תורכיה של טאיפ ארדואן מנהלת מעל שנה מסע הכפשות והשמצות נגד ישראל, מטובל בשקרים וסילופים בלי סוף, שספק אם יש לו תקדים בין מדינות שיש ביניהם קשרים דיפלומטיים. לאחרונה טען בלבנון שישראל היא "סכנה לשלום העולם". הוא כרך את הטענה עם היחס ההוגן שיהודים קיבלו מצד החברה והשלטונות בטורקיה לאורך ההיסטוריה ולמי שרצה הוכחה המסע שלו נגד ישראל טבול במוטיבים אנטישמיים מובהקים. הביקורת הבוטה של ארדואן באה מצד מדינה שמעשי הזוועה שלה מאז מלחמת העולם השנייה מגמדים יחסית וודאי מוחלטת את מעשי ישראל. בחלק מהביטויים טאיפ ארדואן משאיר מאחוריו אפילו את אחמדינג'אד מאיראן כאשר טען בעזות מצח שליברמן שקל להפציץ את עזה באטום. לראש ממשלת ישראל אין תחום אחריות מוגדר. תפקידו לתאם את כל משרדי הממשלה לכלל כיוון ומדיניות אחידה. פואד בן אליעזר בכלל לא רואה עננים בתורכיה, רק שמיים בהירים. פטרונו ברק, גיבור הסיירת, מבחין בטיפות אבל אצלו הם מים צלולים. ליברמן ובן חסותו רואים בהם רוק. בלי לשפוט מי צודק לא יתכן שכל שר ינהל מדיניות חוץ משלו. בדיוק לשם כך יש ראש ממשלה שיחליט האם יש עננים בשמיים והאם הטיפות הם רק גשם צח או רוק מצחין.
למעשה התגובה של ישראל הייתה צריכה להיות להזמין את השגריר התורכי, ללחוץ את ידיו, לכבד את מושבו אבל לפרוש בפני העיתונאים את מגילת הזוועות הטורקית הארוכה מאד מאז 1945, תוך אזכור טבח העם הארמני. אז התגובה הישראלית הייתה גם עניינית, גם מכובדת וגם גוררת התייחסות של התקשורת העולמית לפן התורכי של זכויות אדם. תגובת דני אילון אתמול ביזתה את ישראל מפני שחוץ מזובור, שהתורכים הרוויחו ביושר, לא הייתה שום התייחסות עניינית. כולם התעסקו בזובור ולא בהפרה המתמדת של זכויות אדם בתורכיה ובתשתית המוסרית הלקויה שממנה נובעת הביקורת התורכית. אפשר לסכם שתורכיה ראויה לנזיפה בוטה מישראל, שראש הממשלה חייב לעשות סדר ושאירוע הזובור לכשעצמו ביזה את ישראל ולא את תורכיה.
* ראה גם - בושה... ממש בושה
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה