בלוזן שבשוויצריה לא הושג אתמול הסכם, הושגו הבנות והמו"מ נמשך. האם זה טוב או רע לישראל. כמו שכתבתי כאן בבלוג בעבר הגרעין האיראני , שמקור הולדתו במלחמה נגד עיראק בשנים 79-88, הוא מקור לטירדה ולהוצאות ענק במערכת הביטחון, חלק גדול מההוצאות בא ממשלם המיסים הגרמני (צוללות) והאמריקאי (מערכות ירוט לטילים). החשש הגדול היה שאיראן תבנה סביב ישראל חגורה של טילים טקטיים וכמו שנכתב בעיתונות, תהיה מסוגלת לשגר מעזה, לבנון, רמת הגולן וקידמת סיני מאות ואולי אלפי טילים מדוייקים לישראל מדי יום ולאורך זמן בלי ראש נפץ גרעיני ובלי כתובת מדינית מובהקת - את הירי הרי לא איראן תבצע בעצמה.
איראן עצמה מסובכת עם עצמה מעל לראש, 45% מיעוטים לא מרוצים וניתנים להתססה, שחיתות גואה, נפילה קשה במחירי הנפט שניזקה חמור מניזקי הסנקציות וההקלה בהם רק תביא לעוד ירידה במחירי הנפט העולמי. איראן לא תוכל לשקם את כלכלתה בלי לייצר יציבות פוליטית פנימית ווחיצונית. מרחב הפעילות הטיבעי של איראן נגד ישראל היה המדינות הערביות שסביבה, הן כולן או במצב התפוררות, האינטרסים והנוכחות האיראנית/שיעית תחת איום סוני משמעותי או בעוינות גוברת כלפי איראן.
מדינות ,ברית היציבות" בראשות סעודיה החלו לטפל בנחישות גוברת בחתרנות האיראנית והחלו לבנות חומות של בידוד כלכלי ומדיני משלהן סביב איראן. התפוצה השיעית, החיזבאללה בלבנון, העלאווים בסוריה, ההוטים בתימן והשיעים בעיראק ומדינות המיפרץ, שפעם שימשו בסיס להתפשטות ולחתרנות האיראנית, הפכו לעדה מאויימת אסטרטגית במרחב שנישלט על ידי הסונים ומנכס לנטל הולך וגדל על איראן. ההוצאות האיראניות להצלת המשטר הסורי רק גדלות, החיזבאללה שפעם היה נשוא החלום הערבי להשמדת ישראל ונערץ על סונים ושיעים כאחד, פעם כשישראל עוד הגדירה את המזה"ת, הפך למוקד לשינאה סונית יוקדת, הוא איבד לחלוטין, במחיר אבדות כבדות, את היוזמה ההתקפית בסוריה ונימצא כעת במיגננה טקטית ואסטרטגית בלבנון - באיפיון של הישרדות ממש. כך גם ההוטים בתימן והדיכוי נגד השיעים במיפרציות רק גובר. מאד סביר שתוך זמן קצר יתסיסו הסעודים והפקיסטנים את המיעוטים באיראן, הסעודים את הערבים בחוזיסטן והפקיסטנים את הבלוצים בבלוציסטן. עוד מתכננת סעודיה בעזרת מחירי הנפט מצור כלכלי חלקי על איראן. רק יציבות אזורית ופנימית באיראן יכולה לעזור לה להיחלץ ממצוקותיה. במיקרה של ישראל חלק גדול ממלאכתה בבלימת החתרנות האיראנית נעשה בידי אחרים. כרגע ישראל היא הצרה הקטנה ביותר של איראן.
בעוד עשר שנים, בתום משטר הפיקוח עליו הוסכם עקרונית, ישראל תהיה מצויידת כבר ב 6 צוללות עם יכולת מכה שניה גרעינית על איראן (לפי מקורות זרים כמובן), ב 2 טייסות של F 35, ומן הסתם עם דור מתקדם יותר של המערכת המשולבת חץ/שרביט קסמים/כיפת ברזל. אני סמוך ובטוח שגם הלווינים, המזל"טים וטילי השיוט יהיו משודרגים ומאיימים פי כמה. חמנאי באיראן סביר שכבר לא יהיה בחיים (בן 80 עם סרטן הערמונית) ודור צעיר באיראן, כזה שכבר היום מתחיל לשנות את סדר העדיפות החברתי באיראן, רק יחזק את הנתח שלו במדיניות האיראנית. ממה יש לנו לדאוג באמת - שהערבים ירעדו מפחד והם אכן רועדים. בסוף הדאגה היא לא מהגרעין האיראני ממש אלא מכך שארה"ב רוצה להחליף את איראן השיעית בערבים הסונים כסוכן שלהם באזור (כמו בימי השאה) - רוצה אבל כניראה כבר מאוחר מדי - התהליך ארוך והבחירות בארה"ב מתקרבות ואיתן, אפילו תיבחר הילארי או דמוקרט/ית אחרת, סדר עדיפות חדש.
לקינוח סיפור על תימן -
התל"ג של כל תימן ב 2014 הוערך ב 60 ציליארד דולר לשנה. זה גם היה הונו הפרטי של נשיאה עלי עבדאללה צאלח שפרש, בלחץ אמריקאי, בנובמבר 2011 אחרי 33 שנות נשיאות כיקירם של האמריקאים. בקיצור לאורך שנות נשיאותו שדד הנשיא כל שנה לעצמו ובאופו אישי כדי 2% מכל התל"ג התימני. במסגרת הסכם הפרישה העלו האמריקאים יקיר אחר שלהם, סגן הנשיא מנסור האדי, שיעשה "רפורמות דמוקרטיות" בהתלהבות שאחזה אז בארה"ב מ"האביב הערבי". כמובן שכל משרות המפתח בצבא , במישטרה וביחידות העלית, כנהוג בדיקטטורות, היו מאויישים בנאמניו של עבדאללה צאלח הנשיא היוצא. בהסכם הפרישה "לטיפול רפואי" בארה"ב, עם המיליארדים שלו, הוא התחייב שלא לבחוש יותר בעינייניה של תימן - אז התחייב. עבדאללה צאלח חזר לתימן, היחידות הנאמנות לו מגובות בהונו האישי הענק, חברו לשיעים של הצפון המכונים 'הוטים' להפיל את מנסור האדי. פעם עבדאללה צאלח היה חבר של האמריקאים היום הוא חבר של איראן. את מנסור האדי גירש מצנע בעצימת עין אמריקאית ואגב כך הצית מלחמה אזורית בתימן. . זה סופם של מי שסמכו מדי על האמריקאים ותבונתם וכמה שווה התחייבות חתומה במזה"ת ?
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה