לקראת הפגישה ההסטורית

ראש הממשלה בנימין נתניהו יהיה אחד מראשי המדינות הראשונים לפגוש את נשיא ארה"ב דונאלד טראמפ. אפשר להגיד שנשיא אוהד ממנו טרם היה בבית הלבן מאז הקמת המדינה, בכלל מאז ראשית החזון הציוני. על הפרק - איראן, הסכסוך וירושלים.

אני משער שלמרות אהדתו הרבה למדינת ישראל הסכמה מצידו לסיפוח מוחלט של הגדה המערבית אינה באה בחשבון - מצד שני גם הקמת מדינה פלשתינית עצמאית, ריבונית באופן מלא על שטחה בגבולות דומים או קרובים ל 67 אינם על הפרק. לכן הייתי מציע דרך ביניים כדילקמן.

מטרת התוכנית להעניק אוטונומיה מחוזקת לפלשתינים על רוב אוכלוסייתם, קשורה במבנה קונפדרטיבי עם ירדן, כלומר ענייני פנים וחברה בניהול פלשתיני עצמאי, ביטחון וחוץ בחסות ירדנית - המודל התקף זה האוטונומיה הכורדית של צפון עיראק המנהלת את עצמה, יש לה צבא, משטרה ויחסי חוץ מוגבלים ובעולם היא מוכרת כחלק מעיראק.

בתוכנית סיפוח או הכרה של ארה"ב ב"מעמד המיוחד" של ביקעת הירדן עד ציר אלון עם מעבר בטוח מפוקח לירדן דרך גשר אלנבי כמו היום. הרחבת ההכרה או הסיפוח לכל אותם שטחים שכבר הוכרו  על ידי ממשל בוש הבן במכתב לאריק שרון מ 14/04/2004 בו הכרה "במציאות שכבר נוצרה בשטח", הכוונה לגושי ההתיישבות כולל מעלה אדומים, כתגובה ותמורה אמריקאית לתוכנית ההתנתקות של אריק שרון מרצועת עזה. המכתב נחשב בשעתו להישג המדיני הגדול ביותר של אריק שרון ז"ל ואחד הדברים הראשונים שהנשיא אובאמה עשה בכניסתו לתפקיד בינואר 2009 היה ביטול המכתב.

לגבי ירושלים הייתי מציע ליזום מהלך של העברת כל רכס השועפט ומכלול של כפרים ערביים שלעולם לא הייתה להם זיקה לירושלים כמו ג'אבל מוכאבר, עיסאוויה, חיזמה, אל-עזרייה ועוד לידי הרשות הפלשתינית - המהלך נועד לחזק ולגבש את ירושלים ובעיקר את זהותה היהודית. המהלך צפוי להתנגדות עזה של הרשות הפלשתינית כי גם לה ברור שמדובר בהחלשת האחיזה הפלשתינית בירושלים - ישראל תוכל לטעון שמדובר במחווה שתאפשר לפלשתינים סוג של נגיעה בירושלים. צפויה גם התנגדות עזה מתושבי השטח, שרובם המוחלט אינם אזרחי ישראל אבל נהנים, כתושבים, ממדיניות הרווחה של ישראל. עוד ברור להם שלמרות הקיפוח תחת שלטון הרשות מצבם יורע הרבה יותר.  יהיה מעניין לראות את ערביי ירושלים נאבקים על זכותם להישאר תחת שלטון ישראל.

לגבי הר הבית, כהמשך לחסות הקונפדרטיבית של ירדן על הרשות הייתי מגיעה אתה להבנות אקס-טריטוריאליות שמעבירות את כל זכויות הווקף לידי ירדן שהרי המלך עבדאללה הוא גם שומר המקומות הקדושים - קרי אל-אקצה .  התוכנית מחייבת גיבוי צבאי וכלכלי מלא של ארה"ב וישראל לשלטונו של המלך עבדאללה - ניקרא לה האופציה הירדנית המקוצצת.

התוכנית מגדירה מחדש את חזון "שתי מדינות לשני עמים" - מדינה ליהודים ומדינה לערבים, מאפשרת שליטה ביטחונית טובה על יו"ש עצמה ומפני כל התפתחות בלתי צפויה ממזרח לירדן, ובעיקר נותנת תשובה טובה לחזון הבלהות האפשרי של התמוטטות ירדן וקריסתה לאנרכיה ג'יהאדיסטית - תסריט שהוא בהחלט ראלי.

תוכנית כזאת בהחלט ניתנת לעיכול על ידי הקהיליה הבין לאומית  בעת הזאת והיא יכולה לקבע את היחסים ואת אופי הסכסוך, שלא יעלם יש להדגיש, הרבה עשרות שנים קדימה שהרי תפסת מרובה - לא תפסת.