ארה"ב תמיד התקשתה להבין את המזה"ת, את הצביעות, כפל הלשון, הנאמנויות הצולבות והסותרות, את המשקעים ההיסטוריים, הפילוג הדתי בין שיעים לסונים והריבוד העדתי, השבטי והחמולתי. בעיני ארה"ב העולם מחולק ל"טובים ורעים", קלים לאבחנה - מן תפישה מנטלית של שחור או לבן - המזה"ת הוא בליל גוונים של אפור ומה שדווקא אין בו זה השחור והלבן .
מהלכי "השלום" האחרונים הם דוגמה לכשל מובנה של ארה"ב, לא רק של ממשל טראמפ, בהבנת המזה"ת. עצם מיקום הסכסוך במקום גבוהה בסולם העדיפות האמריקאי לגבי מדיניותו במזה"ת מעידה על כשל הבנתי עמוק של הכוחות הפועלים בו מכיוונים שונים, כנ"ל בידוד המאבק בדאע"ש מהשבר הסוני- שיעי המתעצם.
בכל מיקרה - באשר לתהליך השלום הישראלי פלשתיני הגיעו השליחים למסקנה הגיונית למדי בהקשר ממוקד בסכסוך כסוגיה מבודדת והזויה בהקשר של המזה"ת בכללו. כדי שיתקיים פיוס ישראלי פלשתיני על הפלשתינים לעמוד בתנאי הכרחי ראשון - פיוס בין פלגיו וריבונויותיו המפולגות תחת סמכות מדינית מייצגת אחת - מכאן המאמץ המצרי לייצר פיוס שבו הפלגים השונים מתכנסים, לפחות למראית עין, תחת דגל הרשות ואבו מאזן שיכול כעת לטעון שהוא אכן נציג של כלל "הפלשתינים". כמנהגם התעלמו האמריקאים מאיתותי האזהרה שהחמאס לא מתכוון לוותר על נשקו ומהכרזתו הגלויה, באמצעות סגן המנהיג צאלח אל ערורי בתורכיה, שמטרת החמאס אינה פיוס עם ישראל אלא חיסול ישראל !
בהקשר המזרח תיכוני כולו הסכסוך כבר לא מעניין אף הנהגה ערבית אזורית אלא כמס שפתיים ללגיטימציה ציבורית - הם, כולם, מבינים שפתרון הסכסוך לא יפתור בעיה מבעיותיהם אבל יתסיס את ההמונים, יקצין את האווירה ויתבע משאבים ותשומת לב שאין להם כרגע. לבד מהשבר הסוני-שיעי המעמיק גם המחנה הסוני מפולג בתוכו בין הציר התורכי-קטארי, המשתף פעולה עם האיראנים, לציר הסעודי-מצרי החושש מה"חליפות" התורכית, מהתביעה להגמוניה מדינית ודתית על העולם הסוני ומהכוח שכרגע הוא החזק באזור - התיאום האיראני-רוסי. המזה"ת עובר תהליך של קיטוב קשה, על סף מלחמה ותוך לחימה בעצימות נמוכה בין שלוחי איראן, חיזבאללה בלבנון, חאשד- אל- שעבי (ההתקהלות העממית) בעיראק וההוטים בתימן, למחנה הסוני הערבי באזור.
בקיטוב המזרח תיכוני מרחב התמרון של כולם מצטמצם מאד - זה "או אחנו או נגדנו" ובהקשר הפלשתיני פיוס של הרשות הפלשתינית, הנחשבת חלק מהציר הערבי סוני, לפלגים בעזה, המחוברים בטבורן לאיראן, הוא בלתי אפשרי - למעשה רואים בכך הסעודים לראשית השתלטותה של איראן על הרשות עצמה ועל "הסכסוך" בכלל. עוד מהלך אמריקאי שיש לו הקשר הגיוני לסוגיה עצמה אבל מנותק מההיגיון וההתפתחות במזה"ת בכלל . כרגע אין למעשה ליגה ערבית, אין כוח מדיני מוסלמי שיכול להביא 57 מדינות מוסלמיות כגוש להכיר בישראל היה והסכסוך יפתר ( רבים מתוכן כבר הכירו בישראל ממילא) ואף גוש מדיני במזה"ת לא הגוש הסעודי,לא התורכי ובטח לא האיראני יכול לאפשר פיוס פלשתיני אלא בתנאיו שלו ככלי במאבק האזורי הגדול.
לכן כיתת אבו מאזן, במפתיע ובצורה לא מתוכננת, את רגליו השבוע ממצרים לסעודיה, בעיצומה של ההתלקחות המדינית הסונית שיעית והתפטרות סעד חרירי שהיא כאין הכרזת מלחמה על איראן. חלק מהתקשורת טען שהביקור נועד לדון בסוגיה האיראנית ותהליך השלום של טראמפ. בסאם אג'ה, שגריר פלשתין בסעודיה אמר לכתבים שהפגישה תדון בהתפתחויות פנים בזירה הפלשתינית ובסיוע הכלכלי הסעודי. בדיוק הנושא שמעסיק כרגע את הסעודים בדחיפות לא מתוכננת. בעיני העובדה שקשה מאד למצוא בתקשורת הערבית דיווחים על הביקור, שלא יצאה שום הודעה רשמית סעודית לגבי עצם הביקור ותוכנו מעידה שבעצם מה שאמרו הסעודים לאבו מאזן בעת הזו, כשהם לחוצים מכל עבר ומאוכזבים מאד מתמיכת ארה"ב - אל תעשה גלים ועל תעמיס עלינו דילמות נוספות - סיוע תמורת שקט !
והנה ביוק יום אחרי שמחמוד עבאס, אבו מאזן, חזר לרמאללה ביום רביעי 08/11/2017 הוא הודיע על חידוש התיאום הביטחוני עם ישראל שכביכול בוטל בעיקבות מהומות הר הביתלפני כ 3 חודשים,, מה שעורר הודעות זעם מצד החמאס בעזה !
השבמחק