בהדלפה מכוונת היטב דרך העיתונאי ג'פרי גולדברג מהוושינגטון פוסט שלשום דווח שג'ון קרי הזהיר את ישראל מפני "קמפיין, על סטרואידים של דה-לגיטמציה לישראל" היה והשיחות עם הפלשתינים יכשלו. הוא כמובן דיבר כביכול על קמפיין של דורשי רעתה של ישראל אבל, כמו במיקרה של האיחוד האירופי ומענקי המחקר המדעיים במסגרת "אופק 2020", מדובר במהלך שהוא שותף לו, שיש חשש אמיתי שהוא יוביל, דרך מקורבים, נגד ישראל ושהגורמים שאמורים להוביל את הקמפיין "על סטרואידים" מחוברים בצורות שונות לחזון ולאובססיה של השכנת שלום בינינו לפלשתינים.
כבר במועד מינוי לשר החוץ, בינואר 2013, הכריז גון קרי שהוא "הולך להביא שלום בין ישראל לפלשתינים" - מין פרויקט אישי - הוא קיבל לכך הסכמה מסוייגת מנשיא ארה"ב מה שמעלה חשש שגם לנשיא ארה"ב אין סדר קדימויות ברור באשר למדיניות החוץ של ארצו , עובדה המשתקפת במפולת המדינית של ארה"ב במזה"ת, בדרום אמריקה, מול רוסיה ובעולם כולו. אכן אפשר להגיד שג'ון קרי זנח ודחק הצידה את הטיפול במזה"ת המתפרק ושלל בעיותיו, שאינן קשורות לישראל ואינן מושפעות מהתהליך עם הפלשתינים, לטובת הסוגיה היחידה והלא משפיעה של "השלום" בינינו לפלשתינים.
יש בעולם שפע של גורמים העוסקים בדה לגיטמציה לישראל. בראשם הקואליציה של השמאל האירופי והאיסלאמיסטים לגווניהם המכונה "הקואליציה האדומה ירוקה" שמובילה קמפיינים להחרמת ישראל ושהייתה שותפה לפרשת המאווי מרמרה. הם מכונים גם BDS (חרם, אי-מימון וסנקציות). יש אכן הרבה מדינאים אירופאים באירופה המתאסלמת והדועכת שחוששים מהציבור המוסלמי בארצותיהם וממשקלו בתקופת בחירות. הייתי אומר שכולם עושים ככל יכולתם לגמד את זכות הקיום של ישראל. אבל כולם בבעיה - 'האביב הערבי' על שלל זוועותיו מרחיק את הציבור האירופי מהאזור, מיכולתו להבין מה קורה כאן ומנכונותו להתמקד דווקא בסכסוך מכל זוועות האזור האחרות. קשה מאי פעם למכור את הטענה שהפלשתינים הם הסובלים הניצחיים של האזור - יותר מהעיראקים, הסורים, הלבנונים, המצרים הלובים וכן הלאה. קשה לטעון ברצינות שמעשי "הזוועה" שישראל מבצעת בפלשתינים, הם אכן הנאציזם בהתגלמותו והם חמורים ועולים על אלו המבוצעים במספרי ענק בכל האזור, כל יום, בכל מקום ומדווחים בכל מהדורת חדשות. הרי רק היום, במקום למלא את הכותרות הנוגעות לאזורנו בחדוות שיחרור האסירים הפלשתינים התמלאה התקשורת בדיווחים על עוד טבח של הצבא המצרי ב'אחים המוסלמים' - לא משנה אם נהרגו 26 או 200.
אכן התנועות לחרם על ישראל סובלות מירידה בהתענינות בהם - ג'ורג' גלווי, חבר פרלמנט בריטי שעומד בראש תנועת ה DBS "וויווה פלשתינה" נכשל לפני שנה בניסיונו להוציא עוד שיירת "אספקה" לעזה "הנצורה" מחוסר תרומות ומשתתפים. המשטים התקופתיים לעזה נעלמו כלא היו. הם ניכשלו במאמץ לביטול משחקי אליפות אירופה לנבחרות צעירות בישראל מלפני כחודשיים או בשיכנוע אמנים בינ"ל, שבאים אחד אחרי השני להופיע בישראל. אפשר להניח שבחלק מהמיקרים הבינו האמנים שלא צפויה להם ירידה במכירת הכרטיסים או האלבומים בגלל ההופעה בישראל. כמובן לא הכל וורוד - יש ל BDS עדיין כוח והמדען סטיבן הוקינג ביטל, לפני כחצי שנה, את השתתפותו בכננס מדעי בישראל בהשפעתם. אפשר לסכם שתנועת BDS, או הקואליציה האדומה ירוקה, מאבד את הרלבנטיות שלה נוכח האירועים האחרים במזה"ת, השפעתה מצטמצמת (היא עדיין חזקה) ואוזן האזרח האירופי המצוי כבר קשובה הרבה פחות לטענותיהם מבעבר.
תורכיה הוכיחה בפרשת ה'מאווי מרמרה' (05/2010) שהיא הייתה אחד הגורמים המעודדים שמאחורי ה BDS. היא הצליחה בפרשת המאווי מרמרה לחבר ביחד לאותה ספינה איסלאמיסטים גיהאדיסטים מדירי נשים עם פעילות שמאל רדיקלי למפגן של אחווה אנטי ישראלית. אלא שתורכיה עצמה איבדה את חינה באירופה והיא נתפסת כמי שמדכאת את חופש הביטוי ומשליכה עיתונאים בהמוניהם לכלא.
אפשר להמשיך הלאה והלאה - אפשר להגיד בוודאות שאם המזרח התיכון לא ירגע בתשעת החודשים הקרובים, המתאבדים מעיראק, מעשי הטבח של בשאר אסאד, ההתכתשויות בלבנון והמאבק באחים המוסלמים במצרים וחידוש המשטר הצבאי במדינה ימשיכו לככב בכותרות - הכתובת היחידה ל"חרם על סטרואידים" נגד ישראל יהיה ג'ון קרי עצמו בשיתוף ותמיכת נציבות החוץ של האיחוד האירופי בראשות קתרין אשטון. למזלנו ספק אם ג'ון קרי יוכל להוביל "חרם על סטרואידים" נגד ישראל כשמעמדו של ברק אובאמה הולך ומתדרדר מיום ליום והוא זקוק לכל קול בבחירות לקונגרס בסוף 2014. אפשר להתייחס לאיום של ג'ון קרי כמדד לאובססיביות שלו אבל לא ליכולת או להבנה הפוליטית שלו.
משפט הסיום באשר לבחירות לקונגרס ב 2014 הוא המפתח למה שיקרה לממשל אובמה, כרגע הסקרים והסקאנדלים (בנגאזי IRS NSA) מנבאים תבוסה לדמוקרטים. במידה והדמוקרטים אכן יאבדו את הרוב בקונגרס כל ממשל אובמה יהיה LAME DUCK עד לבחירות ב 2016.
השבמחק