יום אחרי שהגיע לקופנהגן, דנמרק, ביום חמישי 17/12/2009, לנסות ולהציל את הוועידה לשימור האקלים שהסתבכה והגיע למבוי סתום. ביום שישי 18/12/2009 בלילה, ניסו נשיא ארה"ב ברק אובאמה , האיש הכי עוצמתי בעולם, ולידו הילארי קלינטון להיפגש עם הנציג הסיני הבכיר בוועידה ראש הממשלה וון ג'יאבאו בניסיון להגיע לאיזו הסכמה. אחרי המתנה של כ 20 דקות מהשעה שנקבעה הגיע לפגישה נציג זוטר של משרד החוץ הסיני איזה תת מזכיר. הוא שמע את שני האנשים החזקים בעולם שוטחים את טענותיהם ואמר בערך כך – "תודה רבה, היה מעניין אני אעביר את טענותיכם לממונים עלי בבייג'ין". סין הריצה טכס השפלה לארה"ב שלדני איילון שלנו יש הרבה מה ללמוד ממנו, מתוכנן בכוונת מכוון, להמחיש לעולם שמי שבסוף קובע זה סין ולא ארה"ב. הטכס המשפיל ניתפס ככזה על ידי כול המשתתפים בכינוס, כלומר כול העולם, ועל ידי כול מבקריו של אובאמה בארה"ב. האמריקאים עשו כאילו שזה בכלל גשם. צדקתם! - הילארי לא רצה ל סי.אנ.אן ולא נזפה אפילו לא בסגן עוזר הקונסול הסיני בוושינגטון. ביום שישי 26/02/2010 חתמו שני הידידות הגדולות איראן וסוריה ברית צבאית להגנה הדדית. על במת הטכס, בנוכחות כול התקשורת העולמית, התבדח הנשיא הסורי בשאר אסאד עצמו, משהוא בסגנון "כנראה התבלבלנו, הרי הילארי קלינטון נתנה לנו הוראה להתרחק אחת מהשני ולא לחתום על חיזוק הקשרים" (תרגום חופשי). ההערה נאמרה בכוונת מכוון, על ידי הנשיא עצמו ולנוכח התקשורת העולמית והערבית. אי אפשר לתאר עלבון קשה מזה ביחסים בין מדינות ואי אפשר לתאר את זה פחות מסטירה בפרצוף. הילארי הלא נעלבת לא חשבה שזה מצדיק שיחה או נזיפה עם הנשיא אסאד, ראיון לוחמני נגד סוריה בטלוויזיה ו/או סידרה של מאמרי חצר על אי נכונותה של סוריה לצעוד בנתיב השלום. למעשה ההערה לא פגעה כהוא זה ביוזמה האמריקאית החדשה למנות שגריר בדמשק. בוושינגטון קראו לזה "פוליטיקה מעשית" שלא יכולה להיגרר אחרי עלבונות.
ביום רביעי 10/03/2010 ניפגש מזכיר ההגנה של ארה"ב רוברט גייטס עם ההנהגה הסעודית במאמץ לגבש מדיניות אחידה כלפי איראן וחזית של סנקציות בין לאומיות. מזכיר ההגנה ביקש בפגישה עם נסיך הכתר סולטן בן עבדל עזיז מסעודיה ללחוץ על סין שתסכים לנוסחה מרוככת של סנקציות. סעודיה באופן כללי מתנגדת לגרירת הרגליים המדינית של ארה"ב ודורשת מארה"ב מעשים יותר תקיפים נגד איראן. בכול מיקרה לאחר הפגישה פרסם רוברט גיטס הודעה רשמית שבה נאמר "אנחנו בטוחים ומלאי תקווה שסעודיה תשתמש בכול אמצעי השפעה אפשרי, שהוא מאוד משמעותי באזור ובעולם בכלל, כדי לנסות ולעזור לנו במאמצינו באו"ם להגיע להטלת סנקציות מהותיות על איראן" (תרגום שלי). כעבור יומיים, ביום שישי, יצאה הודעה רשמית נגדית מטעמו של נסיך הכתר שאמרה בפשטות – "ההודעה של רוברט גייטס אינה נכונה - הנושא לא נידון כלל במהלך הביקור". לא ברור מי דובר אמת. רוברט גייטס הוא כנראה הדמות המוכשרת ביותר בממשל ארה"ב, עד כדי כך מוכשר שברק אובאמה השאיר אותו בתפקידו למרות שזה היה מינוי של הנשיא הקודם ג'ורג' בוש, איש צנוע עם מוניטין ואמינות ללא רבב. בכול מיקרה ברור שארה"ב לא מחתה ואפילו לא עשתה את עצמה נעלבת כשסעודיה טענה באופן רשמי שהנציג הכי אמין של ממשל ארה"ב הוא למעשה שקרן.
כמו שפורנוגרפיה היא עניין של גיאוגרפיה מסתבר שעלבון זה קודם כול עניין של חשבון.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה