יום חמישי, 10 ביוני 2010

מסכן! נאלץ לעבוד

לרובנו ברור שאם אנחנו רוצים להקים משפחה ולגדל ילדים זה בא בעיסקת חבילה עם החובה לעבוד ולפרנס אותם. אנחנו לא נאלצים ללכת לעבוד מבחינת תקלה בחיים אלא חייבים ללכת לעבוד ובדרך כלל גם רוצים ללכת לעבוד. היום התפרסמה במעריב כתבה על חרדית, אם ל 10 ילדים, והמאהב הפלשתיני שלה. דברים כאלה קורים ויקרו כול עוד רגש הוא חלק ממרכיבי האישיות (עמיחי אתאלי – עמ' 16). על פי הכתבה הרומן החל כאשר האבא, שהביא לעולם 10 ילדים "נאלץ לצאת לעבוד כדי לפרנס את ילדיו". מהכתבה עולה שעד "שנאלץ לצאת לעבודה", בערך לפני שנה וחצי, פרנסנו כולנו אותו ואת עשרת ילדיו. בקיצור לא ברור מהכתבה מה הייתה המכה היותר קשה – העובדה שהבעל המקורנן "נאלץ לצאת לעבודה" או שאשתו ברחה עם הקולגה ושבעה מעשרת הילדים לשכם.

יש קצת אור

אתמול אישרה מועצת הביטחון סבב נוסף של סנקציות על איראן. תורכיה מצאה את עצמה מבודדת מול שותפותיה לברית נאט"ו ומול ארה"ב ובסירה אחת עם איראן, שלא לאמר ברית הרשע. במיעוט מזהיר יחד עם ברזיל. יש כבר רבים בעולם שמבינים שלהקצנה המוסלמית התורכית אין דבר עם ישראל וישראל סך הכול משמשת כלי נוח למשטר ללכד סביבו את ההמונים נגד החילוניות התורכית הפרו מערבית. צודקים כול האומרים שתורכיה חשובה מאוד למדינת ישראל אבל התהליך בתורכיה כבר מזמן יצא משליטה, אינו תלוי בישראל ואפילו אינו מושפע מישראל. מה שיעצור את התהליך זה התנערות של התורכים עצמם.

מפר סידרתי

שלש פעמים התכחש אובאמה להתחייבויות והבנות מוקדמות בין ישראל לארה"ב.: ראשית הוא התכחש למכתבו של הנשיא בוש לראש ממשל ישראל אריק שרון, מ 14/04/2004, שבה נקבע שכול הסדר קבע בעתיד "חייב להביא בחשבון את העובדות שנוצרו בשטח" הכוונה לגושי ההתישבות הגדולים גם סביב ירושלים. הפרת הבטחה נשיאותית מעמידה בספק את האמינות של ההבטחות שהוא עצמו יתן בעתיד. שנית הוא הפר הבנה אמריקאית רבת שנים להגן על מדיניות העמימות הגרעינית של ישראל ונציגיו הצביעו בעד נוסחת החלטה של הוועידה לפירוק הנשק הגרעיני שמיועדת להתכנס בווינה בשבוע הבא - החלטה שמייחדת ומזכירה רק את ישראל כמי שחייבת דין וחשבון על מתקניה הגרעיניים (לא איראן חס וחלילה). שלישית מדיניות הסגר על עזה נקבעה במפורש בשיתוף הקוורטט וארה"ב. יחידת הנדסה של צבא ארה"ב פעלה באופן מוחשי וממשי לסייע למצרים לאכוף את הסגר מהצד המצרי של הגבול. כעת מעמידה ארה"ב את ישראל על ספסל החשודים בפרשת המשט, דורשת ועדת בדיקה שקופה ותובעת לשנות את המצב בעזה. אני משער שלמרות החביבות בינו לאבו מאזן המודאג העיקרי זה אבו מאזן עצמו. החמאס הוא מטרד לישראל אבל איום קומי על משטר אבו מאזן. בלי קשר ישראל צריכה להתחיל לעמוד על הרגליים ולהציף את העובדות לתקשורת כי לאובאמה כבר אי אפשר להאמין.

תגובה 1:

  1. צביקה ליברמן10 ביוני 2010 בשעה 9:42

    עקרונית אני מסכים עימך לגבי שלשת הסעיפים שהעלת, רק חבל שלא ציינת שאותה מקרננת רוצה להביא לכאן את מאהבה הפלשטינאי דבר מיותר לחלוטין ופתח לעוד בלבלול שאנחנו נרחמנים עוד עשויים להתפתות לו.
    לגבי התורקים הדברים ברורים למדי ואני רק תקווה שנפסיק להתרפס בפניהם ואולי הסברת אמת ללא הסתרות (הארמנים למשל) תועיל דווקא ולא להיפך.
    ולגבי חוסיין אובמה, אכן צרה גדולה נפלה על העולם כולו ועלינו בפרט, אלא שבמידה מסויימת הוא משחק לידנו משום שאם הוא מפר בקלות שכזו התחיבויות קודמיו הרי שאין לו יכולת לטעון לשום ערבות משלו שנוכל לסמוך עליה ועל כן הוא מימלא פסל עצמו מלהיות מתווך הוגן.

    השבמחק