גם בארה"ב וגם באירופה היו גילויי התלהבות מההפיכות/מהפכות במצרים ובתוניסיה. רבים התייחסו למהפכות כסוג של שחר דמוקרטי חדש שמפציע על העולם הערבי והביאו כדוגמא את מהפכות השושנים במזרח אירופה, בשנים 1990-1 שהביאו למדינות הגוש הסובייטי לשעבר את נפלאות הדמוקרטיה. עדין לא ברור האם במצרים יש מהפכה, כלומר שינוי יסודי של סדרי הממשל או הפיכה, כלומר שגוף אחד מחליף את השני במסגרת אותה מערכת - למשל מפקדת הצבא את הנשיא.כמעט בכול המקרים מהפכות לא באמת מביאות מזור, למרות שהן פורצות כאשר הלחץ הציבורי מדוכא לאורך זמן. עמים צריכים לעבור בדרך כלל תהליכי הבשלה והתפתחות הדרגתיים כדי לעכל שינויים מפליגים. קשה להצביע על מהפכה ששינתה סדרי בראשית לטובה - לא הרוסית ב 1917 ולא האיראנית ב 1979 ולא מה שבינהן, למעט הדוגמאות של מזרח אירופה. ממדינות מזרח אירופה אנחנו יודעים שפולין וצכיה הסתגלו לחלוטין לדמוקרטיה המערבית אולי מפני שהיסטורית הן היו תחת השפעה מערבית ובעיקר גרמנית מזה מאות בשנים. הונגריה אכן מצליחה לשמר סוג של דמוקרטיה אבל יש בה גילויים קשים של גזענות ונטיה גוברת להגביל את חופש העיתונות. רוסיה הלבנה נשארה עריצות סטליניסטית, אוקראינה נשארה דמוקרטיה במודל רוסי, למרות המהמפכה הכתומה קצרת הימים ב 2004-5, עם הרבה שחיתות ומאפיה מאחורי הקלעים. מולדבה, על גבול רומניה היא אחת משתי המדינות העניות באירופה, לצד אלבניה, בולגריה היא דמוקרטית אבל במשבר כלכלי עמוק ועוני חמור וכך גם רומניה. אפשר לאמר שמהפכות השושנים הצליחו חלקית ומידת ההצלחה קשורה לקשר קודם עם התפיסות שרווחו במערב אירופה. ככול שמתרחקים ממרכז אירופה מזרחה לרוסיה ההסתגלות לדמוקרטיה קשה יותר - אולי הוכחה שדמוקרטיה היא קודם כול תרבות, חברה, מערכת ערכים ורק לבסוף מנגנון שלטוני.
כשיגוסלביה התפרקה בשנות ה תישעים במלחמה אכזרית היא השאירה אחריה מספר מדינות. אלו שהיו סמוכות לאירופה גאוגרפית ותרבותית, כמו סלובניה וקראוטיה, שגשגו מפירוק יגוסלביה ושיקמו את מדינותיהן . המדינות המוסלמיות של יגוסלביה, בוסניה וקוסובו (יחד עם אלבניה) עדיין רחוקות מלייצר כלכלה יציבה ורמת חיים גבוהה לתושביהן. הסרבים במונטנגרו וסרביה עצמה מתנדנדים באמצע ומוקדוניה בדרום על גבול יוון עדיין מתקשה להתמודד אם המיעוט המוסלמי שבה. שוב מתברר שהמשקעים התרבותיים הקודמים ורובדים דמוגרפיים גברו על המערכת השלטונית הפורמלית גם אם היא כביכול דמוקרטית (בקוסובו נחשד ראש הממשלה האשים תאצ'י, מי שפיקד על ההתנגדות של האלבנים בקוסובו נגד השלטון הסרבי, כמי שעמד בראש ארגון פשע שסחר בנשים, באברים ובסמים ופרישטינה, בירת קוסובו נחשבת למרכז הפשע של אירופה בתחומים אלה) .
מכאן סביר להניח שהאחיזה של האסלאם במצרים ובכלל במדינות ערב (עם חריג מסויים בתוניסיה) היא מכשול בפני דמוקרטיה מפני שערכי היסוד של החברה שואבים ממקום אחר. מהפכות השושנים באירופה הצליחו להנחיל דמוקרטיה, פתיחות, רמת חיים וחופש רק במקומות שהיו בנויים לכך תרבותית הרבה לפני כן.
מי שרוצה להסיק מכך על המהפכות של המזרח התיכון עושה זאת, כמובן, על אחריותו בלבד.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה