פגישה -חצי פגישה

פגישת שר המסחר פואד בן אליעזר עם שר החוץ התורכי אחמט דבאטוגלו, ביום רביעי האחרון בלילה, נועדה מראש לכשלון. היא יצאה לפועל כאשר בשולי הועידה הכלכלית של ה ג'י 20 בטורנטו, שננעלה יום קודם, הבטיח ראש ממשלת תורכיה טאיפ ארדואן לנשיא אובאמה, שכבר שם אותו על הכוונת, ליזום פגישה בדרג שרים עם ישראל. מבחינת התורכים הם הלכו עם והרגישו בלי. אחמט דבאטוגלו, שר החוץ התורכי מזה 13 חודש ולפני כן פרופסור ליחסים בינ"ל באחת מאוניברסיטאות בתורכיה, הוא האדריכל של התקרבות תורכיה לעולם המוסלמי בכלל ולעולם הערבי בפרט וחידוש השאיפות העותמניות של תורכיה לעמדת מנהיגות על חשבון ההתקרבות לאירופה. הוא קורא לזה "לשים את העבר העותמני בהקשר הנכון". תורכיה לא נסוגה מעמדתה הקיצונית ולו במקצת וישראל, בעצם הפגישה, נתנה סוג של הכשר לתורכיה. למען הגילוי הנאות אני בעד הידברות עם כול אחד, אפילו עם אויבים, לפחות כדי למנוע אי הבנות, אבל אני גם בעד חשאיות ודסקרטיות, שני תחומים שלא מאפיינים את פואד ולא משרתים את התורכים.

בסוף הפגישה הכשירה ישראל במעט את השרץ התורכי וביזתה את ישראל, לא בגלל הפגישה אלא בגלל הממשלה, בגלל ההתנהלות הפנימית של המדינה בה ישראל עצמה מחרימה את שר החוץ שלה עצמה לתפארת מדינת ישראל.

שעורי בית

אתמול, בשעה 19:30 בערך, ראינו עודד שחר וגאולה אבן את סופיאן אבו זיידה, מי שמקורב לאבו מאזן ולשעבר מחזיק תיק ישראל ברשות. הראיון הוא חלק ממתקפת החיוכים של הרשות שמטרתה לדחות את ההצעה למו"מ ישיר בין ישראל לפלשתינים העומדת על הפרק לקראת ביקור נתניהו בשבוע הבא בארה"ב, כמו הראיון של אהוד יערי עם אבו מאזן בערוץ 2 ב 16/04/2010, טען סופיאן אבו זיידה, לטעמי איש חביב והגון, שכול מה שהרשות הפלשתינית רוצה זה מדינה פלשתינית בגבולות 67 שבירתה ירושלים המזרחית. היא מוכנה לסידורי פירוז מרחיקי לכת ולחילופי שטח מוגבלים. נשמע מצויין אלא שזה בדיוק מה שאולמרט הציע לאבו מאזן ב 11/2008 ואבו מאזן סירב כי, כפי שאבו מאזן עצמו אמר לוושינגטון פוסט ב 25/04/2009, היא "תמנע שיבה המונית של פלסטינים לישראל" חד וחלק.

אפשר לצפות משתי מראיינים ישראלים מרכזיים ועתירי שכר שיעשו קצת שיעורי בית לפני כול ראיון (לא רק בנושא הפלשתני) ולא יחזרו פעם אחר פעם להפגין את בורותם בנושא שהוא בליבת חיינו, יפגינו קצת ידעה והבנה בהתפתחות התהליך ביננו לפלשתינים וישאלו גם קצת שאלות קשות ולא רק את הקלישאות המוכרות. נראה שהרבה יותר פשוט לקחת ראיון אח עם סופיאן אבו זיידה ולשדר אותו כול פעם מחדש. אותם הקלישאות, אותם המנטרות, אותה הבורות ורק התפאורה ברקע והזמן שחלף משתנים מעט.