* אצלנו קידמו לאחרונה את חוק המשילות ההזוי שעסק כולו בצימצום היצוגיות וחופש הביטוי ולא נגע אפילו בשוליים במשילות. ארה"ב היא החזון הרטוב של חסידי המשילות אבל בארה"ב למשל לומד הנשיא אובאמה יום יום את מיגבלות כוחו מחדש. הוא לא מצליח להעביר חוקים ולקדם נושאים שונים, התקשורת מטפסת עליו מכל עבר בנושא ההתקפה על קונסוליית ארה"ב בבנגאזי, לוב, ב 09/2012, על שערורית ההאזנה המקיפה לחדר העיתונות של סוכנות הידיעות "אסושייטד פרס" במגמה למצוא מדליף מהממסד המודיעיני שעידכן את סוכנות הידיעות בדבר מיבצע של הסי.איי.אי בתימן ורשות המיסים, כך נחשף, הטרידה גופים פוליטיים המזוהים עם הימין. היום, עוד מעל לשלש וחצי שנים בנשיאות, מעמדו של אובאמה הולך ומתערער, יכולתו לקבל החלטות מצטמצמת מיום ליום עד כדי שכבר מדברים על הילארי קלינטון כמועמדת הדמוקרטית המובילה לנשיאות 2016. אם בבחירות הביניים של נובמבר 2014 יזכו הרפובליקנים לחזק את מעמדם בקונגרס אפשר לומר שארה"ב תסבול משיתוק ממשלי בהרבה תחומים עד הבחירות לנשיאות שנתיים לאחר מכן. נכון שהנשיא יוכל להתפשר כל הזמן עם הרפפובליקנים כדי לקדם ולו במעט נושאים מסויימים אבל במה הוא שונה מראש ממשלה בישראל שמתפשר עם קבוצות פוליטיות על קידום נושאים שונים. הגיע הזמן ללמוד ולהבין שדמוקרטיה אינה בחירת דיקטטורה ל 4 שנים וכי מערכת הבלמים והאיזונים מאלצת כל ממשל דמוקרטי בכל מדינה דמוקרטית להתקדם תוך אין סוף פשרות, אין סוף אילוצים ותחת פיקוח פרלמנטרי הדוק - זו הדמוקרטיה ואין בלתה.
---------------------------------
* צרפת, כך דווח, ניכסת לסיבוב שלישי של מיתון כלכלי מאז 2008 עם התכווצות של הכלכלה בכחצי אחוז בריבעון הראשון של 2013. בצרפת יש 11% מובטלים, כדי 80% יותר מבישראל, ובגילאי ה 20-30 כדי 25%. יתכן מאד (לא בדקתי) שהקוטג' בצרפת זול יותר, שהאחוז היחסי של העניים ביחס לרמת החיים נמוך מבישראל אבל, בניגוד לישראל, אפילו את הרווחה צרפת כבר לא יכולה לממן יותר. פרנסואה הולנד , נשיא צרפת זה שנה, מיישם באדיקות את המישנה הכלכלית של שלי יחימוביץ: מדיניות מרחיבה, כלומר הדפסת כסף והגדלת הגירעון, העלאת המיסים לעשירים ובכלל המיסים על רכוש והון. התוצאה היא ירידה בהשקעות ועליה באבטלה, בריחת הון המונית מצרפת והעתקת חברות ענק מצרפת למדינות שהן מיקלטי מס יחסיים. מי שחשב שיש פתרונות קלים ואפשר להתלבש על השיכבה היוזמת והמשקיעה כדי להציל את הרווחה מגלה בצרפת שמדינות עם משמעת תקציבית נוקשה יותר כמו גרמניה מצליחות לשמור על יציבות ולפחות לא לשקוע במיתון.
בריטניה הייתה מדינה שנקטה בצעדי קיצוץ קיצוניים כשדויד קמרון ניבחר לראשות הממשלה. בהתחלה זה ניראה כקטסטרופה - עליה באבטלה והצטמקות הכלכלה. אבל במשך כל התהליך הכואב ניכרו סימנים ברורים שהמשק משיל מעליו שכבות שומן, ההון לא ברח, היזמים לא נעלמו והתעשיה רק השתכללה. אתמול אמר נגיד הבנק של אנגליה שבריטניה מראה סימנים ברורים של התאוששות וצמיחה לאחר תקופת משבר קשה של 3 שנים וכי האינפלציה אמורה לרדת בקרוב לכדי 2% בשנה.
במידה מסויימת ההשוואה לא הוגנת. בריטניה חוותה תכווצות קשה בכלכלתה בתחילת צעדי הצנע ב 2010, אבל היא שמרה על הסקטור היצרני, על היוזמה ועל ההשקעות כמנוף הצמיחה העתידי מה שמוכיח את עצמו היום. בצרפת משתדלים לשמור על תשלומי הרווחה, על שבוע עבודה קצר יחסית , והופכים את בעל ההון, בתור שכזה, לאויב הציבור. בריטניה יצרה תקווה בתוך המשבר - צרפת מטביעה את התקווה בתוך המשבר.
------------------------------------------
* נתוני העוני בישראל אינם מחמיאים לממשלה. אבל מצד שני שכחנו שמדובר בנתון יחסי ולא מוחלט. נתון העוני משקף יותר התפלגות בהכנסות מאשר עוני אמיתי. למשל ברור שילד עני בארה"ב חיי הרבה יות טוב מילד עני במצריים או זימבאווה למרות שיתכן שבאופן יחסי לרמת החיים במדינה יש יותר עניים בבארה"ב מבזימבאווה, ילד עני בנורבגיה, על פי נוסחת ה OECD, חי על 25 אלף דולר בשנה (רבע מההכנסה ממוצעת של 100 אלף דולק לנפש בשנה) ובכל אפריקה אין אפילו ארץ אחת עם הכנסה כזו ולכולם, חוץ מלדרום אפריקה, אין אפילו שליש מזה. הטענה שבישראל יש אחוז יותר גבוהה של עניים מבמקסיקו או תורכיה, ביחס לרמת החיים באותן מדינות, יתכן שהיא נכונה - עדיין אין משול העוני הסטטיסטי בישראל לזה שבתורכיה או מכסיקו. נתון נוסף - חלק גדול המאוכלוסיה הענייה, בעיקר הציבור החרדי, בחר לחיות על קיצבאות במקום על יצרנותו הוא ובעידוד הממשלה לאורך שנים - לא ברור כמה במקסיקו או תורכיה בחרו מרצון לחיות על קיצבאות המדינה בעוני, הם וילדיהם, רק כדי ללמוד לימודי דת במקום לצאת לעבוד. בכל מיקרה הנתון ספקולטיבי עד הסוף . מי שמבין מה באמת רמת חייו של עני בתורכיה או מקסיקו יעדיף אלף מונים להיות עני בישראל. 
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה