הרבה דילמות

בהנחה שהעיתונאים לא קורצו ממיטען גנטי מיוחד אין לנו ברירה אלא לקבל שיש בינהם, כמו בכל קבוצת בני אדם, גם כמה מנוולים. בוויכוח הנוצר סביב העמדתו לדין של אורי בלאו שכחנו שבעוד רבים וטובים דואגים לו ולזכויותיו כעיתונאי הוא עצמו בז לחובתו הראשונית והמרכזית של כל איש תקשורת להגן על מקורותיו. יש עיתונאים בעולם שהלכו לכלא ביודעין כדי לא להסגיר מקורות ולו יהי מה. אורי בלאו עצמו הוא מסגיר סידרתי של מקורות שבניגוד לו עצמו אין להם שום הגנה מפני החוק. עוד הרבה לפני ענת קם כבר נהג אורי בלאו בפזיזות כאשר חשף בכתיבה לא זהירה שעסקה בהתעללות אפשרית של חיילי צה"ל בפלשתינים במחסום עין עריק חיילת אחרת מפיקוד מרכז כמקור שלו – זאת כאשר היה כתב צבאי של המקומון "כל העיר" בשנת 2002. החיילת נידונה ל35 ימי מחבוש. שוב מדובר בכתבה לגיטימית ובמקור לגיטימי אבל בהתנהגות עיתונאית מופקרת של אורי בלאו עצמו שחשפה את המקור. על זה אומרים "שור מועד". אורי בלאו היה אמור להיות מוקע על ידי חבריו העיתונאים ולא להיות מועסק כעיתונאי יותר. מי שדואג לעיתונות חופשית לא יכול להתעלם מהחובה העיתונאית הראשונה להגן על מקורות. אורי בלאו הוא לא דוגמא לעיתונאי חוקר הגון אלא לנצלן שמשתמש וזורק.

השד הביטחוני

בהופיעו בפני המרכז לעיונים אסטרטגיים של אוניברסיטת תל אביב ביום שני בערב חזר ראש הממשלה למוקורות הלגיטימיות הישראלית כשאמר שיש לטפל במסתננים כי הם "בעיה ביטחונית". שנים הובילו חיילי צה"ל את הבעיה הביטחונית לתוך ישראל, שנים שלמנו מכיסנו את הסעת "הבעיה הביטחונית" מגבול הנגב למרכזי הערים ושנים נתנו למובלעת ביטחונית בעייתית להתפתח במרכז תל אביב, הרוב קרה במשמרתו של ראש הממשלה הנוכחי נתניהו. ישראל צריכה וחייבת לטפל בבעיה גם אם היא כלכלית וחברתית ולא בגלל שהיא בעיה ביטחונית.

הדילמה הסורית

ברור שלישראל יש עיניין עמוק שסוריה תיקרע מהציר האיראני ושיקום בה מישטר סוני עויין את איראן. ראש המוסד לשעבר מאיר דגן, אתמול במרכז לעיונים אסטרטגיים, אפילו המליץ לישראל לזרז את הפלת המישטר הסורי מה שיכול, אולי, אליבא דמאיר דגן, למנוע מישראל את הצורך לתקוף באיראן. מצד שני הפלת המשטר תיצור מצב זמני, שאולי יקח שנים, של אנרכיה ואי יציבות שילטונית. זה עדיין המצב בלוב, בתימן ואפילו עיראק עדיין מדממת למרות המעורבות האמריקאית. גורמים רבי כוח של אל קאעידה כבר פועלים בסוריה ואם נשפוט מהמיקרה הלובי נשק סורי יזלוג לכל האזור, כולל נשק כימי וביולוגי מעודכן. אף אחד לא יכול לטעון שנשק כזה בידי גורמים סוררים בסוריה, חלקם הגדול ג'יהאדיסטים, הוא סכנה פחות חמורה ופחות מיידית מאיראן שיש לה בכל אופן אינטרסים מדינתיים, תשתית להגן עליה ואוכלוסייה להאכיל. קשה מאד למצוא שמעורבות זרה במצב כזה אנארכי באמת מביאה תוצאות רצויות למתערב. על כל מיקרה מוצלח בספק יש המון מיקרים הפוכים לגמרה ותמיד זה כרוך בעוד מנה גדולה של שפיכות דמים, תישאלו את האמריקאים בעיראק או את נאט"ו בלוב. מעורבות ישראלית בסוריה תגביר את האנרכיה, תפגע בלגיטימיות של מי שעשוי אולי להרוויח מההתערבות, תסבך את המצב במונים ואם לשפוט לפי ההיסטוריה (כולל שלנו בלבנון ובשטחים הפלשתינים) תייצר תוצאות בלתי נישלטות ובלתי צפויות. מי שחושב שישראל יכולה לעצב את המישטרים סביבה לתועלתה או לנוחיותה משיא עצת אחיתופל - אני מניח שהוא לא למד כלום מההיסטוריה הסביבתית שלנו ובכלל. סוריה מזמנת ותזמן לנו הרבה בעיות אבל החמורה שבכולן תהיה אם נישגה לחשוב שאנחנו צריכים להתערב שם.

פונזי לתמיד

כמו שאומרים פראיירים לעולם לא מתים הם רק מתחלפים. ההונאה האחרונה מסביון נושאת את כל הסימנים של תרמית פונזי קלאסית, היום מותר לקרוא לה תרמית מיידוף. ברוקר או איש השקעות מצליח, בדרך כלל בתקופות של גאות כלכלית, מרחיב את עסקיו ומשתף בהצלחותיו משקיעים נוספים תמורת עמלה. בדרך כלל בשלב הזה אין לגאון ההשקעות התורן עדיין כוונה פלילית. כדי למשוך משקיעים הוא מציע רווחים גבוהים המתבססים, ברוב המיקרים, על הצלחות ראשוניות אמיתיות בבורסה ובשוק ההון. אבל לא לעולם חוסן, כשמתחיל משבר כלכלי והמשקיע המוצלח כבר לא יכול להבטיח ללקוחותיו ריבית גבוהה כמובטח מראש מגיע רגע האמת. אם יודה בביצועיו הבינוניים או הגרועים יברחו ממנו רוב המשקיעים שבנו עליו ועל הצלחותיו תיקוות גבוהות והוא יעמוד בפני גל של תביעות משפטיות. זה הרגע שרוב נוכלי הפונזי עושים את המעבר לעולם התרמיות והנוכלויות. הפיתרון להמשיך לשלם רווחים גבוהים ללקוחות על חשבון מצטרפים חדשים שנמשכו לרווחים הגבוהים בתקווה שבקרוב תבוא גאות כלכלית שתאפשר לברוקר הממולח לכסות את הפסדיו המצטברים. כשהמשבר נימשך וחלק מהלקוחות דורשים את הכסף מכל מיני סיבות - חשש כללי, צורך לתמוך בעסקיהם שגם הם במצוקה בגלל המשבר או סתם - ניחשפת התרמית. זה חוזר על עצמו כל תקופה קצובה כמו הקוליפורמים בחומוס ומתעצם כשיש משבר כלכלי עולמי. מסתבר שתאוות בצע ושאיפה לרווחים מהירים קלים מייצרים תמיד פראיירים חדשים. לעולם על תאמינו למי שמבטיח רווחים קלים ושמנים לאורך זמן - אם תאמינו אל תבואו בתלונות כי זה קורה כל הזמן ומרוח על כל העיתונים. מסתבר שתאוות הבצע והרווחים הקלים חזקה מכל היגיון ואני מנחש שבעוד חצי שנה ניקרא על עוד משקיע "נחמד ואמין" שברח עם הכסף של הפראיירים התקופתיים לחו"ל.