מה צריך סך הכל בן אדם ?

מה צריך סך הכל בן אדם כדי להיות ראש ממשלה בכלל ובארצנו בפרט ?: ראשית - צריך הגדרה ברורה של המטרות שזכו במנדט מהבוחר- הידיעה מה אתה רוצה להשיג: שנית - הבנה ברורה של זירת הפעולה הכוללת כמובן את כל ההיבטים שניתן בכלל לשער כולל פוליטיקה פנימית וחיצונית: שלישית - הערכה  טובה של המגמות והשינויים הצפויים בזירת הפעולה בידיעה שאין הערכה מושלמת ומרכיב אי הוודאות תמיד גבוהה: רביעית - תכנית פעולה ברורה ועקבית להגשמת המטרות כולל בניית תמיכה פוליטית פנימית והחיצונית למטרות. הדוגמא המובהקת היא התהליך שבנה אריק שרון סביב ההתנתקות שכלל את הקמת קדימה, בניית תמיכה פוליטית פנימית וחיצונית ועיגון חוקתי של המהלך במערכת המשפט הישראלית . חמישית - יכולת לעמוד בלחצים מכל סוג ומין ובשיטות שונות כדי להצליח להגשים את רוב מטרותיו כשלחצים פוליטיים תוקפניים הם חלק מובנה בדמוקרטיות .

לצורך הליבה של תפקוד ראש ממשלה השאלה אם הוא גם מעשן סיגריות יקרות להחריד, מכור לשמפניה יקרה ואוהב לבלות בתנאי מותרות יכולה אולי להעיד על דמותו אבל, כל עוד הדבר חוקי,, אינה רלבנטית לתפקודו ולהתאמתו לתפקיד ראש הממשלה - אלא בתנאי שיש אלטרנטיבה טובה באותה המידה אבל שאינה נגועה בפגמים אישיים דומים או אחרים - אלטרנטיבה של מנהיג שהוא גם חכם וגם בהיר מטרה שמוסכמת דמוקרטית, גם מבין מצוין את מרחב פעולתו וגם מעריך נכון לאן דברים הולכים, גם מסוגל לעבד תוכנית ולעמוד בלחצים והוא, בנוסף לכל, גם צנוע ועניו שלא שותה שמפניה ומעשן סיגרים. אז וודאי שהצנוע והעניו עדיף - אני מעז להמר שזה בלתי אפשרי למצוא ראש ממשלה בעידן הנוכחי שניחן בכל אותן תכונות ביחד. לראיה שחמשת ראשי הממשלה האחרונים היו מכורים לנהנתנות, לקשרים עם אנשי הון או לגינוני כבוד ללא יכולת להשביע.  לכן השאלה היא מכל התכונות שמניתי איזו היא התכונה הפחות מזיקה לניהול המדינה - לדעתי אין ספק שהנהנתנות האישית מעידה בן אדם באור דוחה, אבל היא התכונה הפחות חשובה לניהול עיניני המדינה  מאלו שמניתי לעיל.

כמובן שיתכן ראש ממשלה שנחשב מצליח ששחיתותו גברה על כל יתרונותיו, למשל ראש הממשלה אולמרט שלמעשה הפעיל מנגנון פשע סביבו עוד מהיותו ראש עיריית ירושלים . אבל כל עוד מדובר בנהנתנות אישית, דוחה ככל שתהיה, אינה פוסלת אף אדם לתפקידו אלא אם הוא מטיף נגד נהנתנות! העובדה שראש הממשלה חשוד שבוא עישן סיגרים יקרים במתנה או שתה שמפניה ורודה, שאשתו רודה במשק בית ראש הממשלה יכולה לשכנע אותי שאיני רוצה להיות חבר שלהם אבל אין בה אפילו בדל של הגיון להפקיר את המדינה בידי מי שלדעת רוב הבוחרים לא מבין את המרחב נכון, אינו חותר למטרות מעשיות, לא מסוגל להעריך את ההתפתחויות, מתפשר כל הזמן עם לחצים ושבוי בקרב המעגל הפוליטי שלו.   

מעבר לשאלת הכשרות להיות ראש ממשלה והשאלה של האלטרנטיבות יש שאלה  גדולה שקשורה לדמוקרטיה עצמה - כבר טענתי כאן שבבחירות האחרונות של תחילת 2015, כשבאים לבחור כנסת ובמשתמע ממשלה, הדעה נותנת שהתקשורת והציבור יעסקו בצורה נרחבת בהסכם הגרעין עם איראן, התפוררות המרחב הערבי, יחסינו המתמשכים עם הפלשתינים, מעמדינו הבין לאומי, הכיוון ההשכלתי והחינוכי שהמדינה צריכה ליישם, מדיניות הרווחה ועוד - במקום זאת הובילה התקשורת מהלך מקיף ואדיר של הטפשת הציבור שעינינו - מי שילם על הנרות הריחניים בבית ראש הממשלה, למה העבירו את הפיטריות (גז) מירושלים לקיסריה, מה שרה אוהבת לשתות וכיוצא בזה. גם על זה צריך לדון אבל לא בעיקר ולא רק על זה. כעת מנסים כולם באופוזיציה ובתקשורת לשכנע אותנו שראש הממשלה חייב ללכת בגלל המנהג הלא יפה אך החוקי של נהנתנות ועלינו להמליך משהו אחר שתכונתו המובילה שאשתו עוד לא צעקה על עובדי משק הבית, הוא לא אוהב סיגרים וניגעל משמפניה - השאלה אם הוא גם מסוגל להיות גם ראש ממשלה זניחה. אני מעדיף במונים איש עם יכולות אסטרטגיות שהוא גם נהנתן, לצערי, על סגפן שאין לו מה למכור במציאות הנוכחית ! .