יום שני, 4 ביוני 2012

על סדר היום

בעיני כל חייל שנפל בפעילות מיבצעית הוא גיבור כי הוא בחר בקרבי, בחר את הנטל והלחץ של השרות הקשה וידע את המשמעות והסיכונים. הוא גיבור בין אם נפל מאש כוחותינו, מטעות מיבצעית כל שהיא או משום שהתעלה מעל למצב ולסכנה והשליך את חייו ביודעין מנגד. ביום שישי האחרון נפל לוחם גולני , הגיבור נתנאל מושיאשוילי, על גבול רצועת עזה בהגינו בתוקף תפקידו על אזרחי מדינת ישראל. מכל הידוע מדובר במחבל סורר בודד מהג'יהאד האיסלאמי הפלשתיני, גדודי אל קודס. מכל הידוע מדובר בחילופי אש קצרים שנמשכו אולי 20 שניות.


 
באירוע חטיפה מתוכנן מראש המאפיין המרכזי הוא תמיד! העסקה של גיזרה רחבה. במקביל לאירוע המרכזי יש תמיד ירי על מוצבים קרובים, התקפות דמה בנקודות שונות, חיפוי כבד לגיזרה, והפעלה רחבה של אש להטרדה, שיתוק, הסחה וחיפוי. כל מאפייני אירוע חטיפה נעדרו מהתקרית בגבול עזה. מיד לאחר התקרית הודיעו לנו ש"סוכל אירוע חטיפה גדול" - לא היה ולא ניברא! אני בטוח שהאמונים על הגיזרה ומאפיניה היו מסוגלים גם בזמן אמת, למרות ערפל הקרב, לדעת מה זה לא - לא זה לא היה פיגוע חטיפה שסוכל!!! חוץ מזה אפשר גם להגיד שהתחקיר בעיצומו והתמונה עדיין לא ברורה ולא צריך לרוץ לתקשורת עם דיווחים לא אמינים.

שאלת האמינות של הודעות צה"ל היא חשובה, מזמן היא נגועה בצורך להצדיק את מותו של חייל, בצורך להצדיק את הפעילות המיבצעית כולה, לפעמים בצורך לטייח ולפעמים בצורך הפוליטי להעצים את האויב. אני אישית לוקח מזמן את הודעות צה"ל בהמון ערבון מוגבל והאירוע של יום שישי האחרון רק חיזק אצלי את התחושה שמוכרים לנו, כמעשה שיגרה, לוקשים.

גיזענות סלקטיבית

לפני כחודשיים, קצת לפני שהתפרץ הר הגעש של דרום תל אביב, שודרה ביומן שישי של ערוץ 2 כתבה על המסתננים מאפריקה. הכתבה התמקדה בכפר מנדא שבגליל וחשפה תופעה של צעירים מקומיים שמתארגנים ומפעילים אלימות קשה נגד המסתננים שהתנחלו אצלם בכפר. בבסיסה התופעה לא שונה במאום ממה שקורה בדרום תל אביב אלא שהכתבה לא זכתה לשום המשכיות ותייחסות מארגוני הסיוע לעובדים זרים, לא זכתה לשום כותרות ענק בתקשורת על "גזענות". הניחוש שלי הוא שכשמדובר בערבים שם בגליל זה לא מעניין אף אחד. אגב אני אישית חושב שלא מדובר בגיזענות ככזו אלא בחשש מזרים ומהתהליכים שהם מייצרים בחברה. בכל מיקרה הסתבר שמה שמותר בכפר מנדא, רחוק מהעיין ומהלב, זוכה לשפע ביקורת בלב תל אביב, סליחה בדרום תל אביב.

אתמול התפרסם שקניון ברמת אביב מפעיל "סלקציה" נגד יהודים עם חזות חרדית. ברור לגמרה שהאגרסיביות והמיטרד של הפלישה "החרדית" לקניון רמת אביב לא דומה ולא מזכירה אפילו במיקצת את האגרסיביות והמיטרד של החדירה האריתראית לדרום תל אביב. שם, בצפון תל אביב, מבקשים הזרים (החרדים) מבאי המקום להניח תפילין, אולאי לא נעים אבל בטח לא נורא, אולי מפריע קצת לקפה, אולי מפריע למדוד שימלה חדשה. שם בדרום תל אביב יש תופעה נירחבת של עשיית צרכים בחצרות, גניבת פלפונים ובשוליים גם תופעות של אלימות ממש. זו שעת המיבחן לכל הארגונים הטוענים למלחמה בגזענות, לשלילת האחר והקוראים לסובלנות אין סופית כלפי הזולת. השמועה אומרת שחלק ניכבד מפעילי ארגוני הסיוע לזרים באים בדיוק מהחלק הצפוני של העיר שם "סלקציה" לחרדים היא מובנת מאליו ולא ניחשבת כדבר חריג. כמו שאומר נחמיה שטרסלר - "אז שלא יעבדו עליכם".

שיקול הזוי

לדעתי החלטתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו לפנות את גבעת האולפנה ולבנות פי עשר בבית אל היא מדתית ונכונה. היא גם ממלאת את החלטת בג"ץ , גם מחזקת את ההתישבות ביש"ע למרות החלטת בג"ץ (אני לא נימנה אל תומכי ההתיישבות ברוב יש"ע ולא בבית אל באופן נקודתי) וגם מייצרת, לטווח הארוך, תמריץ שלילי לאלו שרואים בבג"ץ אמצעי לחבל ולעצור את ההתישבות ביש"ע בכל טענה שתהיה. שהרי במקום לפגוע בהתיישבות ביש"ע ימצאו עצמם פרקליטי הבג"ץ מעצימים את ההתיישבות. יחד אם זאת החלטת ה"ניסור" וההעתקה היא הזויה לגמרה. הרי אפשר ברבע מחיר לבנות העתק מדוייק וזהה לחלוטין במיקום החדש למי שזה חשוב. ישראל חייבת לפנות אבל לא חייבת להרוס , למי שזה חשוב. לסיכום החלטה מאוזנת, שקולה (מזווית הראיה של הימין), מכבדת את שלטון החוק והדמוקרטיה ועדיין הזויה לגמרה.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה