לפני כחצי שנה, בינואר 2013, החליטה חברת אינטל, לאחר תחרות קשה בינינו לאירלנד, להקים את מרכז הפיתוח החדש שלה באירלנד. מדובר חוץ מההשקעות בתהליך ההקמה של המיפעל עצמו, מעל למאה מיליון דולר עבודה לקבלנים ישראלים, במרכז שאמור להעסיק כ 4300 עובדים -חלקם, לפחות שני שליש, בתנאי שכר של הייטק ובמס הכנסה שמשלמים עובדי ההייטק. כוח העבודה הישראלי נחשב, במונחים כלליים, יותר יצירתי מכוח העבודה האירי. בנוסף מיפעל כזה מעסיק במעגל השני, ספקים ונותני שרותים, לפחות עוד 1000 בני אדם.
בינינו לאירלנד התפתחה תחרות על הטבות לחברה המקימה - פטור מארנונה, קרקע חינם, מיסי חברות וכיוצא בזה. בלחץ המחאה החברתית והאווירה בארץ נירתעה ממשלת ישראל מללכת עד הסוף ואירלנד זכתה. אמנם אינטל משלמת רק חצי אחוז מס חברות (בישראל בערך 25%), הקרקע בחינם והפטור מארנונה הוא למשך שנים רבות קדימה ועדיין הכלכלה האירית קיבלה זריקת עידוד והיא תגבה מיליונים רבים של דולרים ממס הכנסה משכר העובדים וממיסי הרווח של הקבלנים וכל הקשורים בהקמת והרצת המפעל מבחוץ - זה באלטרנטיבה לאפס עבור אירלנד לו אינטל הייתה מחליטה להשתקע בישראל.
לפני שבועיים היה שימוע בפרלמנט הבריטי לחברות 'אמזון' ו'גוגל' שניהלו בשנה שעברה עסקים בבריטניה בהיקף של 8 מיליארד לירות שטרלינג - הם שילמו ביחד רק שמונה מיליון ליש"ט מס בבריטניה מה ששיגע את חברי הפרלמנט הבריטים. הסתבר שהחברות האלו בנו את מרכזי השרות האזוריים שלהם באירלנד, הם אמנם משלמים מס יחסי נמוך באירלנד אבל עדיין, במונחים מוחלטים, בעשרות מונים גבוה מבבריטניה (בפרלמנט הבריטי לא נימסרו נתונים מדוייקים). מסתבר שבעידן המיסחר האלקטרוני, התעבורה המהירה בין בריטניה לאירופה ולאירלנד מרכז באירלנד יעיל בדיוק כאילו היה ממוקם במרכז לונדון והסיבה היחידה שהמרכזים האזוריים של שתי חברות הענק הוא באירלנד הוא גובה המיסים ומרחב התחרותיות.
עוד הם יוצאים וזה בא. ועדת הכלכלה של הקונגרס האמריקאי הזמינה לפני שבוע לשימוע את טים קוק, מנכ"ל אפל. הסתבר שבעשור האחרון הרוויחה אפל 74 מיליארד דולר מחוץ לארה"ב ולא שילמה עליהם מיסים בארה"ב. תנחשו מהיכן ניהלה החברה את רוב פעילותה העולמית? לא מארה"ב אלא מאירלנד. בארה"ב שילמה אפל בעשור האחרון רק 8 מיליארד דולר מס על פעילותה בתוך ארה"ב. טים קוק העז להגיד לחברי הקונגרס בצורה ישירה שאין לו שום כוונה להכניס את הכסף חזרה לארה"ב ולשלם על הכסף 36% מס חברות כשבאירלנד הוא משלם רק חצי אחוז. שר האוצר האירי מייקל נונן בתגובה לדיוני הקונגרס אמר שלא רק שאינו מתנצל אלא שמדיניות הפטור ממיסים לחברות ענק בינ"ל היא בבסיס המדיניות הכלכלית של אירלנד ומקור הצמיחה והשיגשוג במדינה (אירלנד הייתה ב 1974 המדינה הענייה ביותר באירופה שממערב למסך הברזל והיום אחת המשגשות שבהן). אין לאירלנד משאבי טבע, אין לה הון אנושי תלמודי כמו לעם היהודי והיא למדה לשגשג על גבן של חברות בינ"ל שמצאו מיקלט מס באירלנד. מסתבר שבמיקרה של אירלנד פחות מס מתגמל בהרבה הרבה מס מפני שהעוגה תופחת ותופחת ויש מאיפה לקחת גם אם השיעור היחסי קטן הרי השיעור המוחלט גדל כל הזמן.
יתכן שאי פעם בעתיד יחתמו אמנות בינ"ל שמאחדות את מס החברות בין מדינות שונות ושלא יאפשרו למדינה אחת לפטור ממיסים חברות ענק על חשבון מדינות אחרות אבל ,עד ימות המשיח, יש לישראל ברירה מטפורית בין להבריח חברות לאירלנד (או להודו או למקום אחר בעולם) ובין לייצר אלפי מקומות עבודה חדשים בשכר נאות במחיר הטבות כלכליות לחברות הענק - רק שיבואו. תחליטו אתם מה עדיף למדינה, לתקציבי הרווחה, לחינוך ואפילו לביטחון.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה