יש עיתונאים שמתלהבים מהתל אביבים שיצאו משאננותם. ביסודו של דבר הם יצאו משאננותם כי פגעו להם בתל אביב, הגבינה האישית שלהם. לא בגלל ה"תהליך", לא בגלל הפער בין שוליים למרכז, לא בגלל חינוך לא בגלל התישבות בנגב ובגליל, לא בגלל התחבורה הלא מספקת והעדר רכבת תחתית בתל אביב, לא בגלל שום דבר – רק כי קשה קצת יותר לגור בתל אביב. כאשר השמאל הלאומי קורא להפיל את הממשלה, ציפי, שיש לה אחריות כל שהיא למצב, צועקת - תמשיכו עד שביבי ישבר - זה לא מחאה סוציאלית של מצוקאים אלא מחאה פוליטית על גב הכאילו מצוקה. בינתיים עושים אלו שמתקשים בדיור הכל שיהיה יותר קשה גם מחר. קדימה הצליחה לדחות את חוק הרפורמה במנהל מקרקעי ישראל וראשי המחאה לשבש את חוק ועדות התכנון – הסופר טנקר לבניה בלשון ביבי, כי זה, לטענתם, יעשיר את העשירים. כאילו שמחיר ההשכרה והדיור לא מעשירים את העשירים עוד יותר כבר כאן ועכשיו.
אם יש למישהו מתכון גם לבנות מהר וזול, גם לא לפגוע בבירוקטיה של מנהל מקרקעי ישראל, גם לא לאפשר ליזמים להרוויח ולהתעשר, גם לא לפגוע בטבע, גם לא להיאלץ לעבור לפריפריה הקרובה וגם שהכל יקרה כאן ועכשיו בתל אביב ולא בירוחם - שיקום. יתכן שאלוהים מסתובב ביננו, כלומר בין המפגינים, עם כל הפתרונות הזמינים ואנחנו אפילו לא יודעים.
החיפזון מהשטן ובניה אורבנית חפוזה, לא רק אצלנו אלא בכל העולם, היא בכיה לחצי מאה לפחות. יש לממשלה הרבה תוכניות מעובדות לבניה שיש לדחוף קדימה. כל תוספת פופוליסטית של מהר ועכשיו כי עכשיו יש הפגנה לא יכולה אלא להסתיים בכיעור, אסון אורבני או תחבורתי ובבכיה לדורות. אי אפשר מאתמול להיום בישיבה לילית לייצר תוכניות חדשות אמינות ומשוקללות - זו עבודה בעיניים. בהקשר הצר הזה צודקים המפגינים כשהם אינם מאמינים לביבי הבעיה שהם גם נגד כל מה שכן אפשר לעשות.
הרי מחאת הקוטג' היא דוגמה. לפריפריה החקלאית של ישראל יש ערך מוסף עצום. מרוב לחץ להוזיל את הקוטג' כאן ועכשיו שפכו את הרפתנים עם החלב. דווקא הם שבסוף שרשרת המזון הכלכלית. אלו שאין להם לאן לגלגל את ההוזלה שנכפתה עליהם. המחלבות כבר מרוויחות מצויין, בינתיים, ממוצרים אחרים חוץ מקוטג'. זו בדיוק דוגמה להחלטה פופוליסטית לא משוקללת של ביבי – האיש שקורא את כל הסקרים אבל לא יודע לאן להוביל. יש סיבה למה אירופה קורסת כלכלית, גוש היורו נאבק על קיומו איסלנד, אירלנד, יוון, פורטוגל וספרד בפשיטת רגל ובריטניה, איטליה וארה"ב מקרטעות. הם לא ידעו לסגור את הברז הפופוליסטי בזמן.
לא יאומן
אתמול הייתה אמורה השביעיה שהפכה לשמיניה לדון בכמה נושאים ולאשר את חלקם. הישיבה בוטלה כי שר האוצר יובל שטייניץ לא בא. מכאן למדנו שאחד הנושאים לדיון היה בקשה של משרד הביטחון המתנצל לאשר עסקות נשק עם תורכיה, כן ממש עם תורכיה. אהוד ברק, האיש שאחריו אין אלא למדוד את הנזקים, שאחראי יחד עם אולמרט לגולדסטון יותר מכל אחד אחר, שאחראי עם ביבי למשבר המשט, לבדיות שבמשבר עם תורכיה אשמה האצבע של שמעון פרס ושאחראי לפרוץ האינתיפדה השניה ממשיך להתעקש על עסקות נשק דווקא עם תורכיה. משהו אחראי לשים סוף לזילות, לתזזיתיות ולגחמתיות - ראש הממשלה. 
ברק ואולמרט אינם אשמים בגולדסטון. עלילת גולדסטון היא חוד החנית במערכה לדה-לגיטימציה למדינת ישראל, זכות קיומה וזכותה להגנה עצמית. גם אילו אימץ צה"ל את רעיונותיך בדבר פגיעה ממוקדת בראשי חמאס ובני משפחותיהם, הדבר יזמין את הגולדסטון הבא. אין כאן מקום לכל הלקאה עצמית.
השבמחק