסק בישראל. מהרגע שהארגון הפך לחלק ממאבק בין גושי הגדרתו כארגון טרור באירופה היא עיניין של זמן קצר ביותר. לרוסים עצמם יש עיניין שפאר הטכנולוגיה שלהם, טילי היחונט נגד ספינות וטילי הנ"מ אס.אי-17 ישארו בפיקוח רוסי וכך גם מערכת האס-300. לישראל שווה לקחת את הסיכון שהחיזבאללה יצטייד בעוד טילי פתח 110, נוסף על אלו שיש לו זה מכבר. ישראל חייבת להוריד פרופיל ככל הניתן ולא לקיים אפילו מראית עין ניתנת לפרשנות של מעורבות במלחמה שאיננו גורם שלה, איננו קשורים אליה ואינה יכולה להשפיע על ישראל אלא לרעה. ישראל יכולה להיות זו שיש לה קשרים גם עם רוסיה, גם עם המערב וגם עם ארה"ב. אם תתערב - היא תהפך לחלק ממאבק בין גושי מתפתח שאין לנו שום עיניין בו.


נכון שיתכן שבסופו של יום דווקא הגוש השיעי של איראן, סוריה וחיזבאללה בגיבוי רוסי יצליח לגבור על הגוש הסוני. לישראל אין כמעט אפשרות להשפיע על התהליך, המתח הבין דתי והבין גושי ימשיך לפלג את האזור והמזרח התיכון יראה אחרת לגמרי מהיום. סביר שמדינות יתמוטטו, משטרים יקרסו ומליציות ינהלו שטחי השפעה משלהם כמו בלוב. המזה"ת שסביבנו יהיה הרבה יותר מסוכסך והרבה יותר חלש מכדי לאיים על קיומה של מדינת ישראל. מה שחשוב שבתודעה של המזרח התיכון המתעצב מחדש , בעוד עשור או שניים, ישראל תהיה ספיח זניח, הרחק בסוף סדר היום הדתי, העדתי והשבטי ולא כמי שמזוהה עם איזה אויב היסטורי סוני או שיעי. אנחנו גם יכולים להניח בהסתברות גבוהה מאד שאפילו איראן עצמה תעבור תהליך של שינוי מעמיק וככל שישראל תצמצם את מעורבותה במרחב כך ערב הסעודית תוביל את המאבק בגרעין האיראני במקומנו. לדעתי הדברת בישראל בנושא סוריה היא הפקרות מדינית וביטחונית , חסרת אחריות ושערעורייתית.


האם ישראל יכול לסמוך על התהליכים כפי שתיארתי אותם? בצורה חלקית כן - האיום הצבאי הקונבנציונאלי נעלם ולא יחזור עוד עשורים רבים קדימה. אבל בהנחה שהשאר ישתבש יש לישראל עוצמת יתר קונבנציונאלית אדירה, יתרון ערך מודיעיני עצום, ויכולת מרחיקות לכת למלחמה בטרור ואפילו נגד הגרעין האיראני המתמהמה יש לישראל הגנה משוכללת ויכולת מכה שניה שתמחק את איראן מעל פני האדמה. ישראל צריכה להמשיך להשקיע במודיעין, בטכנולוגיות ובמבצעים מיוחדים אבל את הצבא הקונבנציונאלי, בסדיר ובמילואים, אפשר וצריך לצמצם - הוא הולך ונעשה מיותר.


לכן מצבה הביטחוני של ישראל טוב מאי פעם בעבר, מניפת האיומים נעשתה מורכבת וסבוכה אבל הרבה פחות מסוכנת והמיקוד האזורי עבר למקומות אחרים. לישראל חייבת להיות התבונה לא להתערב בסוריה, להגיב באיפוק מירבי על כל פרובוקציה ואין לה שום סיבה שלא לקצץ בתקציב הביטחון.


2 comments:

  1. אבל אם המזרח התיכון מוצף בכנופיות של פנטים חמושים סונים ושיעים, האם אין סכנה שהם יפנו את הנשק שלהם נגדנו, וישראל תמצא את עצמה נלחמת נגד מליציות בלי שום מנהיגות או אחריות?

    השבמחק
  2. אכן יש סכנה ולכן כתבתי "אין שום אפשרות להשוות את איום הטרור , שכולו איום מטרדי, למניפת האיומים על ישראל בימי מלחמת יום הכיפורים ומלחמת לבנון הראשונה. נותר צל חיוור מכל אלה" - זאת בהנחה שלמרות שכל הקבוצות ימצאו במלחמה נגד קבוצות אחרות הם ינסו גם לצבור לגיטימציה באמצעות הטרדת ישראל ויפתחו לעצמם "חזית שניה".

    השבמחק