המרכז

בסתיו 2011, בשולי המחאה החברתית שבצד הטענה לצדק חברתי טענה גם שמעמד הביניים קורס, התפרסם שמשך החיים בפריפריה הוא 4 שנים פחות מבמרכז. שרותי הבריאות בישראל הם מצויינים ולכן ניתן לייחס חלק מהפער להתנהגות תרבותית וליכולת כלכלית. הנתון, ככל שהוא מזעזע, חלף בשולי מצוקתו "הנוראית" של מעמד הביניים שלא מצליח, כידוע, לגמור את החודש.

לפני שבוע התפרסמו עוד שני נתונים החושפים את גודל הפער בין מרכז לפריפריה ואת סוגיית הצדק החברתי שדפני ליף עדיין מחפשת במבוכי תל אביב. הנתון הראשון הוא עליה משמעותית בתוכניות "פינוי בינוי" בהתאם לתמ"א 38. לפי הנותונים רוב העיסקאות נחתמו באזור המרכז, מיעוטן בירושלים וחיפה ואפס עיסקאות בגליל ובנגב. מה שמקטין מאד את הסיכוי של מי שגר בפריפריה לשדרג את דירתו בעשורים הקרובים. עוד זה יוצא וזה בא ומנתוני שירות התעסוקה נימסר שאחוז האבטלה הארצי הוא 6.9%, כמעט אפס במרכז וכמעט כיפליים בפריפריה. למותר לציין ששני הנתונים האלה העסיקו את התקשורת הרבה פחות ממסיבת הניצחון של יאיר לפיד שסומן, כניראה, על ידי התקשורת, הברנזה העיתונאית והמילייה של היפים במרכז כמועמד לראשות הממשלה הבא - הרי הוא ידאג למעמד הביניים המתרסק. אגב התהליך אופייני לכל העולם המערבי כמעט בלי קשר למדיניות הממשלות השונות.

כאילו בלי קשר נודע על תוכנית תחבורה שלפיה כל מי שיגיע לאזור תל אביב במכוניתו הפרטית בשעות העומס ישלם "תעריף" יקר - מה שימריץ מאד אנשים לגור ממש בתל אביב במקום למשל בכפר סבא או נתניה.

ישראל מפגרת בצורה משמעותית מאד בתחבורה הפנים עירונית. כמעט בכל הריכוזים העירוניים בעולם המערבי עובדת רשת רכבות תחתיות מהירה המאפשרת, למשל, לחצות ערים כמו לונדון או פריז בפחות מחצי שעה. בישראל מדובר בעיקר ברכבות קלות, שרק חלק ממסלולן תת קרקעי ,ושנימצאות עדיין בבניה בעיקר. מכאן חלק מהפיתרון הוא האצת פיתוח התחבורה הבין עירונית ושילובה בחיבור מהיר לתחבורה פנים עירונית יעילה, מהירה וטובה.

שוק הדירות במרכז, בגלל כל מה שמניתי לעיל והיתרונות המובנים של המטרופולין, הוא שוק של קונים. ככל שיצליחו להוזיל את עלויות הבניה תמיד ימצאו רבים שיהיו מוכנים לשלם יותר ובלבד לא להיתקע בפקקים, לא לשלם קנסות תחבורה ולהנות מהשפע התרבותי ומאפשרויות הבילוי של תל אביב. במקום להשקיע בניסיון שנועד להיכשל להוזיל את הדיור בתל אביב ובמרכז בכלל הייתי משקיע את הסכום בפיתוח "מטורף" של תחבורה עירונית ובין עירונית, בנגישות מכל מקום לכול מקום זול ומהר . תהיה לכך השפעה מרסנת על מחיר הדיור במרכז. אין אף מטרופולין בעולם שהצליח להוריד או ליבלום את מחירי הדיור אלא רק כתוצאה של משבר כלכלי עמוק ושיתוק הכלכלה כולה, כמו אתונה ביוון או מדריד בספרד. אנחנו וודאי לא רוצים להגיע למצב הזה. לכן מותר לשער שאין שום סיכוי להוריד את מחירי הדיור בתל אביב.

לצערי סיסמתו של יאיר לפיד "לחזק את מעמד הביניים" היא רעה, תעמיק את הפערים, תזניח את השוליים ובהכרך תייקר את החיים בתל אביב ובכל מוקדי התעסוקה שעליהם נישען מעמד הביניים. אין אלא לקוות שהאחריות החדשה שנפלה על כתפיו של יאיר לפיד תפנה אותו למוקדי המצוקה האמיתיים בישראל וזה וודאי לא מעמד הביניים.

רישיון להרוג

ביום חמישי האחרון התפרסם בתקשורת שבית המשפט לתעבורה בבאר שבע ביטל את פסילת רשיונו של נהג בדואי לאחר שהתובע המשטרתי העיר הערה "גזענית" שבתי המשפט מקילים בצורה מוגזמת עם נהגים בדואים. התובע לא אמר דבר בגנות החשוד עצמו. התברר שלחשוד יש 159 הרשעות בתחום הנהיגה. עצם העובדה שיש לו 159 הרשעות מצדיקה את דברי התובע, עוד יותר מצדיקה את דברי התובע היא הערה שיש בה ביקורת על בתי המשפט ששימשה כסיבה להקלה נוספת. למעשה נתן השופט הפגוע לנהג "רישיון להרוג" כי הוא כעס על נציגי התביעה. השופט, מן הסתם, לא מייצג את המישפט בישראל אלא את גחמותיו הוא ועדיין הוא נתן רישיון להרוג.

בכל מישפט פלילי/תעבורתי יש ארבעה מעורבים. אנחנו בדרך כלל מתייחסים רק לשלשה מהם. התובע בשם המדינה, הניתבע ונציגיו, השופט והלא נוכחים הם הקורבנות, בין אם מדובר בכאלו שכבר ניפגעו או כאלו שיפגעו בעתיד, ובמיקרה של הנהג המורשע עם 159 עבירות, הקורבנות העתידיים הם סבירים למדי. תפקידמערכת המשפט היא לא רק להעניש אלא גם לשקם וגם להגן על הציבור. תפקיד בתי המשפט זה לא! להתחשבן עם המישטרה אלא אם פגעה בזכויותיו של החשוד או הנאשם, לא אם היא פגעה בכבוד השופטים. במיקרה של פגיעה בכבוד בית המשפט אפשר לקיים תהליך ניפרד של ביזיון בית המשפט - הדרך לגמול למישטרה באמצעות הקלות למי שמועד ליפגוע בציבור היא פסולה - היא עצמה זילות מערכת המשפט.