גל הפליטים ששוטף את אירופה ישנה אותה בצורה משמעותית. הפליטים יעיקו בשנים הראשונות על המשקים, הניחלשים ממילא, של אירופה. מתחים חברתיים שעדיין קשה לאמוד את עוצמתם, ישפיעו בשנים הקרובות על המפה הפוליטית של אירופה, כניראה בכיוון של עליית הלאומיות במיקרה הטוב והלאומנות במיקרה הפחות טוב. קואליציות העשור הקרוב במדינות אירופה יהיו , בהסתברות גבוהה, מורכבות מהמרכז והימין. השוק האירופי כיחידה כלכלית ימצא תחת לחצים אדירים סביב המשבר ביוון ובכלל בדרום מזרח אירופה. יוון - מדינה שאינה במילחמה ואין בה משבר הומני אך בניסיונות לחלץ אותה מהמשבר הכלכלי הושקעו עד כה בסבבים השונים, כ 150 מיליארד דולר, 86 מתוכם בחבילת הסיוע האחרונה, בעוד שבמשבר הפליטים המאיים פי כמה עדיין לא הושקע , מאז פרוץ "האביב הערבי" במרץ 2011 כדי רבע מהסכום (אני מגזים כלפי מעלה ).
לכן בצד המשבר ההומני הענק מצפה לאירופה משבר כלכלי מתמשך. המילחמה באוקראינה, עוד משבר אירופי, הציגה את אירופה כחדלת אונים מול זרמי מעמקים כוחות בין לאומיים. כרגע הקנצלרית הגרמניה אנגלה מרקל עומסת על כתפיה ועל כתפי גרמניה את המשבר אבל הסבלנות הגרמנית תפקע במוקדם או במאוחר.
בצד האיום על המטבע האירופי, היורו, מצד יוון וכלכלות חלשות אחרות באירופה, האיום על הדמוגרפיה הדתית והחברתית של אירופה ואיום הטרור האיסלאמי המחלחל ליבשת יש איום על התשתית המדינית שלה - אמנת שנגן מיוני 1985 המקבעת את הגבולות הפתוחים של אירופה. יותר ויותר מדינות מחפשות דרכים להגביל את חופש התנועה המוחלט באירופה. כמו שאמר ראש ממשלת הונגריה הלאומני ויקטור אורבן. אי אפשר לדבר על שיוויון בחלוקת הנטל של קליטת הפליטים כשהגבולות פתוחים לגמרי וכל פליט, נניח בליטא המתדלדלת, יכול לעלות בצורה חופשית וחוקית לרכבת ולסוע לגרמניה , מחוז חפצו.
כרגע אפשרא לזהות באירופה תהליך מובהק של התדלדלות ודעיכת המדינות של מיזרח אירופה גם באוכלוסין וגם בפיתוח הכלכלי, קפיאה במקום של דרום אירופה ובריחת מוחות ממנה לצפונה, עוד היבא של אמנת שנגן. והתרכזות העוצמה הכלכלית והיצירתית בצפון אירופה במרחב שבין הולנד לפינלנד כשמרכז הכובד הוא גרמניה. כמה זמן זה יחזיק מעמד וכיצד יתבצעו השינויים הנידרשים אין לדעת אבל, כמו שנהוג לומר בהקשר לסיכסוך בינינו לפלשתינים "הסטטוס קוו לא יכול להימשך לאורך זמן (זה של אירופה לא זה בינינו לפלשתינים).
בטווח היותר ארוך, בעוד 20 שנה ויותר הפליטים בהחלט יכולים להיות קרש ההצלה של אירופה שכוח האדם הילידי שלה מתמעט ומזדקן במהירות, בעיקר של גרמניה שמשקה המפותח ביותר ואוכלוסייתה הילידית מתמעטתן. עוד ברור שאירופה של עוד 20 שנה תהיה הרבה יותר מוסלמית. כבר היום ובעוד 20 שנה בוודאי יחלחלו לאירופה תבניות תרבותיות מהסוג שמפרק בסופו של יום את המזה"ת. הראשון שבהם התקינות הפוליטית וחופש הדיבור. כבר היום ברור בכל אירופה שהתייחסות ביקורתית לאסלאם בכלל ולנביא מוחמד בפרט ניחשבת ל"פגיעה ברגשות של המוסלמים" והאירופי ה"נאור" או לחילופין ה"פחדו" יטיב עם עצמו אם יעקוף את הסוגיה או לא יתייחס אליה. במדינה כמו שבדיה אסור, בחוק, למתוח ביקורת על ההגירה המוסלמית ובמדינות אחרות אי אפשר לקיים דיון פתוח וכנה בנושא בלי להיות מתוייג כ"גזען", "לאומן" או נאצי בהתהוות. גם הנחות היסוד בשיח כלפי "הסכסוך" יוצאות מנקודת מוצא של "כובש" ו"ניכבש" , של צודק כי הוא הקורבן (הפלשתינים) ולא צודק כי הוא חזק וכובש (מדינת ישראל) . לכן אפשר וצריך לחשוש שהיא תהיה גם הרבה יותר אנטי ישראלית.
בעוד אירופה תהיה כניראה אנטי ישראלית הרבה יותר אך גם הרבה יותר חלשה, מפולגת בתוך עצמה ועמוסת בעיות משלה, הבעיה הפלשתינית, שכניראה לא תפטר ב 20 השנים הקרובות, תיקבר תחת חורבות המזה"ת המתאבד, המאבד יחד עם מחירי הדלק המתדרדרים לריצפה את שארית השפעתו העולמית - הנשק המרכזי של הערבים בכלל ושל הפלשתינים בפרט נגד ישראל וקיומה. . במימד הפלשתיני הצר בעיית הפליטים הפלשתינים, כלי הנשק העיקרי השני של פלשתין נגד ישראל, ימוג ויתמזג עם בעיית הפליטים הענקית והמכלילה של המזה"ת. כלי נשק השני שהיה לפלשתינים, הפליטים, יאבד את רוב מישקלו בעוד 20 או 30 שנה.
קצב פיתוח הטכנולוגיות להפקת אנרגיה ותחליפי אנרגיה הוא מטורף, מובילות את התהליך ארה"ב ויפן כשישראל משתתפת, כזוטרה, בשינוי הגדול.. למעשה צל איום קיומי מרחף לא רק על המדינות שכבר מתפרקות ונישחטות אלא על המבוססות והעשירות שבהן. אף חברה בין לאומית רצינית לא תשקיע היום במשק הסעודי או בזה של נסיכויות המפרץ לטווח הארוך כי גם הן יודעות שהעתיד מפחיד ולא ידוע ומשקיעים, כידוע, חוששים מאי וודאות בעיקר כשהכיוון לא מרגיע אלא מעורר דאגה. לאיראן עצמה יהיה אולי קל לפרוץ לנשק גרעיני אבל לא צפויה לאיראן שום הקלה משמעותית. במחירי האנרגיה הנוכחיים אין לאיראן אפשרויות רבות להיחלץ מהמצוקה הכלכלית בה היא שרויה ומצד שני היא תהיה חייבת, כדי לא להתפרק מבפנים, להשקיע שפע של משאבים בחברה האיראנית מרובת המיעוטים עצמה. עוד שרויה איראן במאבק קיומי להגנת המיעוטים והעדות השיעיות במזה"ת שחרב השוחט מדאע"ש על צווארם (עלאווים, הוטים, איסמעילים ועוד..). לדעתי מרחיקים לכת בחשש מאיראן - האופק שלה קודר כמו זה של רוסיה מצד אחד והמזה"ת מצד שני.
קשה שלא לראות את התמונה הברורה (חוץ מעיוורים גמורים) שבכל המרחב מפקיסטן עד מרוקו ומדרום סודן עד הקווקז ישראל היא היום דווקא מדינה פחות מאויימת (כן למרות הגרעין האיראני), שהמערכת הפוליטית שלה יציבה ומתפקדת, שהטכנולוגיה שלה פורצת דרך ויחד עם היכולות הצבאיות שלה היא משענת לכל מי שרוצה לשרוד באזור. בעוד אוכלוסיות האזור קורסות ומתמעטות בחלק גדול מהמדינות אוכלוסיית ישראל גדלה ומשגשגת. בעוד 20 שנה משקלה הסגולי של ישראל במזרח התיכון יהיה גדול בהרבה מהיום גם למדינות הערביות שישרדו וגם למעצמות העולם. בהחלט אפשרי שבעוד 20 שנה התל"ג של ישראל עצמה יהווה משקל נגד לתל"ג של כל העולם הערבי ביחד במזה"ת (כמובן בתנאי שדרעי לא יהיה בקואליציה רוב הזמן).
המוסדות הבין לאומיים, בראשן מועצת הביטחון של האו"ם, שרויים בקיפאון משתק. ממשל אובאמה התעקש לבצע כל פעולה בין לאומית שלו בגיבוי האו"ם או לפחות בגיבוי קואליציה בין לאומית , זה אחד ההסברים לכישלון המונומנטלי ומשנה סידרי העולם של מדיניות החוץ של ארה"ב בימי ממשלו. כך או כך הקהיליה הבין לאומית מאבדת מכוחה וכוחות בין לאומיים חדשים קוראים תיגר על הסדר הישן בהובלה מערבית, מדינות הבריקס (BRICSׂ), ברזיל, רוסיה, הודו, סין ודרום אפריקה. שמארג האינטרסים שלהם שונה ולא מתואם אבל הן מאוחדות נגד ההגמוניה המערבית, בעיקר זו של אירופה אך גם של ארה"ב, ונגד השליטה שלהם במוסדות בינ"ל כדוגמת האו"ם. ספק אם בריקס יכולים להחליף את האו"מ אך הם בוודאי יכולים והם כבר מיישמים זאת בפועל - לשתק את האו"מ.
לכן אם לא נחליט להשתטות באופן קולקטיבי (מתווה הגז כמשל) אין לנו מה לפחד מהעתיד. שנה טובה ואופטימית לכולנו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה