בנימין נתניהו צדק בדבר אחד - היטלר שנא יהודים, רצה לסלקם מאירופה אך הגיע למסקנה, לפי רוב המקורות ההיסטוריים במרוצת 1941, שהדרך היחידה לסלקם היא בהשמדתם. התוכנית להשמדתם ולא לסילוקם של היהודים בגירוש סוכמה בוועידת וואנזה בינואר 1942. לפני 1941 נהגו תוכניות שונות לסילוק יהודי אירופה ובראשן תוכנית מדגסקר משלהי שנות השלושים. אין שום הוכחה היסטורית שאני מכיר שחאג' אמין אל חוסייני היה גורם בקבלת ההחלטה הגרמנית להשמדת יהודי אירופה למרות שיש שפע של התבטאויות שהוא צידד בה בשימחה ובהתלהבות.
ההחלטה הגרמנית להשמיד את יהודי אירופה נבעה בעיקר משני גורמים - הגורם הראשון: תוכניות הגירוש לא היו ישימות מפני שגרמניה לא שלטה במקומות שלשם התכוונה לגרש יהודים או שבמהלך כיבושיה בתחילת המילחמה השתלטה בעצמה על מקומות אחרים כמו קרים והקווקז והיא התכוונה להרחיב את כיבושיה מה הטעם בגירוש יהודים מפולין למרחב אחר באימפריה הגרמנית ששם יצטרכו לבסוף להשמידם. הגורם השני - מדינות העולם לא "שיתפו פעולה" בשום צורה עם רעיון הגירוש - הם לא הסכימו לקבל יהודיפ במספרים משמעותיים כמהגרים חוקיים, כמגורשים או כפליטים אלא במספרים זניחים ואוכלוסיות מיוחדות (בריטניה קיבלה כמה אלפי ילדיפ, למשל ).
לגבי מדיניות גרמניה במזה"ת - היא ניסתה לערער את השילטון הבריטי באזור באמצעות סוכנים של הלאומיות או הלאומנות הערבית על בסיס זהות אינטרסים בשני נושאים - גירוש הבריטים וסילוק היהודים. הסוכנים היו, בין השאר, עלי ראשיד אל-כילאני בעיראק שבמאי 1941 הוביל, בהשראה ותמיכה גרמנית מוגבלת, מרד נגד הבריטים שכלל גם פרעות ביהודים, מה שמכונה ה"פרהוד". כ 170 יהודים, בעיקר בבגדד, נהרגו וניפצעו מעל לאלפיים. המרד היה נגד הבריטים והיהודים היו רק התבלין . קבוצה שניה של סוכנים היו חבורה של "קצינים חופשיים" במצרים, כולל רס"ן בשם אנואר סאדאת, שניסו בימים המרים של טרום אל-עלמיין (10/1942) להגיע להבנות עם הגרמנים על שיתוף פעולה מצרי גרמני לסילוק הבריטים. הקשרים לא התייחסו ליהודים והבריטים עלו על הקשר ועצרו את קציניו. הסוכן השלישי המשמעותי היה חאג' אמין אל חוסייני שמצא זהות אינטרסים עם הגרמנים בסילוק הבריטים ובהשמדת היהודים גם מתוך שינאת יהודים דתית וגם מתוך חשש שהיהודים השורדים יגיעו לפלשתינה (בחשש הזה הוא ראה רחוק וצדק) . לסיכום כן !!! חאג' אמין אל חוסייני צידד, אפילו בהתלהבות, בהשמדת היהודים אבל השפעתו על ההחלטה הגרמנית הייתה זניחה עד אפסית.
האמירה של ביבי - היטלר לא רצה בתחילה להשמיד יהודים וחאג' אמין אל חוסייני שיכנע אותו ׁׁהיא פשוט אומללה ושקר היסטורי גס והיא מפחיתה מאחריותם של הגרמנים והיטלר בפרט - הפגישה בין היטלר לחאג' אמין הייתה בנובמבר 1941 - אמנם לפני וועידת ואנזה, אך כשעבודת המטה כבר הייתה גמורה וההחלטה אפויה. אגב וועידת ואנזה לא החליטה על עצם ההשמדה אלא על המנגנון והדרך לביצועה בצורה גרמנית מתועשת. סביר להניח שהגורם המשפיע המרכזי בהחלטה הנאצית, לבד מהאידיאולוגיה הנאצית עצמה, הייתה אדישותו של העולם לגורל היהודים ולא התלהבותו של של חאג' אמין אל חוסייני. היא גם אומללה כי את השקרים המשודרים כבל עם ועולם אנחנו אמורים להשאיר לאבו מאזן אחרת הוויכוח הבין לאומי והדו לאומי יהפוך לוויכוח בין שני שקרנים שאין להאמין לאיש משניהם.
מצד שני יש כן להעלות את השאיפה הפלשתינית, עוד מימי מאורעות 1936-9 וביתר שאת בימינו אלה, לסלקנו מכאן ואם לא יצלח פשוט להשמידנו - פעם זה היה מוזן מרעיונות הלאומנות הנאצית והיום מרעיונות הג'יהאד הדאע"שי ואת הדבקות הפלשתינית הנימשכת ברעיון. רק אתמול, במסיבת עיתונאים עם בן-קי-מון מזכ"ל האו"מ ברמאללה הכריז אבו מאזן ש"הסכסוך הדתי כבר החל" - בן קי-מון , סביר להניח, חשב שמדובר בסיכסוך דתי על נקודה ספציפית -הר הבית - אבו מאזן, סביר להניח באותה מידה - היה קרוב יותר לחזון של חאג' אמין אל חוסייני - מלחמה דתית ביהודים לסילוקם או לחילופין להשמדתם מהאזור - הרי הרעיון הזה מיושם כל יום ושעה שעה על נוצריי האזור - העולם מגמגם ובעיקר שותק ככבשעת השמדת יהודי אירופה. אפילו האפיפיור מגדיש יותר זמן לתפילה משותפת עם פרס ואבו מאזן למען השלום מאשר למצוקת נוצריי האזור.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה