כחלון - הדרך החברתית

דבר מוזר קורה במקומותינו. שכחנו שבסופו של יום יש רק 120 חברי כנסת, לא 140 ולא 200. במה הדברים אמורים - שכל פעם שהתקשורת מזינה אותנו במושיע תורן - זה יכול להיות אולמרט חזרה לפוליטיקה, ציפי ואולמרט מקימים מפלגה, מופז יפנה את מקומו, יאיר לפיד יחבור לשלי/ ציפי או מופז להקים את היצור הלא ברור 'גוש מרכז/שמאל,' חוזים הסקרים הטריים הצלחה מסחררת למהלך, התלהבות ראשונית ועוד 20 מנדטים. בסך הכל כבר הבטיחו הרבה יותר מ 120 מנדטים לכל הצירופים הווירטואלים בהנחה שגם מפלגות וותיקות כמו הליכוד, ש"ס ונוספים יקבלו נתח כל שהוא, אפילו רק נתח קטן.

משה כחלון ורעיון "המפלגה החברתית" ניזון ממעמדו המיוחד כמטיב עם ההמונים ברפורמת התקשורת המשמעותית שהעביר. אבל כחלון הוא מוצר מובהק של הליכוד כמו מאיר שיטרית, יעקב אדרי, דוד לוי ולהבדיל משה קצב. הוא צמח בתוך ה ד.נ.א של הליכוד וגם האהדה הפוליטית אליו היא מתוך שורות הליכוד. אהוד ככל שיהיה ספק אם אוהדי הליכוד המושבעים, אפילו הם לא חברי מפלגה, אכן ילכו אחריו. אני מהמר שרבים יותר יראו בו בוגד היורק לבאר שממנה שתה. פעילי ליכוד בכירים שיצאו מהליכוד, כמו דוד לוי ומפלגת "גשר" למשל, שהסתחררו מהאהדה והמעמד, סופם שניקלעו למאבקי כוח תככניים שהצליחו לייצר, לזמן מוגבל, מפלגות קיקיוניות שלא שרדו. אם כל ההערצה לכחלון ספק אם מי מתומכי יאיר לפיד, העבודה המתחדשת וש"ס בהובלת דרעי אכן ינטוש את נאמנותו למען משה כחלון גם אם כרגע הוא מאד מחבב אותו. במארג הכוחות המתגבש לקראת הבחירות הבאות לא נותרו מדי הרבה מנדטים פנויים לקושש ומשה כחלון יהיה בר מזל לקושש לעצמו 4 מנדטים.

מילא לו משה כחלון היה מכריז על נטישת הליכוד יחד עם ההכרזה על אי התמודדות בוועידת הליכוד. על מקום בצמרת. ההיפך הוא נכון - עד לאחרונה, ממש עד לפני 3 ימים, לא הפסיק משה כחלון להלל את הליכוד כמיפלגה חברתית, להתחייב לה אמונים ולהכריז על כוונתו לסייע למפלגה בכל דרך להצליח גם בבחירות הבאות. מעשה 'מופז' שכזה שמעמיד בשאלה את האמינות והמניעים האמיתיים של המתמודד לא יכול שלא לחזור ולהתנקם במועמד אם הוא גם מסתכל קצת יותר רחוק. מופז הרוויח ביושר את מעמדו המתרסק ואין לו אלא להלין על עצמו. משה כחלון צריך לזכור שפוליטיקה היא מקום אכזר, התהילה קצרת ימים וחולפת ולאורך זמן ההתמדה והנחישות מתגמלים הרבה יותר מהזגזגנות. חברה שלי המשילה את משה כחלון לעץ משגשג על קרקע פוריה ודשנה שהעתיק את עצמו , מסוחרר מירק עלוותו, לאדמת ביניין רוויית סיד וחול ים. תעריכו אתם את הסיכויים של העץ להמשיך ולפרוח.

אבטלה

אתמול הסתבר, לפי הלישכה המרכזית לסטטיסטיקה, שהאבטלה ירדה בארץ בעשירית האחוז ל 6.7%. המספר הוא גבוהה ומטריד אבל הרבה יותר נמוך מזה שבארה"ב 8.7% או בגוש היורו שם האבטלה שברה שיא חדש - 11.6% - כן! פי 1.8 מבישראל. רוב האבטלה באירופה פוגעת בעיקר בצעירים ולצעיר מתחת לגיל שלושים קשה פי שלש למצוא עבודה מאשר בארץ (בספרד האבטלה בגילים האלה היא כמעט 50% ).

יש מכנה משותף למשבר באירופה כולה - כלכלת רווחה מוגזמת שנועדה להטיב עם העם ולמעשה שיחררה רבים, כמובן לא את כולם, מאחריות ראשונית לפרנסתם. הם קראו לזה באירופה כלכלה סוציאלית ונימקו אותה ב"צדק חברתי". בסופו של יום משלמים את המחיר המובטלים בהמוניהם. אין שום אפשרות לייצר צדק חברתי בכלכלה קורסת אלא רק בכלכלה צומחת. בסוף הכסף ניגמר, אין יותר מי שילווה, את החובות צריך לשלם ורק יצרנות וצמיחה מהירה יכולים לחלץ את אירופה וארה"ב משקיעתם הכלכלית, הפוליטית ולבסוף החברתית (הצמיחה בהם נמוכה משמעותית מאשר בארץ). כן! אירופה היא תמרור אזהרה לנו כמדינה וכאזרחים גם אם פוליטקאים יטענו אחרת.